תנ"ך - ומשא ה' לא תזכרו־עוד כי המשא יהיה לאיש דברו והפכתם את־דברי אלהים חיים ה' צבאות אלהינו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּמַשָּׂ֥א יְהוָ֖ה לֹ֣א תִזְכְּרוּ־ע֑וֹד כִּ֣י הַמַּשָּׂ֗א יִֽהְיֶה֙ לְאִ֣ישׁ דְּבָר֔וֹ וַהֲפַכְתֶּ֗ם אֶת־דִּבְרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים חַיִּ֔ים יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵֽינוּ: (ירמיהו פרק כג פסוק לו)

טקסט וניקוד:

וּמַשָּׂא יְהוָה לֹא תִזְכְּרוּ־עוֹד כִּי הַמַּשָּׂא יִהְיֶה לְאִישׁ דְּבָרוֹ וַהֲפַכְתֶּם אֶת־דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵינוּ: (ירמיהו פרק כג פסוק לו)

טקסט בלבד:

ומשא ה' לא תזכרו־עוד כי המשא יהיה לאיש דברו והפכתם את־דברי אלהים חיים ה' צבאות אלהינו: (ירמיהו פרק כג פסוק לו)

תיקון קוראים:

ומשא יהוה לא תזכרו־עוד כי המשא יהיה לאיש דברו והפכתם את־דברי אלהים חיים יהוה צבאות אלהינו: (ירמיהו פרק כג פסוק לו)

תרגום יונתן:
וּנבוּאָה בִשׁמָא דַייָ לָא תִדכְרוּן עוֹד אֲרֵי נְבוּאֲתָא תְּהֵי לִגבַר דִּמקַיֵים פִּתגָמֵי רְעוּתֵיהּ וְאַתּוּן מְדַמַן לְבַטָלָא יָת פִּתגָמֵי אֱלָהָא קַיָימָא יְיָ צְבָאוֹת אֱלָהַנָא :

רש"י:
כי המשא יהיה לאיש דברו - אע"פ שאתם מהפכים לשון 'משא' לגנאי , משא דבר יי' - לאיש דברו ולאיש עצתו הוא מְגלהו (ע"פ יש' מ , יג) , ואתם מהפכין אותו ללשון 'משאוי'. זה לא שמעתי כן , והוא עיקר; אבל כך שמעתי (ראה ר' יוסף קרא): כי המשאוי יהיה משאוי של פורענות למי שאומרו , השואל "מה משא" (לעיל , לג). עניין אחר: משא יי' - לשון נבואה הוא; והיה הנביא השקר שואל לנביא האמת לאמר לו את דבר הקדוש ברוך הוא בלשון שבא הסיגנון אליו , והסיגנון לא מפרש הדיבור כל כך , והיה נביא השקר מהפך את הפירוש לצד אחר , והיה מדבר בדוגמת נביא האמת כדי שיאמינו בו; וכן עשה חנניה בן עזור (ראה פירושו לעיל , ל). לכך הוא אומר: אל תשאלו משא יי' - את לשון הסיגנון , אלא 'מה דבר' ו'מה ענה' (ראה להלן , לז) - את פירוש הדבר; שַאֲלו לנביא האמת לאמר לכם מה הקדוש ברוך הוא אומר ולהיכן נוטין דבריו. כי המשא יהיה לאיש דברו - סגנון סתום; הקדוש ברוך הוא אומר סתם לאיש עצתו , שאינו חשוד להופכו , ואתם שואלים אותו כדי להופכו. והפכתם את דברי הקדוש ברוך הוא - גם זה לשון מיושר , וזהו שאמר למעלה "מגנבי דבריי איש מאת רעהו" (פס' ל).

ר' יוסף קרא:
כי המשא יהיה לאיש דברו - אחר הלשון שהוא הופך את הנבואה 'למשא' , יארע לו: הוא הפך את הנבואה לקרותה בלשון 'משאוי' , אף תהיה לו למשא ולפורענות. וזהו:

רד"ק:
ומשא יי'. כי המשא יהיה לאיש דברו - לכל איש מהם יהיה המשא דברו; כלומר: בדְבָרו לבד יאמר 'משא' , שמשמעו נבואה , אך בלבבו הוא לשון כבדות; וזהו שאמר: והפכתם את דברי אלהים חיים , כלומר: בלבבכם תהפכו מנבואה לכבדות. [יי' צבאות - כי הוא אדון צבאות מעלה וצבאות מטה , ובידו להביא עליכם מה שדבר. אלהינו - כלומר: אלהינו הוא ולא אלהיכם , שאין אתם מאמינים בו.] ואדני אבי ז"ל פירש , כי דברו של אדם הוא נשיאות שפתיו , כמו שאמר "ובל אשא את שמותם על שפתי" (תה' טז , ד); כלומר: וכראוי נקראת הנבואה 'משא' , שהיא נשאת בפי הנביא; אלא שאתם הופכים דברי אלהים חיים , ותחשבו 'משא' עניין כבדות. ויונתן תרגם: "ארי נבואתא תהי לגבר דמקיים פתגמי רעותיה ואתון מדמן לבטלא ית פתגמי אלהא קיימא".

ר' מנחם בן שמעון:
ומשא - כי בזאת המלה יסתר לעג , שיוכל האדם להבין אותה בשני פנים: מן נבואה , ומן כֹּבד משא כאשר אתם מבינים. כי המשא יהיה לאיש דברו - הנביא היה מפרש להם מה רוצה לומר מלת 'משא'; והטעם: כי המשא יהיה לאיש דברו ומבטאו , הוא הנקרא 'משא' בעבור שנושא אותו אדם על שפתיו. והפכתם אתם את דברי אלהים חיים שתבינו - ללעג , בענין כֹּבד ומשא. ולמ"ד 'לאיש' היה ראוי בקמץ , להורות על ה"א ההודעה; ונחסר ממנו להקל , כאשר יחסר מן למ"ד "לְאיש העשיר" (ש"ב יב , ד). כן פירש לי אדוני רבי , רבי יוסף קמחי ז"ל. ורבי משה בנו אמר , כי 'לאיש' - סמוך למלת 'דברו'; והטעם: כי המשא יהיה מונח לאיש - דברו , לאמר: 'משא יי''; והטעם: לנביא המדבר נבואה בשמי , כי הוא לא יהפוך המלה ללעג כמו אתם. ויש מפרש (ראה ר' ישעיה מטראני): כי המשא יהיה לאיש בדברו , שיבינהו , שהשם יכביד עליו משא מצרות שיביא עליו; ויהיה צריך להיות למ"ד 'לאיש' - בקמץ , כאשר היה צריך על הפירוש הראשון.

ר' ישעיה מטראני:
ומשא יי' בלשון ליצנות לא תזכרו; כי המשא יהיה לאיש דברו - כמו שהוא מלעיג וקורא נבואת הבורא 'משא' , כך עתיד הבורא להביא עליו משא וטעינה שלפורענות. והפכתם את דברי אלהים חיים - לליצנות , ומפני זה יתן לכם השם משא שלפורענות בעבור הליצנות שלכם.
ריכוז קישורים