תנ"ך - כי־שתים
רעות
עשה
עמי
אתי
עזבו
מקור׀
מים
חיים
לחצב
להם
בארות
בארת
נשברים
אשר
לא־יכלו
המים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּֽי־שְׁתַּ֥יִם
רָע֖וֹת
עָשָׂ֣ה
עַמִּ֑י
אֹתִ֨י
עָזְב֜וּ
מְק֣וֹר׀
מַ֣יִם
חַיִּ֗ים
לַחְצֹ֤ב
לָהֶם֙
בֹּאר֔וֹת
בֹּארֹת֙
נִשְׁבָּרִ֔ים
אֲשֶׁ֥ר
לֹֽא־יָכִ֖לוּ
הַמָּֽיִם:
(ירמיהו פרק ב פסוק יג)
כִּי־שְׁתַּיִם
רָעוֹת
עָשָׂה
עַמִּי
אֹתִי
עָזְבוּ
מְקוֹר׀
מַיִם
חַיִּים
לַחְצֹב
לָהֶם
בֹּארוֹת
בֹּארֹת
נִשְׁבָּרִים
אֲשֶׁר
לֹא־יָכִלוּ
הַמָּיִם:
(ירמיהו פרק ב פסוק יג)
כי־שתים
רעות
עשה
עמי
אתי
עזבו
מקור׀
מים
חיים
לחצב
להם
בארות
בארת
נשברים
אשר
לא־יכלו
המים:
(ירמיהו פרק ב פסוק יג)
כי־שתים
רעות
עשה
עמי
אתי
עזבו
מקור׀
מים
חיים
לחצב
להם
בארות
בארת
נשברים
אשר
לא־יכלו
המים:
(ירמיהו פרק ב פסוק יג)
תרגום יונתן:
אֲרֵי
תַרתֵּין
בִּישִׁין
עֲבַדוּ
עַמִי
פֻּלחָנִי
שְׁבַקוּ
דִּבדִילֵיהּ
אֲנָא
מֵיתֵי
עֲלֵיהוֹן
טוּבָא
כְּמַבֻּעַ
דְּמַיִין
דְּלָא
פָסַק
וּטעוֹ
בָתַר
טָעֲוָתָא
דְּאִנוּן
לְהוֹן
כְּגוּבִּין
תְּבִירָן
דְּלָא
יָכְלִין
לְקַיָמָא
מַיָא
:
עין המסורה:
בארות
-
ב'
כתיב
אל"ף:
בפסוק
זה.
יכלו
-
ב'
חסר:
יר'
ב
,
יג;
י
,
י.
מסורה קטנה:
בארות
-
ב'
כת'
א';
בארת
-
[ב'
כת'
א'];
יכלו
-
ב'
חס'.
רש"י:
שתים
רעות
-
אם
המירו
יראתם
בכיוצא
בה
,
יש
כאן
רעה;
ועכשיו
-
שאותי
עזבו
,
שאני
מקור
מים
חיים
,
ללכת
אחרי
עבודה
זרה
,
שהיא
כבורות
(בנוסחנו:
בארות)
של
מים
מכונסים
ונשברים
ונסדקים
,
ומימיהן
נבלעין
בסדקיהן.
אשר
לא
יכילו
-
['טינדרונט'
בלעז]
את
מימיהם;
שהמים
מטשטשים
את
שפתם
וכותליהם
והם
נופלים.
לחצוב
-
לחפור.
ר' יוסף קרא:
כי
שתים
רעות
עשה
עמי
-
אִילו
עזבוני
ולא
הלכו
להם
אחרי
אלהים
אחרים
,
עדיין
הייתי
כדיי
שאקצוף
עליהם
על
שקיבלו
אלהותי
עליהם
ועזבוני;
על
אחת
כמה
וכמה
עכשיו
,
שאותי
עזבו
,
והלכו
להם
אחרי
אלוה
אחר
שאין
בו
ממש.
למה
דבר
זה
דומה?
-
לאדם
שיש
לו
מקור
מים
חיים
,
ומניחן
ומבקש
מים
מכונסין
,
שהן
מצויים
בבורות
(בנוסחנו:
בֹּארֹת)
נשברים
אשר
לא
יכילו
המים.
רד"ק:
כי
שתים
-
המשיל
הטוב
המשפיע
לישראל
בעודם
מחזיקים
בתורתו
למקור
מים
חיים
,
שנובע
בלא
הפסק;
כן
הייתי
להם
אני
,
ועזבוני
לעבוד
אלוהות
שהם
להם
כמו
בארות
נשברים.
בארות
-
הם
חריצים
עשויים
בבניין
לאסוף
בתוכם
מי
המטר;
ואם
הם
נשברים
,
יצאו
המים
מהם
כמו
שיכנסו
בהם
,
והנה
תוחלת
הבוטחים
נכזבה
(ע"פ
איוב
מא
,
א).
והנה
,
טוּב
האל
למיחלים
לו
הוא
נמשל
למקור
מים
חיים
לשני
פנים:
אחד
,
שלא
יבואו
לו
המים
ממקום
אחר
,
אלא
ממקומו
הם
נובעים;
ועוד
,
שאין
להם
הפסק.
