תנ"ך - הנה־אלה
מרחוק
יבאו
והנה־אלה
מצפון
ומים
ואלה
מארץ
סינים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הִנֵּה־אֵ֕לֶּה
מֵרָח֖וֹק
יָבֹ֑אוּ
וְהִֽנֵּה־אֵ֙לֶּה֙
מִצָּפ֣וֹן
וּמִיָּ֔ם
וְאֵ֖לֶּה
מֵאֶ֥רֶץ
סִינִֽים:
(ישעיהו פרק מט פסוק יב)
הִנֵּה־אֵלֶּה
מֵרָחוֹק
יָבֹאוּ
וְהִנֵּה־אֵלֶּה
מִצָּפוֹן
וּמִיָּם
וְאֵלֶּה
מֵאֶרֶץ
סִינִים:
(ישעיהו פרק מט פסוק יב)
הנה־אלה
מרחוק
יבאו
והנה־אלה
מצפון
ומים
ואלה
מארץ
סינים:
(ישעיהו פרק מט פסוק יב)
הנה־אלה
מרחוק
יבאו
והנה־אלה
מצפון
ומים
ואלה
מארץ
סינים:
(ישעיהו פרק מט פסוק יב)
תרגום יונתן:
הָא
אִלֵין
מֵרַחִיק
יֵיתוֹן
וְהָא
אִלֵין
מִצִיפּוּנָא
וּמִמַערְבָא
וְאִלֵין
מֵאֲרַע
דָּרוֹמָא
:
רש"י:
מארץ
סינים
-
"מארע
דרומא"
(ת"י).
ראב"ע:
הנה.
מרחוק
יבאו
-
ממזרח.
מצפון
-
היא
בבל.
ומים
-
אשור
,
כאשר
הוא
כתוב
"והסב
לב
מלך
אשור"
(עז'
ו
,
כב).
מארץ
סינים
-
מפאת
מצרים;
אולי
"הסנה"
(שמ'
ג
,
ב)
מזאת
הגזרה.
רד"ק:
הנה
אלה
-
זכר
ארבע
הפאות
שישראל
מפוזרים
שם
בכולם
,
ואמר
על
פאת
מזרח
מרחוק
,
לפי
שארץ
ישראל
באמצע
היישוב
בקרוב
,
והיא
רחוקה
מפאת
מזרח
יותר
,
כי
היא
נוטה
לפאת
מערב
באורך
,
לפיכך
אמר
על
מזרח
מרחוק.
ומים
-
הוא
המערב.
מארץ
סינים
-
הוא
הדרום
,
כמו
שתרגם
יונתן:
"מארע
דרומא"
,
כי
הסינים
שוכנים
שם;
והסינים
הוא
מבני
כנען
,
כמו
שכתוב
(ראה
בר'
י
,
טו
-
יז).
ופירש
רבינו
סעדיה
ז"ל
(שם):
אטרא
בלסיון.