תנ"ך - הנה ה' מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

הִנֵּ֤ה יְהוָה֙ מְטַלְטֶלְךָ֔ טַלְטֵלָ֖ה גָּ֑בֶר וְעֹטְךָ֖ עָטֹֽה: (ישעיהו פרק כב פסוק יז)

הִנֵּה יְהוָה מְטַלְטֶלְךָ טַלְטֵלָה גָּבֶר וְעֹטְךָ עָטֹה: (ישעיהו פרק כב פסוק יז)

הנה ה' מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה: (ישעיהו פרק כב פסוק יז)

הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה: (ישעיהו פרק כב פסוק יז)

תרגום יונתן:

הָא יְיָ מְטַלטֵיל לָך טִלטוּל דְּגִיבָּר וְתִחפֵינָך בַּהתָּא :

מסורה קטנה:

מטלטלך - ל'; טלטלה - ל'; ועטך - ל'; עטה - ל'.

רש"י:

טלטלה גבר - כהדין תרנוגלא דמטלטל מאתר לאתר. ורבותינו אמרו (ראה סנה' כו , א): טילטולא דגברא קשה מדאיתתא. ועטך עטה - כמו "ויעט בהם" (ש"א כה , יד) - לשון 'עיט': יפריחך כעוף בגלות. ורבותינו אמרו (ראה ויק"ר ה , ה): צרעת פרחה בו , כמה דאת אמר "על שפם יעטה" (וי' יג , מה).

ר' יוסף קרא:

הנה יי' מטלטלך טלטלה גבר - דע לך: אע"פ שקבעת יישובך כאן , הנה יי' מטלטלך מכאן טלטלה גבר - טלטלה חזקה וגברתנית. ועטך עטה - ומסבבך סבב , ודומה לו "ועטה את ארץ מצרים" (יר' מג , יב) , שפתרונו: וסבב את ארץ מצרים; וכן "שלמה אהיה כעטיה על עדרי חביריך" (שה"ש א , ז) , שפתרונו: אם לא תגיד איכה תרעה ואיכה תרביץ , למה אהיה כמסבבת על עדרי חביריך ושואלת: הגידו נא לי את שאהבה נפשי ראיתם איפה הוא רועה (ע"פ שה"ש ג , ג).

ראב"ע:

הנה יי' מטלטלך - כפול , מן "ויטילו הכלים" (יונה א , ה). טלטלה - אתה , שתחשוב כי אתה גבור; כטעם "והיית לאיש" (מ"א ב , ב) , והנה הוא כדמות קריאה; או: טלטלה כטלטול גבר; והראשון קרוב אלי.

ר' אליעזר מבלגנצי:

ודע כי הנני מטלטלך ומשליכך בחייך מהר קדשי , ומורידך מגדולתך טלטלה והשלכה והורדה גדולה ומוגברת. גבר - שם דבר , ומלשון "והמים גברו מאד" (בר' ז , יט); "גבר חסדו" (תה' קג , יא). ועטך עטה - 'עטייה' ו'צניפה' הוא לשון 'גלילה וכריכה'; וכך אומר: יגלול ויכרוך אותך ברוח סופה וסערה , כאהל שעושין הרועים לדור שם לפי שעה במדבר מפני החמה והגשמים; והמדבר רחב ידים הוא , ורוח גדולה באה באיתנה וגוללת הכל ומגלגלת ומטלטלת ומשלכת הכל למרחוק; והוא שאמר חזקיהו "דורי נסע ונגלה מני כאהל רעי" (יש' לח , יב) - משכני ואהלי עם יושבי חלד נסע ונגלה ממני ברוחך , כאהל רועים שנסע ונגלל ברוח סופה וסערה; והוא שאמר איוב "כגללו לנצח" (איוב כ , ז); ו"דורי" ודור - שניהם מ"דור באהלי רשעים" (ראה תה' פד , יא). שמה תמות - בשפל ובבזיון , ושמה יהיו מושלכות מרכבות כבודך שהיית מתכבד בם ברב עם , שהיו לקלון לבית אדניך; שיותר מדאי היית נוטל שררה וכבוד ועטרה לעצמך , חשובים משל בית אדניך , להתגדל עליהם , עד שלא יהיו נחשבים שלהם כלום כנגד שלך , והיית מתכבד בקלונם.

