תנ"ך - מי־מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשלש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מִי־מָדַ֨ד בְּשָׁעֳל֜וֹ מַ֗יִם וְשָׁמַ֙יִם֙ בַּזֶּ֣רֶת תִּכֵּ֔ן וְכָ֥ל בַּשָּׁלִ֖שׁ עֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ וְשָׁקַ֤ל בַּפֶּ֙לֶס֙ הָרִ֔ים וּגְבָע֖וֹת בְּמֹאזְנָֽיִם: (ישעיהו פרק מ פסוק יב)

טקסט וניקוד:

מִי־מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם: (ישעיהו פרק מ פסוק יב)

טקסט בלבד:

מי־מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשלש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים: (ישעיהו פרק מ פסוק יב)

תיקון קוראים:

מי־מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשלש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים: (ישעיהו פרק מ פסוק יב)

תרגום יונתן:
מַן אֲמַר אִלֵין קַיָים אָמַר וְעָבֵיד דְּכָל מֵי עָלְמָא חֲשִׁיבִין קֳדָמוֹהִי כְּטִיפָּא בִּשׁעוּלָא וּמִשׁחָת שְׁמַיָא כְּאִלוּ בְזַרתָּא מְתֻקנִין וְעַפרָא דְאַרעָא כְּאִילוּ בִמְכִילָא אִיתְּכָל וְטוּרַיָא כְּאִילוּ מִתקָל תְּקִילִין וְרָמָתָא הָא כִיד בְּמוֹזְנַיָא :

עין המסורה:
ושמים - ד': בר' ב , ד; יש' מ , יב; תה' קמח , יג; איוב טו , טו. תכן - ג' וחסר: יש' מ , יב , יג; איוב כח , כה. ושקל - ב': ש"ב יד , כו; יש' מ , יב.

מסורה גדולה:
תכן ג' וחס' ושמים בזרת מי תכן את רוח ומים תכן במדה .

מסורה קטנה:
בשעלו - ל'; ושמים - ד'; בזרת - ל'; וכל - ל'; בשלש - ל' וחס'; ושקל - ב' את שער.

רש"י:
מי מדד וגו' - בכל זה היה בו כח לעשות , וכל שכן שיש בו כח לשמור אבטחות הללו. בשעלו - בהליכתו , שנאמר "דרכת בים סוסיך" (חב' ג , טו); בשעלו - כמו "במשעול הכרמים" (במ' כב , כד) - שביל הילוך. [דבר אחר: 'שעל' - שם כלי הוא , וכן: "בשעלי שעורים" (יח' יג , יט)]. תכן - הוא לשון מדה ומִנְיָין כמו "ותוכן לבנים" (שמ' ה , יח); "את הכסף המתוכן" (מ"ב יב , יב); וכן כל 'תוכן' שבמקרא. תיכן 'אמולאד' (בלעז). וכל בשליש - ומדד בשלישיות: שליש מדבר , שליש יישוב , שליש ימים ונהרות. לשון אחר: בשליש - מאגודל ועד אמה , שלישי לאצבעות. ומנחם פירשו (מחברת: 'שלש') , שהוא שם כלי , וכן: "ותשקמו בדמעות שליש" (תה' פ , ו). ושקל בפלס הרים - הכל לפי הארץ: הר כבד תקע בארץ קשה , והקלים - בארץ רכה.

ר' יוסף קרא:
הסתכלו מי מדד בשעלו מים - בקומצו; כשהעלם חציים למעלה והשקיע חציים בתהום. תיכן - הוא לשון 'מידה ומניין' , כמו "ותוכן לבנים תתנו" (שמ' ה , יח) , וכן "את הכסף המתוכן" (מ"ב יב , יב) , וכן כל 'תוכן' שבמקרא. תיכן - 'אמלנד' (בלעז). וכל בשליש - ומדד בשלישיות: שליש מדבר , שליש יישוב , שליש ימים ונהרות. לשון אחר: בשליש - מאגודל עד אמה , שלש אצבעות. ומנחם (מחברת: 'שלש') פירש שהוא שם כלי , וכן "ותשקמו בדמעות שליש" (תה' פ , ו).

