תנ"ך - ביום
ההוא
יפקד
ה'
בחרבו
הקשה
והגדולה
והחזקה
על
לויתן
נחש
ברח
ועל
לויתן
נחש
עקלתון
והרג
את־התנין
אשר
בים:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בַּיּ֣וֹם
הַה֡וּא
יִפְקֹ֣ד
יְהוָה֩
בְּחַרְבּ֨וֹ
הַקָּשָׁ֜ה
וְהַגְּדוֹלָ֣ה
וְהַחֲזָקָ֗ה
עַ֤ל
לִוְיָתָן֙
נָחָ֣שׁ
בָּרִ֔חַ
וְעַל֙
לִוְיָתָ֔ן
נָחָ֖שׁ
עֲקַלָּת֑וֹן
וְהָרַ֥ג
אֶת־הַתַּנִּ֖ין
אֲשֶׁ֥ר
בַּיָּֽם:
ס
(ישעיהו פרק כז פסוק א)
בַּיּוֹם
הַהוּא
יִפְקֹד
יְהוָה
בְּחַרְבּוֹ
הַקָּשָׁה
וְהַגְּדוֹלָה
וְהַחֲזָקָה
עַל
לִוְיָתָן
נָחָשׁ
בָּרִחַ
וְעַל
לִוְיָתָן
נָחָשׁ
עֲקַלָּתוֹן
וְהָרַג
אֶת־הַתַּנִּין
אֲשֶׁר
בַּיָּם:
ס
(ישעיהו פרק כז פסוק א)
ביום
ההוא
יפקד
ה'
בחרבו
הקשה
והגדולה
והחזקה
על
לויתן
נחש
ברח
ועל
לויתן
נחש
עקלתון
והרג
את־התנין
אשר
בים:
ס
(ישעיהו פרק כז פסוק א)
ביום
ההוא
יפקד
יהוה
בחרבו
הקשה
והגדולה
והחזקה
על
לויתן
נחש
ברח
ועל
לויתן
נחש
עקלתון
והרג
את־התנין
אשר
בים:
ס
(ישעיהו פרק כז פסוק א)
תרגום יונתן:
בְּעִדָּנָא
הַהוּא
יַסעַר
יְיָ
בְּחַרבֵּיהּ
רַבְּתָא
וְתַקִיפְתָא
וְחַסִינְתָא
עַל
מַלכָּא
דְאִתרָרַב
כְּפַרעֹה
מַלכָּא
קַדמָאָה
וְעַל
מַלכָּא
דְאִתגָּאִי
כְּסַנחֵרִיב
מַלכָּא
תִניָנָא
וְיִקטוֹל
יָת
מַלכָּא
דְּתַקִיף
כְּתַנִינָא
דִּביַמָא
:
עין המסורה:
ברח
-
ב'
חסר:
יש'
כז
,
א;
איוב
כו
,
יג.
ברח
-
ג'
חסר
(בלישנא):
*שמ'
כו
,
כח;
יש'
כז
,
א;
איוב
כו
,
יג.
התנין
-
ב':
יש'
כז
,
א;
נחמ'
ב
,
יג.
התנין
-
ח'
בלישנא
(בנו"ן):
*שמ'
ז
,
ט
,
י;
יש'
כז
,
א;
נא
,
ט;
יר'
נא
,
לד;
תה'
צא
,
יג;
איוב
ז
,
יב;
נחמ'
ב
,
יג.
מסורה גדולה:
ברח
ב'
חס'
על
לויתן
נחש
ברח
חללה
ידו
נחש
ברח
.
התנין
ב'
והרג
את
התנין
ואל
פני
עין
התנין
.
מסורה קטנה:
והגדולה
-
ל';
ברח
-
ב'
חס';
עקלתון
-
ל';
התנין
-
ב'.
רש"י:
על
לויתן
נחש
בריח
וגו'
-
תירגם
יונתן:
"על
מלכא
דאיתרברב
כפרעה
מלכא
קדמאה
ועל
מלכא
דאיתרברב
כסנחריב
מלכא
תיניינא.
