תנ"ך - ופדויי
ה'
ישבון
ובאו
ציון
ברנה
ושמחת
עולם
על־ראשם
ששון
ושמחה
ישיגו
ונסו
יגון
ואנחה:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּפְדוּיֵ֨י
יְהוָ֜ה
יְשֻׁב֗וּן
וּבָ֤אוּ
צִיּוֹן֙
בְּרִנָּ֔ה
וְשִׂמְחַ֥ת
עוֹלָ֖ם
עַל־רֹאשָׁ֑ם
שָׂשׂ֤וֹן
וְשִׂמְחָה֙
יַשִּׂ֔יגוּ
וְנָ֖סוּ
יָג֥וֹן
וַאֲנָחָֽה:
ס
(ישעיהו פרק לה פסוק י)
וּפְדוּיֵי
יְהוָה
יְשֻׁבוּן
וּבָאוּ
צִיּוֹן
בְּרִנָּה
וְשִׂמְחַת
עוֹלָם
עַל־רֹאשָׁם
שָׂשׂוֹן
וְשִׂמְחָה
יַשִּׂיגוּ
וְנָסוּ
יָגוֹן
וַאֲנָחָה:
ס
(ישעיהו פרק לה פסוק י)
ופדויי
ה'
ישבון
ובאו
ציון
ברנה
ושמחת
עולם
על־ראשם
ששון
ושמחה
ישיגו
ונסו
יגון
ואנחה:
ס
(ישעיהו פרק לה פסוק י)
ופדויי
יהוה
ישבון
ובאו
ציון
ברנה
ושמחת
עולם
על־ראשם
ששון
ושמחה
ישיגו
ונסו
יגון
ואנחה:
ס
(ישעיהו פרק לה פסוק י)
תרגום יונתן:
וּפרִיקַיָא
דַייָ
יִתכַּנשׁוּן
מִבֵּינֵי
גָלְוָתְהוֹן
וְיֵיעֲלוּן
לְצִיוֹן
בְּתֻשׁבְּחָא
וְחֶדוַת
עָלַם
תְּהֵי
לְהוֹן
דִּי
לָא
פָסְקָא
וַעֲנַן
יְקָר
יְהֵי
מַטַל
עַל
רֵישֵׁיהוֹן
בְּיָע
וְחֶדוָא
יַשׁכְּחוּן
וִיסוּף
מִבֵּית
יִשׂרָאֵל
דָּווֹנָא
וְתִינַחתָּא
:
עין המסורה:
ופדויי
-
ב':
יש'
לה
,
י;
נא
,
יא.
ישבון
-
ג'
חסר:
יש'
לה
,
י;
יר'
מד
,
כח;
תה'
קד
,
ט.
ישבון
-
י'
(בכתיבים
שונים):
מ"א
ח
,
לה;
יש'
לה
,
י;
נא
,
יא;
יר'
מד
,
כח;
מי'
ה
,
ב;
תה'
קד
,
ט
,
כט;
איוב
לו
,
י;
מש'
ב
,
יט;
דה"ב
ו
,
כו.
ושמחת
עולם
-
ב':
יש'
לה
,
י;
נא
,
יא.
ושמחת
עולם
-
ו'
זוגין
מן
ג'
בעינינה
קדמאה
ותינינה
נסב
ו"ו
תליתאה
לא
נסב
ו"ו
(שש
שלשות
של
ביטויים
או
מלים
דומים
,
במרכיב
הראשון
והשני
יש
ו"ו
,
במרכיב
השלישי
אין
ו"ו):
מ"ב
ז
,
א
,
טז
,
יח.
-
יש'
לה
,
י;
נא
,
יא;
סא
,
ז.
-
יר'
כג
,
יט;
כה
,
לב;
ל
,
כג.
-
יר'
ל
,
י;
מו
,
כז
,
כח.
-
יח'
מ
,
כט
,
לג
,
לו.
-
תה'
פ
,
ד
,
ח
,
כ.
ונסו
-
ד':
וי'
כו
,
לו;
יש'
לה
,
י;
שה"ש
ב
,
יז;
ד
,
ו.
מסורה גדולה:
ישבון
ג'
חס'
ופדויי
יי'
קדמיה
ופליטי
חרב
גבול
שמת
.
ונסו
ד'
מנסת
חרב
יגון
קדמיה
עד
שיפוח
וחבירו
.
מסורה קטנה:
ופדויי
-
ב';
ישבון
-
ג'
חס';
ושמחת
עולם
-
ב';
ונסו
-
ד'.