ראב"ע:
מי - והתמהים איך יהיה זה , והלא השם ברא הכל , וידע כמה מים יש בים , כאילו מדדם בשעלו - היד , כמו "בשעלי שעורים" (יח' יג , יט) - ושמים , שנטע כיריעה (ע"פ תה' קד , ב ויש' נא , טז) , ידע מדתם , כי הוא בראם בגבורתו כפי החכמה , כאילו מדדם בזרת; וכדרך בן אדם דבר הכתוב. וכל - כמו מדד , ותרגום "וימדו בעמר" (שמ' טז , יח) - "וכלו". בשליש - כמו "משורה" (דה"א כג , כט); ויתכן להיותו מגזרת 'שלש' , לכן לא נדע היום איך יהיו המדות הקדמונים; וכן "ותשקמו בדמעות שליש" (תה' פ , ו). ושקל בפלס - הוא הנקרא 'קריסטון' (בלעז) , הוא שיש לו זרוע ארוך , והוא מגזרת "פלס מעגל" (מש' ד , כו). וגבעות במאזנים - והטעם , שישים בכף מאזנים גבעה , ובכף האחר - אחרת; וזה דרך משל.

ר' אליעזר מבלגנצי:
מי מדד - בשיטת "ראו עתה כי אני הוא ואין אלהים עמדי" (דב' לב , לט); שֶמי בכל הגוים ומי בכל אלהי הארצות שמדד , כאילו בשעלו , מים , כשנברא הרקיע בתוכם , לעכב למעלה לרקיע ולשייר למטה הימנו במדה , כאילו מדדתים בשעלי , ושלמטה היו מכוסים , שכשהקויתים לא הוצרכתי לחסר מהם שתֵרָאה היבשה , והיו לפי מדת המקוה , והמקוה - לפי מדתם. ומי מהם ששמים תיכן ושיער , כאילו בזרת , לפי מה שהעולם צריך להם עתה , ואע"פ שהיו מכוסים ומסותרים בתוך המים. תיכן - 'אמולד' בלעז , לשון 'מולא' - קצב מדה. ומי מהם שכל ומד , כאילו בשליש , עפר הארץ , היא האדמה החלקה , שהיא אחד משלשה עניני בריאות הארץ: מדבר - שהוא חול , ומקום גידול אילנות ודשאים - שהוא עפר , וההרים - שהן צורים וסלעים; וכל זה אמרתי ותיכנתי בעת בריאת הארץ , ואע"פ שהיא מכוסה במים. ומי מהם ששקל , כאילו בפלס , אבני הרים וצוריהם וסלעיהם במקום חוזק נביעת התהום , לעכבו שלא יעלה וישטוף , ואע"פ שמים מכסים אותו אז , ולפי מה שמקום הנביעה רחב וצר , גדול או קטן , חזק או רפה , הטבעתי עליו הרים וגבעות; ותפס לשון 'משקל' בהרים וגבעות לפי שהן אבנים , כענין "אבני צדק" (וי' יט , לו); "אבן ואבן" (מש' כ , כג); "איפה ואיפה" (דב' כה , יד).