כן
טוּב
האל
למייחלים
לו:
כי
הטוב
יבא
להם
מאתו
,
והוא
לא
יקבלנו
מאחר;
וטובו
גם
כן
אין
לו
הפסק.
וכן
המשל:
הטוב
שמייחלים
ישראל
מהאלוהוֹת
ומהאומות
העובדים
אותם
,
שהיו
בוטחים
במלך
אשור
ובמלך
מצרים
שיעזרום
מהאויבים
הצרים
אותם
-
כמו
הבורות
הנשברים;
כי
אפילו
יהיו
שלימים
,
יש
להם
הפסק
כשיִכלו
המים
המכונסים
,
כי
ממקום
אחר
יבואו
להם
המים
,
לא
מעצמם.
כן
הכח
שהיה
לעוזריהם
היה
בא
להם
מאחר
,
כי
המלך
לא
יעשה
דבר
אם
לא
בעזר
צבאותיו;
ועם
צבאותיו
גם
כן
,
אם
לא
בעזר
אלוהי
,
כמו
שנאמר
"אין
המלך
נושע
ברוב
חיל"
(תה'
לג
,
טז).
ואם
הם
בוטחים
שאלהיהם
יעזרום
,
הנה
הם
כמו
בורות
נשברים
שלא
יכילו
המים:
כי
אפילו
ישים
אדם
בהם
מים
,
יצאו
בעד
השברים
,
ולא
ימצא
אדם
בהם
מים.
כן
הם
שבוטחים
באלהים
אחרים
,
אפילו
יהיו
עם
רב
,
אפילו
יהיו
להם
כלי
זין
,
הרי
הם
כאילו
אינם
,
וינצחום
אויביהם
אפילו
יהיו
מדוקרים
(ראה
יר'
לז
,
י).
וכן
דגנם
ותירושם
יהיו
למארה
,
כמו
שאמר
"פנה
אל
הרבה
והנה
מעט"
(ראה
חגי
א
,
ט)
,
ואומר
"והבאתם
הבית
ונפחתי
בו"
(שם).
יכילו
-
יחזיקו
,
כמו
"אלפים
בת
יכיל"
(מ"א
ז
,
כו).
ר' מנחם בן שמעון:
כי.
למ"ד
לחצוב
-
מתמורה
(בתמורה
ל)
,
כלמ"ד
"ותמר
את
משפטי
לרשעה"
(יח'
ה
,
ו).
ומלת
להם
-
פירושו:
לעצמם.
ווי"ו
"ובוֹרות
חצובים"
(דב'
ו
,
יא)
נהפכה
אל"ף
הֵנָּה
,
במלת
בֹּארות
,
כמנהג
אותיות
או"י
שיתחלפו.
והוא
מהשמות
שהיחיד
מהם
על
לשון
זכר
והקבוץ
על
לשון
נקבה
,
כמו
"עור
בשר"
(וי'
יג
,
מג)
ו"עורות
גדיי
עזים"
(בר'
כז
,
טז).
ונכתבו
פעמיים
כמנהג
הכתוב
בהרבה
מקומות
,
כמו
"נשאו
נהרות
יי'
נשאו
נהרות
קולם"
(תה'
צג
,
ג).
יכילו
-
מגזרת
"לא
יכילו
גוים
זעמו"
(יר'
י
,
י).
והטעם
,
שאין
בהם
כח
לסבול
המים
,
כי
מיד
שיהיו
שם
ישתה
אותם
הארץ;
ועל
כן
קראם
'נשברים'.
וכן
פירושו:
עזבו
אותי
תמורת
הבל.
ואם
עזבו
אותי
משמור
מצותי
ולא
יעבדו
לאל
אחר
,
היתה
רעה
אחת;
ועתה
,
שעזבוני
ועבדו
לאל
אחר
שאין
בו
מועיל
,
היו
שתים.
ודמה
הכתוב
השם
למקור
מים
חיים
-
לגודל
מעלת
הבורא
יתברך
,
שהוא
חי
וקיים
ועומד
נצח;
והאלילים
-
לבורות
נשברים
,
לגריעותם.
ר' ישעיה מטראני:
כי
שתים
רעות
עשה
עמי
-
אילו
היו
מניחים
אותי
בכיוצא
בי
היתה
רעה
אחת
,
כיון
שלא
מצאו
טוב
ממני;
אבל
עכשיו
,
שהמירו
אותי
"בלא
יועיל"
(לעיל
,
יא)
,
זו
היא
רעה
שנייה.
לחצוב
להם
בֹּארות
-
האל"ף
תמורת
הוי"ו.
אבל
'באר'
שהאל"ף
נהברת
היא
"בְּאֵר
מים
חיים"
(שה"ש
ד
,
טו).
והמלא
ממי
גשמים
ייקרא
'בור'
(ראה
משנה
עירובין
ב
,
ד)
,
כמו
"ובור
מקוה
מים"
(וי'
יא
,
לו).