בריח
לשון
'פשוט'
כבריח
הזה
,
לפי
שהיה
ראשון.
עקלתון
-
לשון
'כפול'
,
לפי
שהוא
שיני.
ואומר
אני:
לפי
שאֵילו
שלש
אומות
חשובות
,
מצרים
ואשור
ואדום
,
לכך
אמר
על
אילו
כמו
שאמור
בסוף
העניין
"ובאו
האובדים
בארץ
אשור
והנדחים
בארץ
מצרים"
(להלן
,
יג).
ועל
שם
שנמשלו
האומות
בנחשים
הנושכים
,
לויתן
נחש
בריח
הוא
מצרים
,
לויתן
נחש
עקלתון
-
הוא
אשור.
והרג
את
התנין
אשר
בים
-
היא
צור
,
שהיא
ראש
לבני
עשו
והיא
יושבת
בלב
ימים
,
וכן
'כתיים'
קרויין
'איי
הים'
והן
רומיים.
ר' יוסף קרא:
ביום
ההוא
יפקוד
יי'...
על
לויתן
נחש
בריח
-
על
פרעה
מלך
מצרים
המושל
ממשל
רב
,
ודומה
לנחש
בריח
שמבריח
ברקיע
מן
הקצה
אל
הקצה
,
כמו
שפירשתי
בספר
איוב
(כו
,
יג).
ועל
לויתן
נחש
עקלתון
-
על
סנחריב
מלך
אשור
,
שהקיף
את
כל
העולם
כולו
כנחש
עקלתון.
והרג
את
התנין
אשר
בים
-
זו
אדום
שיושבת
בתוך
הים;
וכן
תירגם
יונתן.
ראב"ע:
ביום
-
באותם
הימים;
זאת
ה'פקידה'
-
כמו
הכתובה
למעלה
(יש'
כו
,
כא).
לויתן
-
הוא
התלי;
ונקרא
בריח
,
בעבור
שהוא
מבריח
מן
הקצה
אל
הקצה.
ועל
לויתן
-
גם
הוא
בים
,
והוא
צורת
נחש
,
כי
גם
צורת
נחש
בים;
ועקלתון
-
שם
התואר;
והתנין
-
הוא
הגדול
אשר
בים.
ויש
אומרים
,
כי
לויתן
נחש
בריח
,
גם
עקלתון
,
הם
ביבשה.
והטעם:
על
מלכי
הארץ
,
והתנין
-
הוא
מלך
מצרים
,
כאשר
הוא
כתוב
בספר
יחזקאל
(כט
,
ג);
ויש
אומרים:
מלך
צור.
והישר
בעיני
רבי
משה
הכהן
שהוא
רמז
,
כמו
"ויכחד
כל
גבורי
חיל
ונגיד
ושר"
(דה"ב
לב
,
כא).
ר' אליעזר מבלגנצי:
ביום
ההוא
-
שיבער
הרשעים
מן
הארץ
,
בצאתו
יפקד
יי'
בחרבו
הקשה
הגדולה
והחזקה
-
כלומר:
להשמיד
ולהכרית
מעל
פני
האדמה.
על
לויתן
נחש
בריח
-
הן
רשעים
גמורים
הנשכים
את
העם
בשניהם
כתנינים
,
כנחש
עלי
דרך
וכשפיפון
על
ארח
(ע"פ
בר'
מט
,
יז)
,
שמבריח
הדרך
מן
הקצה
אל
הקצה.
ויש
נחש
,
כגון
'עכנא'
,
שמקיף
את
השדה
ואת
הכרם
לישוך
ולהמית
כל
הבא
,
והוא
עקלתון.
והרג
אף
את
התנין
אשר
בים
-
במקוה
המים
ובאגמים
,
וממיתין
את
העם.
הכל
ישמיד
ויכרית
מן
הארץ
בגלות
בבל
,
וחטאיה
ישמיד
ממנה
,
אשר
"חמת
למו
כדמות
חמת
נחש
כמו
פתן
חרש
יאטם
אזנו"
(תה'
נח
,
ה)
,
אשר
"שניהם
חנית
וחצים"
(תה'
נז
,
ה)
,
לאכל
עניים
מארץ
ואביונים
מבני
אדם
(ע"פ
מש'
ל
,
יד).
