תנ"ך - נגששה כעורים קיר וכאין עינים נגששה כשלנו בצהרים כנשף באשמנים כמתים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

נְגַשֲׁשָׁ֤ה כַֽעִוְרִים֙ קִ֔יר וּכְאֵ֥ין עֵינַ֖יִם נְגַשֵּׁ֑שָׁה כָּשַׁ֤לְנוּ בַֽצָּהֳרַ֙יִם֙ כַּנֶּ֔שֶׁף בָּאַשְׁמַנִּ֖ים כַּמֵּתִֽים: (ישעיהו פרק נט פסוק י)

טקסט וניקוד:

נְגַשֲׁשָׁה כַעִוְרִים קִיר וּכְאֵין עֵינַיִם נְגַשֵּׁשָׁה כָּשַׁלְנוּ בַצָּהֳרַיִם כַּנֶּשֶׁף בָּאַשְׁמַנִּים כַּמֵּתִים: (ישעיהו פרק נט פסוק י)

טקסט בלבד:

נגששה כעורים קיר וכאין עינים נגששה כשלנו בצהרים כנשף באשמנים כמתים: (ישעיהו פרק נט פסוק י)

תיקון קוראים:

נגששה כעורים קיר וכאין עינים נגששה כשלנו בצהרים כנשף באשמנים כמתים: (ישעיהו פרק נט פסוק י)

תרגום יונתן:
נְמַשׁמֵישׁ כִּסמַן כֻּתלִין וְכִדלֵית לְהוֹן עַינִין נְמַשְׁמֵישׁ אִתְּקֵילנָא בְּטֵיהֲרָא כְּמָא דְמִתַּקלִין בְּקַבלָא אִיתְּחַד עָלְמָא בְּאַנפַּאנָא כְּמָא דַּאֲחִידִין קִברַיָא בְּאַפֵּי מִתַיָא :

עין המסורה:
כעורים - ב': יש' נט , י; צפ' א , יז.

מסורה קטנה:
נגשֲשה - ל'; כעורים - ב' והלכו; נגשֵשה - ל'; כנשף - ל'; כמתים - ל'.

רש"י:
באשמנים - מנחם פתר בו (מחברת: 'אשמן'): לשון 'מחשכים'; ורוב פותרים מודים לו. אבל דונש פתר בו (דונש ע' * 118 ): לשון 'שומן' , והאל"ף נוסף בו , כמו אל"ף ש"באחותי" (איוב יג , יז) , ושב"אכזב" (יר' טו , יח) , ו"דרך האתרים" (במ' כא , א); אף כאן באשמנים - בין החיים השמנים אנחנו כמתים. ויונתן תרגם לשון 'מסגר': "איתאחד באפנא כמה דאחידין קברין באפי מתיא".

ר' יוסף קרא:
כשלנו בצהרים כבנשף באשמנים כמתים - פתרון: במחשכים כמתים; כלומר: אם בצהרים אנו נכשלים , כל שכן שבאשמנים , שהוא לשון "אישון לילה ואפילה" (מש' ז , ט) , אנו חשובים כמתים.

ראב"ע:
נגששה - כמו 'נמשש' , ואין ריע לו; ויש אומרים מגזרת "וגוש עפר" (איוב ז , ה). בצהרים - שהוא חצי היום , כאילו היינו בנשף; וזה דרך משל. באשמנים - יש אומרים: (ראה ת"י ורס"ג תרגום) קברים; והנכון , שהוא כמו צהרים , או כמו 'בחיים' , והטעם - בינות החיים. ויתכן היות האל"ף נוסף , והטעם - בינות הַשְמֵנִים , והם הגוים.

ר' אליעזר מבלגנצי:
באשמנים אנו יושבים כמתים , אחרי שאין אנו יכולים לצאת ולבא בלי מכשול.

רד"ק:
נגששה כעורים קיר - כמו 'נמששה' , מן "והיית ממשש בצהרים" (דב' כח , כט). והצרות בגלות הם החשך והעורון. באשמנים כמתים - הרי אנו חשובים כאלו אנו בקברים כמו המתים. ומלת באשמנים פרשה אדוני אבי ז"ל , כי הנו"ן נוספת ושרשה 'אשם' , מן "תאשם שמרון" (הו' יד , א) , שהוא עניין 'שממה' , והקברים הם מקום שממה. ויונתן תרגם: "אתאחד באפנא כמא דאחידין באפי מיתיא".

ר' יוסף כספי:
באשמנים - זה השם , שיהיה שורשו 'אשם' או 'אשמן' , הוא מקום חרב ששם קברות המתים , וזה כאלו אמר: והיינו עומדים בחרבות עם היותנו בחיים , כמו שעומדים המתים.

ר' ישעיה מטראני:
נגששה כעיורים קיר - אין לו דומה , ומתפרש לפי העניין לשון "ממשש" (דב' כח , כט). באשמנים כמתים - אין לו דומה , ומתפרש לפי העניין: קברים , וכן התרגום מתרגם.
ריכוז קישורים