תנ"ך - לא־יהיה
משם
עוד
עול
ימים
וזקן
אשר
לא־ימלא
את־ימיו
כי
הנער
בן־מאה
שנה
ימות
והחוטא
בן־מאה
שנה
יקלל:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לֹא־יִהְיֶ֨ה
מִשָּׁ֜ם
ע֗וֹד
ע֤וּל
יָמִים֙
וְזָקֵ֔ן
אֲשֶׁ֥ר
לֹֽא־יְמַלֵּ֖א
אֶת־יָמָ֑יו
כִּ֣י
הַנַּ֗עַר
בֶּן־מֵאָ֤ה
שָׁנָה֙
יָמ֔וּת
וְהַ֣חוֹטֶ֔א
בֶּן־מֵאָ֥ה
שָׁנָ֖ה
יְקֻלָּֽל:
(ישעיהו פרק סה פסוק כ)
לֹא־יִהְיֶה
מִשָּׁם
עוֹד
עוּל
יָמִים
וְזָקֵן
אֲשֶׁר
לֹא־יְמַלֵּא
אֶת־יָמָיו
כִּי
הַנַּעַר
בֶּן־מֵאָה
שָׁנָה
יָמוּת
וְהַחוֹטֶא
בֶּן־מֵאָה
שָׁנָה
יְקֻלָּל:
(ישעיהו פרק סה פסוק כ)
לא־יהיה
משם
עוד
עול
ימים
וזקן
אשר
לא־ימלא
את־ימיו
כי
הנער
בן־מאה
שנה
ימות
והחוטא
בן־מאה
שנה
יקלל:
(ישעיהו פרק סה פסוק כ)
לא־יהיה
משם
עוד
עול
ימים
וזקן
אשר
לא־ימלא
את־ימיו
כי
הנער
בן־מאה
שנה
ימות
והחוטא
בן־מאה
שנה
יקלל:
(ישעיהו פרק סה פסוק כ)
תרגום יונתן:
לָא
יְהֵי
מִתַּמָן
עוֹד
יָנִיק
יוֹמִין
וְסָבָא
דְּלָא
יַשׁלֵים
יָת
יוֹמוֹהִי
אֲרֵי
דְחָאֵיב
עוֹלֵים
בַּר
מְאָה
שְׁנִין
יְהֵי
מָאִית
וּדחָטֵי
בַּר
מְאָה
שְׁנִין
יִתָּרַך
:
עין המסורה:
ימלא
-
ז':
*וי'
ח
,
לג;
טז
,
לב;
מ"א
יג
,
לג;
יש'
סה
,
כ;
תה'
כ
,
ה
,
ו;
איוב
ח
,
כא.
מסורה גדולה:
ימלא
ז'
כי
שבעת
ימים
וכפר
הכהן
החפץ
לא
יהיה
משם
וכל
עצתך
כל
משאלותיך
עד
ימלה
שחוק
.
בתרייה
כת'
ה'
.
כל
קהלת
חוטֶא
בר
מן
חד
וחוטֵא
ילכד
בה
.
וכל
קרייה
דכות'
ב'
מ'
א'
והחוטֶא
בן
מאה
שנה
.
מסורה קטנה:
עול
-
ל';
ימלא
-
ז';
והחוטא
-
ל'
וכל
קהלת
כות'
ב'
מ'
א';
יקלל
-
ל'.
רש"י:
עול
ימים
-
נער
,
כמו
"עולל"
(איכה
ב
,
יא);
עול
ימים
-
קטן
בשנים.
בן
מאה
שנה
ימות
-
יהי
בן
עונשין
להתחייב
מיתה
בעבירה
שיש
בה
מיתה;
כן
מפרשו
בבראשית
רבא
(כו
,
ב).
יקולל
-
בעבירה
שהיא
צריכה
נידוי.
ר' יוסף קרא:
כי
הנער
בן
מאה
שנה
ימות
-
פרשתיו
למעלה
(לעיל
,
לז).
