תנ"ך - כי
לא
בחרוץ
יודש
קצח
ואופן
עגלה
על־כמן
יוסב
כי
במטה
יחבט
קצח
וכמן
בשבט:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּ֣י
לֹ֤א
בֶחָרוּץ֙
י֣וּדַשׁ
קֶ֔צַח
וְאוֹפַ֣ן
עֲגָלָ֔ה
עַל־כַּמֹּ֖ן
יוּסָּ֑ב
כִּ֧י
בַמַּטֶּ֛ה
יֵחָ֥בֶט
קֶ֖צַח
וְכַמֹּ֥ן
בַּשָּֽׁבֶט:
(ישעיהו פרק כח פסוק כז)
כִּי
לֹא
בֶחָרוּץ
יוּדַשׁ
קֶצַח
וְאוֹפַן
עֲגָלָה
עַל־כַּמֹּן
יוּסָּב
כִּי
בַמַּטֶּה
יֵחָבֶט
קֶצַח
וְכַמֹּן
בַּשָּׁבֶט:
(ישעיהו פרק כח פסוק כז)
כי
לא
בחרוץ
יודש
קצח
ואופן
עגלה
על־כמן
יוסב
כי
במטה
יחבט
קצח
וכמן
בשבט:
(ישעיהו פרק כח פסוק כז)
כי
לא
בחרוץ
יודש
קצח
ואופן
עגלה
על־כמן
יוסב
כי
במטה
יחבט
קצח
וכמן
בשבט:
(ישעיהו פרק כח פסוק כז)
תרגום יונתן:
אֲרֵי
לָא
בְמוּרגֵּי
בַרזְלָא
מַדרְכִין
קִצחָא
וְגִלגְּלֵי
עֶגלָא
עַל
כַּמוּנָא
מַחזְרִין
אֲרֵי
בְחוּטרָא
חָבְטִין
קִצחָא
וְכַמוּנָא
בְמַחבּוֹטָא
:
רש"י:
בחרוץ
-
הוא
עץ
עשוי
חריצים
חריצים
ושמו
"מורג"
(יש'
מא
,
טו)
,
ומחתך
בו
הקשין
להיות
תבן.
כי
לא
בחרוץ
דשין
את
הקצח
,
לפי
שזרעו
נוח
לצאת
מתוך
קשין
שלו;
וכן
על
כמון
לא
יסבו
אופן
עגלה
לדושו
,
לפי
כי
קל
הקצח
לחובטו
במטה
והכמון
בשבט.
ר' יוסף קרא:
כי
לא
בחרוץ
יודש
קצח
-
כאשר
יגיע
זמן
בישול
התבואה
,
שקוצרין
ודשין
אותה
ומכניסין
לגורן
,
לא
במורג
חרוץ
דשין
את
הקצח.
חרוץ
הוא
עץ
עשוי
חרצים
חרצים
,
ושמו
"מורג"
(יש'
מא
,
טו)
,
וחותך
בו
הקשין
להיות
תבן.
[חרוץ
-
לשון
'שנון';
הוא
עץ
רחב
כמו
קרש
רחבה
,
ומנקבים
בה
נקבים
הרבה
וממלאין
את
הנקבין
אבנים
חריפות
דקות
,
ויושב
עליה
האדם
והבהמה
ומושכין
אותה
,
ובאבנים
החריפות
שתחתיה
מתחתך
הקש
להיות
תבן.]
ולא
בחרוץ
דשין
את
הקצח
,
לפי
שזרעו
נוח
לצאת
מן
הקשין
שלו;
וכן
על
כמון
לא
יסבו
אופן
עגלה
לדושן
,
לפי
שקל
הקצח
לחובטו
במטה
והכמון
בשבט.
ראב"ע:
כי...
בחרוץ
-
הוא
עלי
שכותשין
בו
הריפות
,
כמו
"חרוץ
חדש"
(יש'
מא
,
טו).
