תנ"ך - וארא כי על־כל־אדות אשר נאפה משבה ישראל שלחתיה ואתן את־ספר כריתתיה אליה ולא יראה בגדה יהודה אחותה ותלך ותזן גם־היא:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וָאֵ֗רֶא כִּ֤י עַל־כָּל־אֹדוֹת֙ אֲשֶׁ֤ר נִֽאֲפָה֙ מְשֻׁבָ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל שִׁלַּחְתִּ֕יהָ וָאֶתֵּ֛ן אֶת־סֵ֥פֶר כְּרִיתֻתֶ֖יהָ אֵלֶ֑יהָ וְלֹ֨א יָרְאָ֜ה בֹּגֵדָ֤ה יְהוּדָה֙ אֲחוֹתָ֔הּ וַתֵּ֖לֶךְ וַתִּ֥זֶן גַּם־הִֽיא: (ירמיהו פרק ג פסוק ח)

טקסט וניקוד:

וָאֵרֶא כִּי עַל־כָּל־אֹדוֹת אֲשֶׁר נִאֲפָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל שִׁלַּחְתִּיהָ וָאֶתֵּן אֶת־סֵפֶר כְּרִיתֻתֶיהָ אֵלֶיהָ וְלֹא יָרְאָה בֹּגֵדָה יְהוּדָה אֲחוֹתָהּ וַתֵּלֶךְ וַתִּזֶן גַּם־הִיא: (ירמיהו פרק ג פסוק ח)

טקסט בלבד:

וארא כי על־כל־אדות אשר נאפה משבה ישראל שלחתיה ואתן את־ספר כריתתיה אליה ולא יראה בגדה יהודה אחותה ותלך ותזן גם־היא: (ירמיהו פרק ג פסוק ח)

תיקון קוראים:

וארא כי על־כל־אדות אשר נאפה משבה ישראל שלחתיה ואתן את־ספר כריתתיה אליה ולא יראה בגדה יהודה אחותה ותלך ותזן גם־היא: (ירמיהו פרק ג פסוק ח)

תרגום יונתן:
וּגלֵי קֳדָמַי אֲרֵי עַל כָּל עֵיסַק דִּטעוֹ דְּמִתחַסְנִין לִמתָב לְפֻלחָנִי דְבֵית יִשׂרָאֵל אַגלֵיתִנוּן כְּמָא דְיָהֲבִין אִגְּרָת פִּטוּרִין וּמשַׁלְחִין וְלָא דְחִילוּ מְשַׁקְרַיָא דְבֵית יְהוּדָה אֲחֵיהוֹן וַאֲזַלוּ וּטעוֹ אַף אִנוּן :

עין המסורה:
שלחתיה - ב': יש' נ , א; יר' ג , ח. יראה - ב' (בקמץ): יר' ג , ח; תה' עו , ט. ותזן - ב': יר' ג , ח; יח' כג , ה.

מסורה קטנה:
שלחתיה - ב' אמכם אשר; כריתתיה - ל'; יראה - ב' ארץ; ותזן - ב'.

רש"י:
וארא כי על (בנוסחנו נוסף 'כל') אודות וגו' - נקודות טעמי מקרא זה מלמדים על פירושו: ישראל נקוד 'זקף' , מובדל הוא משלחתיה; שלחתיה נקוד 'זקף גדול' לעצמו. זה פירושו: וארא - נסתכלתי בה ליפרע ממנה; ולמה? - כי על אודות אשר נאפה משובה ישראל; ומה היתה נקמתי? - שלחתיה מעל פני. ולא יראה בוגדה יהודה - שראתה בפורענותה של שמרון , לתת לבה לשוב.

