תנ"ך - מקוה
ישראל
ה'
כל־עזביך
יבשו
יסורי
וסורי
בארץ
יכתבו
כי
עזבו
מקור
מים־חיים
את־ה':
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מִקְוֵ֤ה
יִשְׂרָאֵל֙
יְהוָ֔ה
כָּל־עֹזְבֶ֖יךָ
יֵבֹ֑שׁוּ
יְסוּרַי֙
וְסוּרַי֙
בָּאָ֣רֶץ
יִכָּתֵ֔בוּ
כִּ֥י
עָזְב֛וּ
מְק֥וֹר
מַֽיִם־חַיִּ֖ים
אֶת־יְהוָֽה:
פ
(ירמיהו פרק יז פסוק יג)
מִקְוֵה
יִשְׂרָאֵל
יְהוָה
כָּל־עֹזְבֶיךָ
יֵבֹשׁוּ
יְסוּרַי
וְסוּרַי
בָּאָרֶץ
יִכָּתֵבוּ
כִּי
עָזְבוּ
מְקוֹר
מַיִם־חַיִּים
אֶת־יְהוָה:
פ
(ירמיהו פרק יז פסוק יג)
מקוה
ישראל
ה'
כל־עזביך
יבשו
יסורי
וסורי
בארץ
יכתבו
כי
עזבו
מקור
מים־חיים
את־ה':
פ
(ירמיהו פרק יז פסוק יג)
מקוה
ישראל
יהוה
כל־עזביך
יבשו
יסורי
וסורי
בארץ
יכתבו
כי
עזבו
מקור
מים־חיים
את־יהוה:
פ
(ירמיהו פרק יז פסוק יג)
תרגום יונתן:
סִבּוּר
יִשׂרָאֵל
יְיָ
כָּל
דִּשׁבַקוּ
פֻלחָנָך
יִבַּהתּוּן
וְרַשִׁיעַיָא
דַעֲבַרוּ
עַל
מֵימְרָך
בְּגֵיהִנָם
אִנוּן
עֲתִידִין
לְמִפַּל
אֲרֵי
שְׁבַקוּ
פֻלחָנָך
יְיָ
דִּבדִילֵיהּ
אַתּ
מֵיתֵי
עֲלֵיהוֹן
יְקָרָא
כְּמַבּוּעַ
דְּמַיִין
דְּלָא
פָסְקִין
מוֹהִי
:
עין המסורה:
יכתבו
-
ד':
יר'
יז
,
יג;
יח'
יג
,
ט;
תה'
סט
,
כט;
קלט
,
טז.
רש"י:
כסא
כבוד
וגו'
-
לפי
שבא
לומר:
כל
עוזביך
יבושו
,
מתחיל
בקילוסו
של
מקום
ומדבר
לפניו:
אתה
,
שכסאך
כבוד
ומרום
מראשית
בריית
עולם
ומכוון
כנגד
מקדשנו
(ראה
תנ"ב
נשא
יט)
,
מקוה
ישראל
,
יי'
יושב
עליו
,
ולפיכך
כל
עוזביך
יבושו.
וסורי
בארץ
יכתבו
-
אותם
שסרים
מדברי
,
שאינם
שומעים
שליחותי
,
בקברות
תחתיות
ארץ
יכתבו.
ר' יוסף קרא:
מקוה
ישראל
-
פתרון:
תקוותן
של
ישראל
יי'.
כל
עוזביך
יבושו
-
אילו
האומות
שעוזבים
אותך.
וסורי
בארץ
יכתבו
-
הרשעים
שסרו
מאחרי
,
כשאני
מדבר
בשליחותך
אליהם
,
בארץ
יכתבו
-
פתרון:
בארץ
יחקקו
,
כלומר:
יהיו
נגזרים
למיתה
ויהיו
נקברים
בארץ.
ויונתן
תירגם:
"בגהינם
אינון
עתידין
למיפל".
כי
עזבו
את
יי'
-
שהוא
דומה
למקור
מים
חיים
אשר
לא
יכזבו
מימיו
(ע"פ
יש'
נח
,
יא);
כך
כל
הבוטח
בך
לא
יבוש.
רד"ק:
מקוה
ישראל
-
עניינו
לשון
קריאה:
אתה
,
שאתה
מקוה
ישראל
ומבטחם
לכל
הבוטחים
בך
,
כל
עוזביך
,
שאין
להם
בטחון
בך
,
יבושו
ממבטחם
בבשר
ודם;
כמו
שהקדים
שהיו
בוטחים
באדם
(ראה
לעיל
,
ה).
ועוד
אמר:
וסורי
בארץ
יכתבו
-
והסורים
ממך
,
כמו
שאמר
"ומן
יי'
יסור
לבו"
(שם)
,
בארץ
יכתבו
-
לא
יהיה
להם
חלק
בך
כיון
שעזבוך
,
אלא
יכתבו
בארץ
כמו
הבהמות
,
שלא
ישאר
מהם
שיהיה
להם
חלק
בך.
