תנ"ך - כי
מעולם
שברתי
עלך
נתקתי
מוסרותיך
ותאמרי
לא
אעבוד
אעבור
כי
על־כל־גבעה
גבהה
ותחת
כל־עץ
רענן
את
צעה
זנה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּ֣י
מֵעוֹלָ֞ם
שָׁבַ֣רְתִּי
עֻלֵּ֗ךְ
נִתַּ֙קְתִּי֙
מוֹסְרוֹתַ֔יִךְ
וַתֹּאמְרִ֖י
לֹ֣א
אֶעֱב֑וֹד
אֶעֱב֑וֹר
כִּ֣י
עַֽל־כָּל־גִּבְעָ֞ה
גְּבֹהָ֗ה
וְתַ֙חַת֙
כָּל־עֵ֣ץ
רַעֲנָ֔ן
אַ֖תְּ
צֹעָ֥ה
זֹנָֽה:
(ירמיהו פרק ב פסוק כ)
כִּי
מֵעוֹלָם
שָׁבַרְתִּי
עֻלֵּךְ
נִתַּקְתִּי
מוֹסְרוֹתַיִךְ
וַתֹּאמְרִי
לֹא
אֶעֱבוֹד
אֶעֱבוֹר
כִּי
עַל־כָּל־גִּבְעָה
גְּבֹהָה
וְתַחַת
כָּל־עֵץ
רַעֲנָן
אַתְּ
צֹעָה
זֹנָה:
(ירמיהו פרק ב פסוק כ)
כי
מעולם
שברתי
עלך
נתקתי
מוסרותיך
ותאמרי
לא
אעבוד
אעבור
כי
על־כל־גבעה
גבהה
ותחת
כל־עץ
רענן
את
צעה
זנה:
(ירמיהו פרק ב פסוק כ)
כי
מעולם
שברתי
עלך
נתקתי
מוסרותיך
ותאמרי
לא
אעבוד
אעבור
כי
על־כל־גבעה
גבהה
ותחת
כל־עץ
רענן
את
צעה
זנה:
(ירמיהו פרק ב פסוק כ)
תרגום יונתן:
אֲרֵי
מֵעָלְמָא
תַּבַּרִית
נִיר
עַמְמַיָא
מִצַורֵיכוֹן
פַּסֵיקִית
חֲנָקֵיכוֹן
וַאֲמַרתּוּן
לָא
נוֹסֵיף
עוֹד
לְמִעבַּר
עַל
מֵימְרָך
אֲרֵי
עַל
כָּל
רָמָא
מְנֻטְלָא
וּתחוֹת
כָּל
אִילָן
עַבּוֹף
אַתּ
פָּלְחָא
לְטָעֲוָתָא
:
עין המסורה:
מוסרותיך
-
ב'
,
חד
מלא
וחד
חסר
(בלישנא):
יר'
ב
,
כ;
נח'
א
,
יג.
אעבור
(קרי;
אעבוד
כתיב)
-
ב'
כתיב
דל"ת
וקרי
רי"ש:
יר'
ב
,
כ;
עז'
ח
,
יד.
אעבור
-
ג'
מלא:
יר'
ב
,
כ;
תה'
קמא
,
י;
איוב
יט
,
ח.
זנה
-
ג'
חסר:
וי'
כא
,
ז
,
יד;
יר'
ב
,
כ.
מסורה גדולה:
אעבור
ג'
מל'
ותאמרי
לא
אעבור
יחד
אנכי
עד
אעבור
ארחי
גדר.
ב'
כת'
ד'
וקרי'
ריש
ותאמרי
לא
אעבור
ומבני
בגוי
עותי
וזבוד.
מסורה קטנה:
מוסרותיך
-
ב'
חד
מל'
וחד
חס';
אעבוד
-
אעבור
קרי;
צעה
-
ל';
זנה
-
ג'
חס'.
רש"י:
שברתי
עולך
-
העול
של
עץ
נופל
בו
לשון
'שבירה'
,
והמוסרות
,
שהן
של
עור
,
נופל
בהן
לשון
'נתיקה'.
מוסרותיך
-
הם
רצועות
שקושרין
בהם
העול.
ותאמרי
לא
אעבור
-
על
דבריך.
כי
על
כל
גבעה
-
אך
עתה
לא
שמרת
אבטחתך
,
ועל
כל
גבעה
את
צועה
-
לשון
משכב
ומצע.
'כי'
משמש
לשון
'אלא'.
ר' יוסף קרא:
כי
מעולם
שברתי
עול
האומות
מעליכם
ונתקתי
מוסרותיכם.