רד"ק:
וארא - ואני גם כן ראיתי כי היא ראתה ולא שבה; ומה ראתה? - כי על כל אודות אשר נאפה משובה ישראל שלחתיה , ועם כל אלה לא יראה "בגודה אחותה יהודה" (לעיל , ז) שאשלח אותה גם כן , ולא שבה אלי. ומה שאמר וארא - טעמו נקשר בסוף העניין , "כי אם בשקר" (פס' י). לפיכך אמר וארא - כי בני אדם לא ראו זה; אני ראיתי כי תשובתה בְּשקר ולא בכל לבה , ואני בוחן לב (ע"פ יר' יא , כ) ראיתי זה ואתן את ספר כריתותיה אליה!? והנה אמר ישעיהו: "אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה" (נ , א) , וירמיהו אמר: ואתן את ספר כריתותיה אליה; פירשו המפרשים (ראה ראב"ע יש' נ , א) , כי ירמיהו דבר כנגד עשרת השבטים , שנתן להם ספר כריתות - שלא יהיה עוד מהם מלך; כי בקבוץ גליות - "ודוד עבדי נשיא להם לעולם" (יח' לז , כה) , ואמר "ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד" (שם , כב). אבל ליהודה לא נתן ספר כריתות , אלא כבעל שמוציא אשתו מביתו , שקוצף עליה , אבל לא נתן לה ספר כריתות , מפני שעתיד להחזירה אליו; כן יהודה , עתיד המלכות להיות שלו. ונוכל לפרש גם כן: לפי שעשרת השבטים לא שבו בשוב הגלות מבבל , ועוד , משגלו לא חזרו ממקום גלותם , וארך להם הגלות מאד , הרי הם כאלו נתן להם ספר כריתות , ואע"פ שעתידים הם לחזור; אבל שבט יהודה - כאלו לא נתן להם ספר כריתות , שהרי שבו לארצם אחר שבעים שנה , וישבו בארצם ארבע מאות ועשרים שנה. ואע"פ ששבט יהודה לא גלו עדיין , הנביא דבר על העתיד. ונחמה שמנחם ישראל שהם בזה הגלות - שישובו , כי לא נמכרו כי אם בעוונותיהם (ראה יש' נ , א) , ובשובם אל האל ישיב שבותם. ואמר כנגד יהודה "אי זה ספר כריתות" (שם) , כלומר: כי קרובים אתם לשוב אלי כאשר שבתם פעם אחרת , כי אין ביני וביניכם ספר כריתות; ובשובכם ישובו גם כן שאר השבטים , כי דוד ימלוך על כל ישראל. וכן אמר יחזקאל הנביא: "הנה אני לוקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חביריו ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתים לעץ אחד" (לז , יט); ואע"פ שנתן להם ספר כריתות , כבר היה הכריתות וארך גלותם מאד; והנה ישיב אותם עם שבט יהודה. בוגדה - בא בצרי עי"ן הפועל , על דרך ה'יחיד'; וכן "נוטרה את הכרמים" (שה"ש א , ו) והדומים לו.

ר' יוסף כספי:
וארא - כמשמעו , כלומר: ראיתי רוע לבבם; ועם כל זה לא יראה. שלחתיה - כי כבר גלו עשרת השבטים על יד שלמנאצר מלך אשור (ראה מ"ב יח , ט - יב).

ר' מנחם בן שמעון:
וארא - מלת וארא דבקה באשר אמר למעלה , וגם הרביע מורה כן. ודבר גדול הוא לשמור הטעמים , כי הם מורים הפירוש. ומנהג הכתוב לפעמים שבא בקוצר , כי בטח על המבין שיבין דבריו. ועל דעת רבי יונה (? ראה רקמה ע' רסה - רסו) חסר מלת 'עשתה' בין נאפה ומשובה. ואם היא תואר , כאשר נזכר (לעיל , ו) , אין צורך. 'ספר כריתות' - נקרא כן , בעבור שֶיכרות החברה בין איש לאשתו; ומה שאמר המתרגם - ידוע. ומשקלה - "צמיתות" (וי' כה , כג). וכן הפירוש: הבינותי במעשיה הרעים ושלחתי אותה מעל פני; ולא לחנם עשיתי , כאשר אתם רואים , כי על כל אודות אשר נאפה ועשתה משובה ישראל , שלחתיה; ולא יראה בוגדה אחותה יהודה שאעשה לה גם כן , ולמדה ממעשיה הרעים , וזהו ותלך ותזן גם היא. ומלת בוגדה - תואר , כמו "נוטרה את הכרמים" (שה"ש א , ו). ואלה המלים באים על משקל 'פּוֹעֵל' , ולא נשתנו מהם היחיד הזכר , שהיה בתחילה כנגד 'נוטר' - בעבור סימן הנקבה , כדרך שלא נשתנה בוגדה (צ"ל: בגודה) הנזכרת (ראה פירושו לעיל , ז).

ר' ישעיה מטראני:
וארא כי על כל אודות וגו' - 'וארא' עונֶה על ולא יראה האמור לפנים , כלומר: ראיתי: כל מה שעשיתי לישראל לא יראה יהודה , ותלך ותזן גם היא. ואתן (בנוסחנו נוסף 'את') ספר כריתותיה אליה - כמו משל הוא זה: כאדם שמגרש את אשתו כך גירשתיה מביתי. אבל ישעיה אמר: "אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה" (נ , א) - כלומר: קצפתי עליה לפי שעה וגירשתיה מביתי , אבל לא נתתי לה ספר כריתות , שאסלק לבי מעליה.
ריכוז קישורים