תנ"ך - כחרב בציון שאון זרים תכניע חרב בצל עב זמיר עריצים יענה: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כְּחֹ֣רֶב בְּצָי֔וֹן שְׁא֥וֹן זָרִ֖ים תַּכְנִ֑יעַ חֹ֚רֶב בְּצֵ֣ל עָ֔ב זְמִ֥יר עָרִיצִ֖ים יַעֲנֶֽה: פ (ישעיהו פרק כה פסוק ה)

טקסט וניקוד:

כְּחֹרֶב בְּצָיוֹן שְׁאוֹן זָרִים תַּכְנִיעַ חֹרֶב בְּצֵל עָב זְמִיר עָרִיצִים יַעֲנֶה: פ (ישעיהו פרק כה פסוק ה)

טקסט בלבד:

כחרב בציון שאון זרים תכניע חרב בצל עב זמיר עריצים יענה: פ (ישעיהו פרק כה פסוק ה)

תיקון קוראים:

כחרב בציון שאון זרים תכניע חרב בצל עב זמיר עריצים יענה: פ (ישעיהו פרק כה פסוק ה)

תרגום יונתן:
כִּשׁרַב בַּאֲרַע צָהֲיָא אִתרְגוֹשַׁת תַּקִיפִין תַּמאֵיך כִּטלַל כֵּיף מַקַר בַּאֲרַע מְשַׁלהֲיָא כֵּין נְיָח רוּחָא לְצַדִּיקַיָא כַּד יִמאֲכוּן רַשִׁיעַיָא :

עין המסורה:
בציון - ב': יש' כה , ה; לב , ב.

מסורה קטנה:
בציון - ב'.

רש"י:
כחורב בציון - בעת יובש , שמייבש הזרעים להתמולל , כן תכניע שאון זרים. חורב בצל עב - כשהשמים מתקשרים בענן עב בימי החורב , שהכל שמחים בו , כן יענה שיר הצדיקים על זמיר עריצים ומפלתם. זמיר - כמו "לא תזמור" (וי' כה , ד).

ר' יוסף קרא:
על כן יכבדוך עם עז - כאשר תעביר ממשלת זדון מן הארץ , יכבדוך עם עז שלא כבדוך עד היום. קרית גוים עריצים שלא ייראוך , מכאן ואילך ייראוך , כי יראו כי היית מעוז לדל מחסה לאביון בצר לו. מחסה - לשון 'כיסוי' הוא; תדע שכן , שכל מקום שאתה מוצא 'חסיון' אתה מוצא בצדו 'צל' , כמו "אשר באת לחסות תחת כנפיו" (רות ב , יב); "בואו חסו בצלי" (שו' ט , טו); "תחת כנפיו תחסה" (תה' צא , ד); "בני אדם בצל כנפיך יחסיון" (תה' לו , ח); למדת ש'מחסה' לשון 'מכסה' הוא. מחסה מזרם - ולא פירש מאיזה זרם; צל מחורב - ולא פירש מאיזה חורב; והילך פירושו בצידו: מאיזה זרם היית להם מחסה? מרוח עריצים שהוא כזרם קיר - כזרם מים כבירים המכה אל הקיר ומפילו; ומאיזה חורב היית להם צל? משאון זרים שהוא דומה לחורב בציון - שהוא בא מארץ צייה וצמאה למים , שמייבש זרועיה; הדא הוא דכתיב: כחורב בציון שאון זרים תכניע - כחורב שהוא בא מארץ צייה , כן שאון זרים שאתה עתיד להכניע. חורב בצל עב זמיר עריצים יענה - כצל עב שהוא בא , הנאה לעולם בשעת השרב , כמו כן יביא הקדוש ברוך הוא הנאה לעולם כשזמיר עריצים יענה. יענה - פתרון: ישפיל , כמו "לענות מפני" (שמ' י , ג) , שתרגומו "לאיתכנעא" (ת"א).

ראב"ע:
כחורב בציון - כמו "בארץ ציה" (יר' ב , ו) , שאון זרים תכניע. והנה חורב בצל עב כפול בטעם; והנה בצל עב - כאשר יסתר העב ואיננו נראה; והנה זמיר עריצים - כמו שאון זרים. זמיר - מגזרת "זמירות" (ש"ב כג , א). יענה - מגזרת 'עני' , והוא פועל עומד , ומגזרת "לענות מפני" (שמ' י , ג).

ר' אליעזר מבלגנצי:
הרי לקיר היית , למחסה; וזרם מים כבירים שוטפים שלהם , ושאון שלהם , הכנעת והחרבתה כחורב שמש בארץ ציה וצמא (ע"פ יח' יט , יג). חורב בצל עב - אפילו בצל עב , שהיה להם ללחלחם ולהרטיבם , הבאת עליהם חורב ושרב שזמורות עריצים יענה ויחליש; לשון "עני ודל" (צפ' ג , יב). והיאך יענה זמיר עריצים ויכניע שאונם?

רד"ק:
כחורב בציון - כי החורב והשרב במקום ציה אין לאדם בעבורו מחסה ומפלט , כן הכנעת אתה שאון זרים והמונם , שלא יהיה להם מפלט ומקלט. חורב בצל עב - ואותו החורב יהיה לגוים כחורב בציון , ויהיה לישראל כחרב בצל עב; כלומר , כי צרות גדולות יהיו באלה הימים לאומות העולם ולישראל , כמו שכתבנו למעלה בפסוק "וחפרה הלבנה" (יש' כד , כג) , וישראל ימלטו מאותה הצרה , כמו שכתוב "כל הנמצא כתוב בספר" (דנ' יב , א); ויהיה להם אותו החרב כמו החורב שיבא צל עב עליו ויקרר אותו , אבל לגוים יהיה כריתה , שיכניע אותם. זמיר - עניין 'כריתה' , כמו "וכרמך לא תזמור" (וי' כה , ד). ויענה - עניין 'כניעה' , כמו "לענות מפני" (שמ' י , ג). והעריצים הם הגוים.

ר' יוסף כספי:
בציון - מקום ציה , והנה החרב והחום קשה מאד בזה המקום , וכן בצל עב. וטעם זמיר עריצים יענה - הטעם: גם תכניע זמיר העריצים שיענה וישיר; והטעם , שישבית שמחת מחנה סנחריב.

ר' ישעיה מטראני:
כחורב בציון שאון זרים תכניע - שאון הזרים שהיה דומה לחורב בציון , אתה תכניע אותם. חורב בצל עב - אותו החורב היגעת עליהם בצל עב , שלא יוכל אותו החורב להזיקם. זמיר עריצים יענה - כמו "וכרמך לא תזמור" (וי' כה , ד): 'חתיכת העריצים יענה הבורא לעשות'; כמו 'אומר' , ודומה לו "יעננו בקול" (שמ' יט , יט) , שפירושו: היה אומר בקול.
ריכוז קישורים