רד"ק:

הנה יי' מטלטלך טלטלה גבר - כבר פרשו אדוני אבי ז"ל: טלטול גדול. וגבר - שם תואר לטלטול , וה"א טלטלה נוספת ואינה לנקבה. ורבותונו ז"ל פירשו (ראה סנה' כו , א): טלטלת איש , ואמרו: טלטולא דגברא קשה מדאיתתא; וזה לפי שהאשה תמצא יותר מרחמים בגלותה יותר מן האיש; כלומר: תגלה למקום שלא תמצא מרחמים; וכן תרגם יונתן: "טילטול דגבר". ולפי דעתי , כי מלת גבר הוא לשון קריאה , כלומר: אתה הגבר , הנה יי' מטלטלך. וקראו גבר , לפי שהיה מתגאה ומתגבר. ובדרש (ראה ויק"ר ה , ו): טלטלה גבר - כהדין תרנוגלא דמטלטל מאתר לאתר. ועטך עטה - כמו שאמר צנוף יצנפך צנפה כדור , כמו שאדם כורך הבגד , וצונפו וכורכו כמו כדור ומשליכו ממקום למקום. ויש שפרשו (ראה רש"י): עניין 'עיט' , כלומר: מפריחך; אבל אינו משרשו. ובדברי רבותינו ז"ל (ראה סנה' כו , א): עטך - מלמד שפרחה בו צרעת , כמו "על שפם יעטה" (וי' יג , מה). ויונתן תרגם: "ותחפינך בהתא" , פירוש: תכסך בושה , כמו האדם המתבייש שמכסה פניו. צנוף יצנפך צנפה - צנוף: מקור , צנפה: שם , ופירושו כמו שפירשנו. ועטך עטה - כמו שכורך אדם המצנפת ומשליכה למקום רחוק. ואמר עוד כדור אל ארץ רחבת ידים - כמו שמשליכין הכדור אל ארץ רחבת ידים , שאין שם גדר או דבר מעכבו , שהוא מתגלגל והולך עד שימצא דבר שיעכבנו. וכדור הוא הנקרא בלעז 'פלוטא'; והכ"ף שורש , וכן במשנה (ראה כלים כג , א): הכדור והאמום; ותחסר ממנו במקום הזה כ"ף הדמיון: יצנפך ככדור; וכן "לב שמח ייטיב גהה" (מש' יז , כב) - כגהה. ויונתן תרגם: "ויעדי מינך מצנפתא ויקפינך בעלי דבב כשור מקף ויגלינך לארע פתיות ידין". שמה תמות - ולא כמו שחשבת , שחצבת לך פה קבר. ושמה מרכבות כבודך קלון בית אדוניך - פירש אדוני אבי ז"ל: שמה - באותו מקום שתהיה שם מטולטל , תרכב מרכבת שתחשוב אותה לנפשך לכבוד גדול , ובכאן היה לך קלון אם תרכב אותה , אך שם תהיה מכובד; כלומר: הכבוד שיש לך בעיר הזאת , יהפך שם לקלון לך. ורבותינו ז"ל פירשו (ראה סנה' כו , א): בקש קלון בית אדוניו , נהפך כבודו לקלון; כי כשיצא למלך אשור , שאלו אותו: איה העם שקשרת עמהם? אמר להם: חזרו להם; נקבוהו בעקביו וקשרוהו בזנבות סוסיהם והיו מגררין אותו על הקוצים ועל הברקנים; זהו מרכבות כבודך - המרכבות שהיית חושב שיתנו לך מרכבות לכבוד , נתנו אותם לך לקלון , שקשרו אותך בזנבות סוסיהם. ויונתן תרגם: "תמן תמות ולתמן רתיכי יקרך יתובון בוז על דלא נטרת יקר בית רבונך".

ר' ישעיה מטראני:

הנה יי' מטלטלך טלטלה גבר - לשון השלכה הוא , כמו "ויטילו את יונה" (ראה יונה א , טו) , אלא שנכפל , כמו "ירקרק" , "אדמדם" (וי' יג , מט). וטילטול הגבר קשה משלאשה , שכל אדם מאסף האשה הביתה. ועטך עטה - לשון פיזור הוא , כמו "ויעט אל השלל" (ש"א יד , לב) - שהיו מתפזרין מיכן ומיכן לשלול.