על
כמון
לא
יוסב;
כי
טעם
לא
ימשוך
אחר
עמו.
ר' אליעזר מבלגנצי:
כי
לא
בחרוץ
-
בְּמֹרַג
חרוץ
,
יודש
קצח
,
ולא
אופן
עגלה
על
כמון
יסב
ויתגלגל
לדוש;
שזה
העני
בעל
השדה
,
שהיה
סבור
ששדהו
מליאה
חטה
ושעורה
וכסמת
,
תיקן
מוריגים
וכלי
הבקר
ועגלות
לדוש
תבואתיו
,
וכשבא
לקצור
מצא
הכל
קצח
וכמון;
וכי
לאילו
טרח
לעשות
כלי
דישה?
שהרי
במטה
ובשבט
בלבד
יודש
קצח
וכמון
,
שאין
אדם
יודע
מהן
כל
כך
שלא
יהא
די
לו
במטה
,
אבל
לחם
-
תבואת
הלחם
המרובה
צריכה
לדוש
ולדוק
במֹרַג
חרוץ
ובאופן
עגלה
כדי
לדוש
מהר.
כי
לא
לנצח
הדוש
ידושנו
-
לחבוט
במטה
,
שאין
דש
פעם
אחת
יותר
משנים
או
שלשה
עמרים
,
וצריך
לטרוח
ולדוש
בכל
שבוע
כדי
סיפוקו
,
נמצא
דש
כל
השנה;
לפיכך
צריך
למורג
חרוץ
ולאופן
עגלה
לדוק
מהר.
ואף
אם
המם
גלגל
עגלתו
ופרשיו
-
כלים
המפרישים
הגרעין
מן
הקש
,
לדוק
לא
ידוקנו
בלא
מורג
חרוץ
בעל
פיפיות
(ע"פ
יש'
מא
,
טו)
,
כי
אופן
עגלה
ופרשים
דשין
ואינם
דקין
,
אבל
המורג
דש
ודק
,
כדכתיב
"הנה
שמתיך
למורג
חרוץ
חדש
בעל
פיפיות
תדוש
הרים
ותדוק"
(יש'
מא
,
טו)
,
ולפיכך:
תחלה
מעבירים
על
התבואה
אופן
עגלה
לעקור
הגרגיר
ממקומו
,
והמורג
נמשך
אחריו
עליה
ודש
ודק;
קל
וחומר
שבמטה
לא
יודק.
אף
אתם
עשיתם
מן
העיקר
טפל
והטפל
עיקר
,
עבודת
המקום
עראי
,
ושל
עבודה
זרה
קבע
,
ואתם
סבורים
לינצל
במה
שאתם
עובדים
אותו.
רד"ק:
כי
לא
בחרוץ
-
פירוש
חרוץ:
לוח
עץ
,
ואבנים
דקות
תחובות
תחתיו
לדוש.
אמר:
כמו
שיש
חלוק
בזרעים
בעת
הזריעה
,
ומשפט
זה
אינו
כמשפט
זה
,
כן
בעת
האסיפה
,
כי
לא
בחרוץ
יודש
קצח.
ואופן
עגלה
על
כמון
יוסב
-
בו"ו
עם
הדגש;
ופירוש:
ולא
אופן
עגלה;
ולא
שזכר
,
עומד
במקום
שנים.
פירוש:
כי
הקצח
והכמון
הם
זרעים
דקים
,
ולא
ידושו
אותם
לא
בחרוץ
ולא
בעגלה
,
אלא
במטה
יחבטו.
ומטה
ושבט
-
אחד.
ר' ישעיה מטראני:
וכשיבוא
לדוש
התבואה
,
אינו
צריך
לטרוח
הרבה
,
כי
לא
בחרוץ
יודש
הקצח
,
כמו
החטה
,
ולא
אופן
עגלה
על
כמון
יוסב
,
כי
במטה
יחבט
קצח
וכמון
בשבט.