רש"י:
ושמחת
עולם
-
שמחה
אשר
היא
מעולם
,
שהיתה
להם
כבר
בדרך
יציאתן
ממצרים:
"ויי'
הולך
לפניהם
יומם"
(שמ'
יג
,
כא).
ונסו
היגון
והאנחה
מהם.
ר' יוסף קרא:
[שמחת
עולם
על
ראשם
-
תרגם
יונתן:
"חדות
עלם
תהא
להון
,
דלא
פסק
ענן
יקר
והוא
מטל
על
ראשיהון".]
ראב"ע:
ופדויי
-
אלה
השבים
יבואו
אל
ציון
ברנה
ושמחת
נצח
על
ראשם;
כי
כח
הנשמה
בראש;
ויש
אומרים
,
כי
הם
כדמות
מסך
על
ראשם;
גם
הוא
נכון.
ששון
ושמחה
ישיגו
-
אותם.
ויש
אומרים
,
כי
הם
ירדפו
אחרי
ששון
וישיגוהו.
ר' אליעזר מבלגנצי:
ופדויי
יי'
ישובון
אותו
הדרך.
ושמחת
עולם
-
שמחת
קדם.
ששון
ושמחה
ישיגו
אותם
,
כלומר:
שמחות
ירבו
להם
זו
אחר
זו
,
ונסו
מהם
יגון
ואנחה.
רד"ק:
ופדויי
יי'
ישובון...
ושמחת
עולם
על
ראשם
,
דרך
משל
,
כי
ילכו
קוממיות
,
ראש
נשוא
בשמחה.
ויונתן
תרגם:
"וחדות
עלם
תהי
להון
די
לא
פסקא
וענן
יקר
יהא
מטל
על
רישיהון.
ששון
ושמחה
ישיגו
ונסו
יגון
ואנחה
-
זהו
ישיגו
ונסו
,
ושלמטה
מזה
בפרשת
"עורי
עורי
לבשי
עוז"
(יש'
נא
,
ט)
,
"ישיגון"
(שם
,
יא)
-
בנו"ן
,
"נסו"
(שם)
-
בלא
ו"ו
בראש
המלה;
והסימן
שלא
תטעה
בהם:
ו"ו
נו"ן;
ופירוש
הסימן
,
כי
הו"ו
קודם
לנו"ן
,
כי
זה
ישיגו
ונסו
-
בו"ו
בסוף
ישיגו
,
ו"ו
בראש
ונסו
,
הוא
הראשון;
והאחרון:
נו"ן
בסוף
"ישיגון"
ונו"ן
בתחילת
"נסו"
-
אין
שם
וו"ו.
ר' יוסף כספי:
ופדויי
יי'
ישובון
-
כטעם
"ובאו
האובדים
בארץ
אשור"
וגו'
(יש'
כז
,
יג).
וכל
זה
מפורש
בארֻכה
באר
היטב
בספר
מלכים
ובספר
דברי
הימים
למי
שיש
לו
עינים
,
ומבואר
כל
זה
למי
שישכב
ב'מטות
כסף'
(שֵם
ספרו);
וגם
זה
כדרך
הגוזמות
שנהגו
הנביאים
,
וכל
שכן
זה
הנביא.
ישיגו
וכן
ונסו
-
משרת
לשנים
נושאים
,
וזה
כי
הוא
רמז
לששון
ושמחה
,
כלומר:
אלו
ישיגו
ישראל;
כלומר:
ישיגום
,
כטעם
"ובאו
עליך
כל
הברכות
האלה"
(דב'
כח
,
ב);
וכן
ונסו
הוא
רמז
ליגון
ואנחה
,
כלומר:
ינוסו
אלה
מישראל.
וכן
מתהפך
זה
,
כי
כן
טבע
הדברים
המצטרפים
,
וכבר
קדם
לנו
(מ"כ
ח"ב
ע' 50
)
באור
זה
על
אמרו
"ויפרדו
איש
מעל
אחיו"
(בר'
יג
,
יא)
,
ואם
אברהם
לא
זז
ממקומו;
וכבר
באר
זה
ארסטו
בספר
ה'שמע'
(ראה
תיבון
ע' 50
).
ויותר
נמרץ
בזה
היות
בני
ישראל
פועלים
בזה
,
רוצה
לומר:
הרודפים
והמשיגים
לששון
ושמחה
,
והנסים
מהיגון
והאנחה.
וזה
ענין
גדול
ונכבד
,
ובאור
הכל
'אוצר
יי''
יבא.