כי
עזבו
מקור
מים
חיים
את
יי'
-
וזהו
מדה
כנגד
מדה:
שהם
עזבוך
,
שאתה
מקור
מים
חיים
שלא
יפסקו
,
כך
הדבקים
בך
לא
תפסק
טובתם
לא
בזה
ולא
בבא;
והם
,
שעזבוך
ושמו
בטחונם
בבשר
ודם
,
שהוא
חלק
הארץ
,
כן
יכתבו
הם
בארץ
ולא
בשמים.
מקוה
-
עניין
'תקוה';
וכן
תרגם
יונתן:
"סבור
ישראל".
ויש
מפרשים
(ראה
פר"כ
כד
,
ב)
כמו
"מקוה
מים"
(וי'
יא
,
לו);
כלומר
,
שאתה
מקוה
טהרה
לישראל.
והראשון
נכון.
וסורי
-
יסורו
כתוב
(לפנינו:
יסורי);
כלומר:
אותם
שיסורו
ממך.
וקרי
וסורי
,
והוא
תואר
מנחי
העי"ן
,
בשורק;
כמו
"סורי
הגפן
נכריה"
(יר'
ב
,
כא);
"גולה
וסורה"
(יש'
מט
,
כא);
"נחלץ
חושים"
(במ'
לב
,
יז);
והדומים
להם.
והכינוי
-
לנביא;
כלומר:
סורי
ממני
,
שהם
סרים
מיי'
,
כי
אני
דבק
ביי'
והם
סרים
ממני
ועוזבים
את
יי'.
ועל
הדרך
הזה
אמר
"ככל...
אשר
צוך
משה
עבדי
אל
תסור
ממנו"
(יהו'
א
,
ז);
כי
"ממנו"
שב
אל
משה
,
ורוצה
לומר:
מדרכו
הטוב.
כן
אמר
ירמיהו:
וסורי
,
רוצה
לומר:
הסורים
ממני
,
כלומר:
מדרכי
הטובה
שאני
דבק
באל.
ואפשר
שיהיה
סורי
כמו
'סורים'
,
ויהיה
חסר
מ"ם
הרבים;
כמו
"וקרע
לו
חלוני"
(יר'
כב
,
יד)
,
שהוא
כמו
'חלונים'
,
והדומים
להם.
ר' יוסף כספי:
מקוה
-
מטעם
"תקוה
ותוחלת"
(מש'
יא
,
ז).
וסורי
-
כמו
"ושרי
ביששכר"
(שו'
ה
,
טו)
,
שטעמו:
או
שרי
ביששכר;
והוא
שם
יחס
-
סוג
לרבים;
או
שם
רבים
,
כמו
'שָׂרִים'.
וטעם
בארץ
יכתבו
-
למיתה
ולאבדון
השחת
,
הפך
חיים
שיזכור
תכף
בספר;
וגם
מזה
הענין
"ארח
חיים
למעלה
למשכיל"
וגו'
(מש'
טו
,
כד).
וענין
ה'כתיבה'
הוא
הקיום
והשקידה.
ובאור
זה
הכלל
'אוצר
יי''
יבא.
ר' מנחם בן שמעון:
מקוה
-
שם
סמוך
,
על
כן
הוא
בצרי;
כי
המוכרת
יהיה
בסגול
(ראה
עז'
י
,
ב).
והטעם:
ובעבור
זה
היה
ראוי
שיקוה
ישראל
לַשם
,
כי
כבוד
גדול
עשה
להם
,
בעבור
שסבב
שיהיה
המקדש
בנוי
כנגד
כסא
כבודו
(ראה
לעיל
,
יב).
כל
עוזביך
-
חוזר
הנביא
ומדבר
לנוכח
השם:
אחר
שאינם
מכירים
לך
זה
הכבוד
,
כל
עוזביך
יבושו.
וסורי
-
תואר
,
כמו
"שוּבֵי
מלחמה"
(מי'
ב
,
ח);
והטעם:
והסרים
בארץ
מתוכחתי
,
יכתבו
לבדם
,
להכיר
אותם
מי
הם
ולנקום
מהם.
ויש
מפרש
(ראה
רש"י)
בארץ
יכתבו
-
בעבור
כי
הצדיקים
יכתבו
למעלה
,
והם
בהפך
,
למטה.
ולפי
דעתי
,
כי
טעם
בארץ
-
להיות
שם
נקברים
יכתבו
,
כי
עזבו
מקור
מים
חיים
,
שהוא
את
יי';
ובעבור
שהוא
עומד
נצח
המשילוֹ
אל
המקור
,
שהוא
עומד
ונמצא
תמיד.
ר' ישעיה מטראני:
ואתה
יי'
,
השוכן
בו
,
מקוה
ישראל
-
שלך
הם
מקוים
בעת
צרתם.
יהי
רצון
שכל
עוזביך
יבושו.
וסורי
-
הם
הרשעים
הדומים
ל"סורי
הגפן
נכריה"
(יר'
ב
,
כא).
בארץ
יכתבו
-
שיכתבו
בספר
המתים
להקבר
בארץ;
ואל
תחריב
בית
מקדשך
,
אלא
עשה
נקמה
מן
הרשעים
שבהם.