ולפי
שדימה
אותם
לנחשים
ותנינים
,
תופס
בם
לשון
'בריח'
ו'עקלתון'
,
ולשון
'ים'
-
כלומר:
בכל
מקום
שהם
ישמידם
מן
הארץ.
רד"ק:
ביום
ההוא.
הקשה
הגדולה
והחזקה
-
הכפל
לחזק
כריתת
החרב
בגוים
,
שלא
היתה
כמוה;
וכל
זה
במלחמת
גוג
ומגוג
,
כמו
שפירשנו
(יש'
כד
,
יב).
ולויתן
שזכר
הוא
משל
על
מלכי
האומות
החזקים;
ולויתן
הוא
הדג
הגדול
אשר
בים
,
ויקרא
גם
כן
תנין
,
כי
כן
כתוב
"ויברא
אלהים
את
התנינים
הגדולים"
(בר'
א
,
כא)
,
לפיכך
המשיל
המלכים
הגדולים
בלויתן
ותנין.
ותנין
הוא
נחש
,
ומה
שאמר
בריח
ואמר
עקלתון
,
כאלו
הוא
מבריח
הים
מן
הקצה
אל
הקצה
מרוב
גודלו
,
ובמקומות
מעקל
עצמו
מרוב
ארכו
,
לפיכך
נקרא
עקלתון.
ומה
שאמר
לויתן
,
לויתן
,
תנין
-
שלשה
,
רמז
למלכות
אדום
וישמעאל
ומלכות
ההודיים
-
שלשה.
ויש
מפרשים
(ראה
ראב"ע):
נחש
בריח
-
התלי
,
שהוא
מבריח
מן
הקצה
אל
הקצה
,
גם
הוא
עקלתון
,
ועליו
נאמר
"חוללה
ידו
נחש
בריח"
(איוב
כו
,
יג);
ולפירוש
הזה
גם
כן
הוא
משל
על
מלכי
האומות;
וכן
הוא
בפרקי
רבי
אליעזר
(לא
נמצא
,
וראה
או"מ
ע' 542
):
התלי
מניד
המאורות
ועוקם
מקצה
לקצה
כבריח
נחש
עקלתון.
ויונתן
תרגם
הפסוק
כן:
"בעידנא
ההיא
יסער
יי'
בחרביה
רבתא
תקיפתא
וחסינתא
על
מלכא
דאיתרברב
כפרעה
מלכא
קדמאה
,
ועל
מלכא
דאתגאי
כסנחריב
מלכא
תניינא
,
ויקטול
ית
מלכא
דתקיף
כתנינא
די
בימא".
ר' יוסף כספי:
לויתן
וגו'
,
ועל
לויתן
וגו'
-
הטעם:
מיני
מלכים
מזיקים
,
גדולים
ועצומים
,
וסנחריב
מכללם;
אבל
התנין
אשר
בים
-
יותר
נראה
שרומז
בפרט
לפרעה
מלך
מצרים.
והכל
השחית
סנחריב.
ואלה
השמות
,
רוצה
לומר:
לויתן
ונחש
ותנין
,
הם
נכונים
בלשון
אשר
'הוא
הוא'
ו'האחד'
ו'הדומה'
,
שהתבאר
עניינם
ב'מה
שאחר
הטבע'
(ראה
תיבון
ע' 52
);
ובזה
הערות
סודיות
,
והכל
'אוצר
יי''
יבא.
ר' ישעיה מטראני:
ביום
ההוא
יפקוד
יי'
בחרבו
הקשה...
על
לויתן
נחש
בריח
-
זה
מלך
אשור.
ועל
לויתן
נחש
עקלתון
-
זה
מלך
מצרים.
והרג
את
התנין
אשר
בים
-
זה
מלך
אדום
השוכן
על
שפת
הים
,
כי
אלה
המלכים
שיעבדו
את
ישראל.