ימות
-
פתרון:
יהיה
תם
,
כלומר:
מגיע
לכלל
עונשין.
ראב"ע:
לא
-
הנה
תורה
זאת
הפרשה
,
כי
השבים
אל
ציון
בימות
המשיח
,
יחיו
שנים
רבות.
והנה
הזקן
ימלא
את
ימיו
,
שהוא
בתולדת
,
לחיות
כמו
הקדמונים
,
כאדם
ועד
נח;
וכן
עול
ימים
,
שהוא
העולל.
והמת
מת
,
והוא
בן
מאה
שנה
,
ואם
מת
-
יקולל
,
כי
אם
חיה
פחות
מאלה
השנים
,
אז
יאמרו
עליו:
עדיין
לא
שלמה
דעתו!
וזה
אמר
,
שמת
והוא
נער
,
והחוטא
-
אם
היה
בן
מאה.
הכתוב
לעד
,
כי
סוף
העולם
ישוב
כראשיתו.
רד"ק:
לא
יהיה
משם
-
מירושלם
,
והוא
הדין
לכל
ארץ
ישראל
,
אבל
ירושלם
היא
העיקר
,
והיא
ראש
ממלכת
ישראל.
ופירוש
משם
-
כי
באמרו
לא
יהיה
,
רוצה
לומר:
לא
יצא
משם
לקבורה.
עול
-
נער
,
כמו
"עולל"
(יר'
מד
,
ז);
וזקן
-
כי
'בן
ששים
לזקנה'
(משנה
אבות
ה
,
כא)
,
והנה
הוא
זקן
ולא
מלא
את
ימיו
עד
שיהיה
בן
שבעים
(ראה
תה'
צ
,
י);
וזה
בזמן
הזה
,
אבל
באותו
הזמן
,
לא
יאמרו
על
זקן
שמלא
ימיו
עד
שיהיה
בן
שלש
מאות
,
וחמש
מאות
,
ויותר
,
כמו
שהיו
הדורות
הראשונים;
בתחילת
בריאת
העולם
היו
החיים
בהם
בכלל
או
ביחידים
,
ולעתיד
לבוא
יהיה
בכלל
בישראל.
כי
הנער
בן
מאה
שנה
ימות
-
אם
ימות
אדם
בן
מאה
שנה
,
וזה
יהיה
בעונו
,
יאמרו
עליו:
נער
מת;
ופירש
זה
ואמר:
והחוטא
בן
מאה
שנה
יקולל
,
כי
קללת
האל
תהיה
עליו
,
וחוטא
הוא
כשימות
בן
מאה
שנה.
ר' יוסף כספי:
את
ימיו
-
לפי
הנהוג
בטבע.
כי
הנער
בן
מאה
שנה
ימות
-
רוצה
לומר
,
כי
יקרא
נער
בזמן
ההוא
,
וכן
יקרא
חוטא
,
ויאמר
כי
בחטאו
מת.
אם
כן
ישוב
הענין
כמו
שהיא
בתחלת
בריאת
העולם
,
וכבר
העיר
על
זה
המורה
(מו"נ
ב
,
לב);
ובאור
יותר
'אוצר
יי''
יבא.
ר' ישעיה מטראני:
לא
יהיה
משם
-
מירושלם
,
עול
ימים
וזקן
-
שימות
שם
נער;
כמו
"התשכח
אשה
עולה"
(יש'
מט
,
טו);
וגם
לא
יהיה
משם
זקן
מת
אשר
לא
ימלא
את
ימיו
,
כי
הנער
בן
מאה
שנה
ימות
-
אם
ימות
בן
מאה
שנה
,
'נער'
ייקרא.
והחוטא
בן
מאה
שנה
יקולל
-
כשיקולל
אדם
על
חטאו
,
לא
יקולל
פחות
מבן
מאה
,
כי
יאמרו
עליו:
קטן
הוא
,
ואין
הקטן
נתפש
במה
שהוא
עושה.