רד"ק:
מי מדד - אמר: לא יתמהו הגוים אם אוציא ישראל מעבדותם , שעמדו ברשותם כמה שנים , כי מי שברא העולם מאין , יוכל לעשות זה; לפיכך אמר: מי מדד בשעלו מים. ופירוש שעלו - אגרופו , והוא על דרך משל , כי אין לו יד ואגרוף , יתברך ויתעלה. ופירוש מדד - לפי שהמים במקום מקוה , כאדם שמודד מים ונותן בתוך כלי , שידע מדתם , כן שם האל יתברך המים במקומם וידע מדתם. והשמים - לפי שהם שטוחים , אמר בו מדת הזרת , כי הדבר השטוח ימדדו אותו בזרת ובקנה. ואמר תכן - מפני השטח שצריך תקון , כמו שאמר "וימתחם כאהל לשבת" (להלן , כב). וכל - פירוש: ומדד , ותרגום "וימדו בעמר" (שמ' טז , יח) - "וכלו בעומרא" (ת"א). בשליש - מדה גדולה , וכן "בדמעות שליש" (תה' פ , ו). בפלס - הוא מטה הברזל שהוא מסומן בנקודות לדעת בהם המשקל. מאזנים - ידוע. אמר: וכן עפר הארץ - הוא כאלו מדוד אצלו , וכן ההרים והגבעות - כאלו שקולים אצלו. וכולם בראם בשעור טוב ומדה נכונה , כמו שאמר "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" (בר' א , לא). ומי שעשה כל זה בלי עוזר , יוכל להוציא ישראל מיד חזקים מהם. וזכר מהארבע יסודות השלוש , כי שמים זכר במקום יסוד האש , כי הם לדעת רבים מיסוד האש; ואפילו יהיו יסוד חמישי , כדברי אריסטו , זכרם במקום יסוד האש , לפי שהוא סמוך להם , שהרי הוא סמוך לגלגל הלבנה; ולא זכר יסוד הרוח , לפי שאינו נראה אע"פ שהוא מורגש , ועניין הפסוק לא נאמר אלא כנגד הסכלים , שהם לא יאמינו אלא מה שיראו , לפיכך זכר שלשת היסודות הנראים; אבל החכמים לא יתמהו בזה אם יוציא האל ישראל מהגלות , כי ידעו בחכמתם כי לא קצרה יד יי' מהושיע (ע"פ יש' נט , א). ויש מפרשים כי זכר גם כן הרוח , והוא "מי תכן את רוח יי'" (להלן , יג) , כי מפרשים מלת "יי'" תשובה לשאלה , ואינו נסמך "רוח" אל "יי'". והחכם רבי אברהם בן עזרא פרשו על זה העניין סמוך , כמו "ורוח אלהים מרחפת על פני המים" (בר' א , ב). ולפי דעתי , כי שמים שזכר הוא במקום שני היסודות העליונים , כי שמים במקום יסוד האש , כמו שפירשנו , וכן במקום יסוד האויר , כי נקרא 'שמים' , כמו שכתוב "ויקרא אלהים לרקיע שמים" (בר' א , ח). וסמך השלוש לעצמו , שאמר בשעלו ובזרת , לפי שהם עליונים , ואע"פ שהמים תחתונים , פעמים יעלו כמו העבים , אבל יסוד העפר שהוא התחתון שבהם והכבד , סמך אותו לדבר חוץ מעצמו , בשליש ובפלס ובמאזנים; ואע"פ שזה וזה דרך משל , כמו שפירשנו.

ר' יוסף כספי:
מי מדד וגו' - אין הכרח שיהיה מדד בשעלו מים , וכן שמים וארץ ורוח יי' , הם הנזכרים בתחלת בראשית (פסוקים א - ב). ואיש עצתו - ומי הוא איש עצתו , שיתן לו עצה ויודיענו מה לעשות?

ר' ישעיה מטראני:
מי מדד בשעלו מים - בכפו , כמו "בשעלי שעורים" (יח' יג , יט) , שפירושו: חפני שעורים. ושמים בזרת תיכן - לשון 'מידה' , כמו "ותוכן לבנים תתנו" (שמ' ה , יח); "את הכסף המתוכן" (מ"ב יב , יב). וכל בשליש עפר הארץ - מִגוּדָל ועד שליש אצבע; או יש לומר לשון 'מידה' , כמו "ותשקימו בדמעות שליש" (תה' פ , ו) , שהוא כלי מלא דמעות.
ריכוז קישורים