ותאמרי:
לא
אוסיף
עוד
לעבור
על
פיך;
ועל
כל
זאת
לא
עזבת
מעבוד
עבודה
זרה
לְזרים.
על
כל
גבעה
גבוהה...
את
צועה
זונה
-
נשכבת
זונה.
צועה
-
לשון
'מצע'
(ראה
יש'
כח
,
כ).
רד"ק:
כי
מעולם
-
מזמן
קדמון
שברתי
עול
מצרים
מעליך
,
וכן
בכל
דור
ודור
נתקתי
מוסרות
הגוים
מעליך;
וכשהייתי
מציל
אותך
,
היית
אומרת:
לא
אעבור
עוד
על
מצוותיך;
והכתוב:
לא
אעבוד
-
בדל"ת
,
רוצה
לומר:
לא
אעבוד
עוד
עבודה
זרה.
ולא
עשית
כן
,
אלא
כנוח
לך
עברת
על
מצוותי
,
ושבת
לעבוד
עבודה
זרה
כמו
שאת
עושה
עתה
,
על
כל
גבעה
גבוהה
וגו'.
צועה
זונה
-
דמה
אותה
בעבודתה
אלהים
אחרים
כמו
הזונה
,
שתדבק
מעט
זמן
בזונה
אחד
,
ואחר
כך
תחשוק
זונה
אחר
ותלך
אחריו;
וכזה
המשל
הם
רוב
דברי
יחזקאל
(ראה
יח'
טז;
כג).
כן
את
עובדת
עבודה
זרה
פלנית
זמן
אחד
,
ואחר
כך
עבודה
זרה
פלנית
,
ואת
הולכת
מגבעה
אל
גבעה
ומעץ
רענן
אל
עץ
רענן
לעבוד
עבודה
זרה.
צועה
-
הולכת
ונוסעת
ממקום
למקום
,
וכן
"מהר
צועה
להפתח"
(יש'
נא
,
יד);
וכן
"צועה
ברוב
כחו"
(יש'
סג
,
א)
,
אך
הוא
פועל
יוצא.
ר' יוסף כספי:
מעולם
-
מימי
קדם.
שברתי
עלך...
מוסרותיך
-
כדי
שתלך
בקלות
בדרך
הסלולה;
ואַת
נטית
להרים
ולגבעות.
ר' מנחם בן שמעון:
כי
מעולם
-
פירושו:
מזמן
גדול
,
כמו
"ועבדו
לעולם"
(שמ'
כא
,
ו).
עולך
-
עול
האויבים.
מוסרותיך
-
כפול
בטעם.
והם
רצועות
העול
הנקשר
בהם
,
ועל
כן
אמר
בהם:
נתקתי
מוסרותיך
,
שהוא
ענין
עקור;
ועל
העול
שהוא
עץ
אמר:
שברתי.
מלת
כי
-
פירושו
כמו
'רק'.
רענן
-
בן
ארבע
אותיות
,
ופירושו:
'לח'
,
שאין
בו
יְבֹשת.
צועה
-
פירושו:
נוסעת
ממקום
למקום
בגבעות
,
כמו
הזונות;
והוא
מגזרת
"ושלחתי
לו
צועים
וצעהו"
(יר'
מח
,
יב)
,
שפירושו:
מסיעים
שיסיעוהו
ממקומו
ויגלוהו.
וכן
טעם
"צועה
ברב
כחו"
(יש'
סג
,
א)
-
נוסע
והולך
בעֹצם
כחו
למקום
חפצו.
והטעם:
היה
לך
לזכור
כל
זה
ולא
תסורי
ממני;
וכאשר
אני
מזכיר
לך
כל
זה
,
תאמרי
לי:
לא
אעבוד
-
עם
כל
זה!
וקרי:
אעבור
,
ורוצה
לומר:
לא
אעבור
בבריתך;
כטעם
"לעברך
בברית
יי'
אלהיך
ובאלתו"
(דב'
כט
,
יא)
,
שהוא
קיום
הברית.
או
הטעם:
לא
אעבור
-
לך;
ורוצה
לומר:
לא
אניח
זאת
העבודה
בעבודתך
ולא
אסור
ממנה.
רק
על
כל
אלה
המקומות
תעשי
רצונך
כזונה;
והטעם
,
שתעבדי
שם
לאליליך.
ר' ישעיה מטראני:
ותאמרי
לא
אעבור
-
לבוא
אליך.
צועה
זונה
-
מוצעת
ומושכבת
בארץ
,
כדרכי
הזונות;
אע"פ
שצעה
שרשו
'צעה'
ו'מוצעת'
שרשו
'יצע'
,
מלה
הפוכה
היא.