תנ"ך - אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֶתֵּ֤ן בַּמִּדְבָּר֙ אֶ֣רֶז שִׁטָּ֔ה וַהֲדַ֖ס וְעֵ֣ץ שָׁ֑מֶן אָשִׂ֣ים בָּעֲרָבָ֗ה בְּר֛וֹשׁ תִּדְהָ֥ר וּתְאַשּׁ֖וּר יַחְדָּֽו: (ישעיהו פרק מא פסוק יט)

טקסט וניקוד:

אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו: (ישעיהו פרק מא פסוק יט)

טקסט בלבד:

אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו: (ישעיהו פרק מא פסוק יט)

תיקון קוראים:

אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו: (ישעיהו פרק מא פסוק יט)

תרגום יונתן:
אֶתֵּין בְּמַדבְּרָא אַרזִין שִׁטִין וַהֲדַסִין וְאָעִין דִּמשַׁח אֲרַבֵּי בְמֵישְׁרָא בֵּירָוָון מוֹרָניָן וְאַשׁכְּרָעִין כַּחדָּא :

עין המסורה:
- ב': יש' מא , יט; ס , יג. ותאשור - ב': יש' מא , יט; ס , יג.

מסורה קטנה:
תדהר - ב'; ותאשור - ב'.

רש"י:
אתן במדבר ארז שטה - כל מיני ישוב , אף בם אתן כל מיני חכמה וטובה ושלום. תדהר ותאשור - שמות אילני סרק העשויים לבניין.

ראב"ע:
אתן. ארז שטה - חסר וי"ו: ארז ושטה , כמו "שמש ירח עמד" (חב' ג , יא). תדהר ותאשור - אילנים. וכל אלה סביבות נהרים , כי בכל מקום שהוא חסר מים לא יצמחו.

ר' אליעזר מבלגנצי:
ארז שטה - לישב בצלם לנוח מעיפותם.

רד"ק:
אתן - לא יצאו מים לבד במדבר , אלא אפילו עצים יגדלו בהם. ואם תאמר: מה צורך להם בעצים? אלא בעלותם מהגלות , נוכל לומר שיִבָּרְאוּ העצים האלה במדבר בקומתן , כמו שנבראו בימי בראשית , ויהיו להם צל שלא יכם שרב ושמש; או להעמיד הפלא ההוא מהיום ההוא והלאה , יהיו באותם מדברות לעולם מים ועצים גדלים בהם , ויאמרו בני העולם בעברם בהם: זה עשה האל לכבוד ישראל; ויודו לשם יי' לעולם על הפלא ההוא. וכן אמר למטה בפרשת "דרשו" (יש' נה , ו): "והיה ליי' לשם לאות עולם לא יכרת" (שם , יג). עץ שמן - הוא עץ שקורין בלעז 'פין' , ועצו שמן , והשמן שיוצא ממנו הוא הזפת; וכן תרגם יונתן: "אעין דמשחא". ולא נוכל לומר כי הוא עץ זית , כי בעזרא זוכר אותם בִּשְנַיִם: "והביאו עלי זית ועלי עץ שמן" (נחמ' ח , טו). תדהר - תרגם יונתן: "מורניין". ובדברי רבותינו ז"ל (ראה ר"ה כג , א): תדהר - שאגא , ופירש רבינו שלמה ז"ל: 'שף' בלעז. ותאשור - תרגם יונתן: "ואשכרועין". ובדברי רבותינו ז"ל (ראה שם): תאשור - שורבינא , וכתב רבי יונה (השרשים: 'אשר') כי כן נקרא בערבי 'שורבין' , ובעל 'הערוך' ('אשכרע') פירש: אשכרוע - בערבי 'בקס' , והוא שקורין לו בלעז 'בייש'; אם כן לדבריו ברוש אינו 'בייש'.

ר' ישעיה מטראני:
אפתח על שפיים נהרות - מדברות , שהיו נובעין להם מים , מצמיחים להם ארזים.
ריכוז קישורים