תנ"ך - למצער
ירשו
עם־קדשך
צרינו
בוססו
מקדשך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לַמִּצְעָ֕ר
יָרְשׁ֖וּ
עַם־קָדְשֶׁ֑ךָ
צָרֵ֕ינוּ
בּוֹסֲס֖וּ
מִקְדָּשֶֽׁךָ:
(ישעיהו פרק סג פסוק יח)
לַמִּצְעָר
יָרְשׁוּ
עַם־קָדְשֶׁךָ
צָרֵינוּ
בּוֹסֲסוּ
מִקְדָּשֶׁךָ:
(ישעיהו פרק סג פסוק יח)
למצער
ירשו
עם־קדשך
צרינו
בוססו
מקדשך:
(ישעיהו פרק סג פסוק יח)
למצער
ירשו
עם־קדשך
צרינו
בוססו
מקדשך:
(ישעיהו פרק סג פסוק יח)
תרגום יונתן:
זְעֵיר
דִּירִיתוּ
עַמָא
דְקוּדשָׁך
בַּעֲלֵי
דְבָבַנָא
דּוֹשִׁישׁוּ
מַקדְּשָׁך
:
עין המסורה:
בוססו
-
ב'
,
חד
מלא
וחד
חסר:
יש'
סג
,
יח;
יר'
יב
,
י.
רש"י:
למצער
ירשו
עם
קדשך
-
גדולתם
וירושתם
-
זמן
מועט
היתה
להם.
בוססו
-
"דוששו"
(ת"י).
ראב"ע:
למצער
-
זמן
מעט
ירשו
עם
קדשך
הארץ
,
והנה
הצרים
בוססו.
ויש
אומרים:
לדבר
מועט
ירשו
עַם
היורשים
,
או
לזמן
מועט
(ראה
רס"ג
תרגום);
והוא
נכון.
ר' אליעזר מבלגנצי:
למצער
-
לשפל
ודכא
ירשו
צרינו
את
עם
קדשך
-
הקדושים
והעליונים
,
להיות
משועבדים
להם
,
וסוף:
צרינו
בוססו
מקדשך.
רד"ק:
למצער
-
לזמן
מועט
ירשו
הארץ
,
עם
קדשך
שנתת
להם
ארץ
נחלה
,
מעט
זמן
עמדו
בה
וגלו
ממנה
,
כי
לא
היו
בה
אלא
ארבע
מאות
ועשר
שנה
בראשונה
,
ורוב
ישראל
לא
שבו
עוד
אליה.
צרינו
בוססו
מקדשך
-
זמן
מצער
עמדנו
,
ובאו
צרינו
וגירשונו
ממנה
,
ולא
עוד
אלא
שבוססו
ורמסו
מקדשך
שהיה
מקום
כבוד
,
לא
היו
נכנסים
בו
אלא
יחידים.
ר' יוסף כספי:
למצער
-
למספר
מעט.
וירשו
-
הוא
רמז
לצרינו
גם
כן
,
כלומר:
כי
עם
קדשך
נשארו
מתי
מספר
,
וירשו
צריך
אותם
ובוססו
מקדשך.
ר' ישעיה מטראני:
למצער
ירשו
עם
קדשך
-
לזמן
מועט
,
שלא
האריכה
מלכות
ישראל
עד
שבאו
וירשו
אותם.