תנ"ך - הציבי
לך
צינים
שמי
לך
תמרורים
שתי
לבך
למסלה
דרך
הלכתי
הלכת
שובי
בתולת
ישראל
שבי
אל־עריך
אלה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הַצִּ֧יבִי
לָ֣ךְ
צִיֻּנִ֗ים
שִׂ֤מִי
לָךְ֙
תַּמְרוּרִ֔ים
שִׁ֣תִי
לִבֵּ֔ךְ
לַֽמֲסִלָּ֖ה
דֶּ֣רֶךְ
הָלָ֑כְתְּי
הָלָ֑כְתְּ
שׁ֚וּבִי
בְּתוּלַ֣ת
יִשְׂרָאֵ֔ל
שֻׁ֖בִי
אֶל־עָרַ֥יִךְ
אֵֽלֶּה:
(ירמיהו פרק לא פסוק כ)
הַצִּיבִי
לָךְ
צִיֻּנִים
שִׂמִי
לָךְ
תַּמְרוּרִים
שִׁתִי
לִבֵּךְ
לַמֲסִלָּה
דֶּרֶךְ
הָלָכְתְּי
הָלָכְתְּ
שׁוּבִי
בְּתוּלַת
יִשְׂרָאֵל
שֻׁבִי
אֶל־עָרַיִךְ
אֵלֶּה:
(ירמיהו פרק לא פסוק כ)
הציבי
לך
צינים
שמי
לך
תמרורים
שתי
לבך
למסלה
דרך
הלכתי
הלכת
שובי
בתולת
ישראל
שבי
אל־עריך
אלה:
(ירמיהו פרק לא פסוק כ)
הציבי
לך
צינים
שמי
לך
תמרורים
שתי
לבך
למסלה
דרך
הלכתי
הלכת
שובי
בתולת
ישראל
שבי
אל־עריך
אלה:
(ירמיהו פרק לא פסוק כ)
תרגום יונתן:
כְּנִשׁתָּא
דְיִשׂרָאֵל
אַדכַּרִי
לִיך
עוּבָדֵי
אֲבָהָתַך
תָּקְנַיָא
שְׁפוּכִי
תַחֲנוּנִין
בִּמרָר
שַׁוַא
לִבִּיך
אִסתַּכַּלִי
בְעוּבָדִין
דַּעֲבַדתּ
אִם
תָּקְנִין
דְּכֵין
גְּלֵית
לְאוֹרַח
רַחִיקָא
כַּדּוּ
תוּבִי
כְּנִשׁתָּא
דְיִשׂרָאֵל
לְאוֹרָיתָא
וּתתוּבִין
לְקִרוַך
אִלֵין
:
עין המסורה:
שתי
-
ג'
(חסר
ומלא):
*שמ'
י
,
א;
יש'
טז
,
ג;
יר'
לא
,
כ.
רש"י:
הציבי
לך
ציונים
-
סימנים
בדרכי
אבותיך
הטובים.
תמרורים
-
תמרים
קטנים
נטועים
לסימן
בדרך.
ופשוטו
של
מקרא:
עשי
סימנים
לדעת
הדרך
שהלכת
בה
מארץ
ישראל
לבבל
,
שתחזרי
באותו
הדרך;
כלומר:
כי
ודאי
תשובי
משם.
דרך
הלכת
-
'הלכתי'
כתיב:
בכל
מקום
שהלכת
-
הלכתי
אני
עמך
(ראה
איכ"ר
א
,
נד).
ויונתן
תירגם
שימי
לך
תמרורים:
"התפלל
במרר
נפשך".
.
[ומנחם
(מחברת:
'מר')
פירש
תמרורים
-
ענין
מועל
,
וכן
פירש
"ותמרות
עשן"
(יואל
ג
,
ג)].
ר' יוסף קרא:
הציבי
לך
ציונים
שימי
לך
תמרורים
שיתי
ליבך
למסילה
דרך
הלכת
-
כביכול
כאדם
שמוליך
איש
בנתיבה
שלא
דרך
בה
אותו
האיש
מימיו
,
וסופו
של
אותו
האיש
לחזור
,
אומר
לו
המדריך:
העמד
לך
סימנים
עכשיו
בדרך
הזה
שאני
מדריכך
,
שיודע
אני
שסופך
לחזור
,
וכשאתה
חוזר
אתה
מכיר
את
הדרך
מתוך
הסימנים.
אף
כאן
,
כשבא
הקדוש
ברוך
הוא
להבטיח
את
ישראל
שמשיבן
מכל
המקומות
אשר
הפיצם
,
אמר:
הציבי
לך
ציונים
שימי
לך
תמרורים
-
לשון
"תימורות"
(מ"א
ו
,
כט);
שיתי
לבך
למסילה
דרך
הלכת
-
שעתידה
את
לשוב
,
בתולת
ישראל
,
לשוב
אל
ערייך
אלה.
ויונתן
תירגם
בפנים
אחרות:
הציבי
לך
ציונים
-
אמר
להם
הנביא
לישראל:
בני
,
אם
מבקשים
אתם
שתהיו
נגאלין
מן
הגליות
,
לִמדו
דרכים
שדרכו
בם
אבותיכם
ועשו
כמעשיהם;
כאדם
שבורר
לו
דרך
ישרה
ומציינה
בסימנים
כדי
שידע
בשובו
ללכת
בה.
שיתי
לבך
למסילה
דרך
הלכת
-
שימו
לבבכם
על
דרכיכם
(ע"פ
חגי
א
,
ה)
,
ואתם
מכירין
שבדרכיכם
הרעים
שתפשתם
נפוצותם
בין
האומות;
ואם
אתם
שבים
מדרכיכם
,
אותה
שעה
-
שובי
אל
ערייך
אלה.
רד"ק:
הציבי
לך
ציונים
-
אֲמָרָהּ
כנגד
כנסת
ישראל
שבאותו
הדור:
כשתִגלי
,
הציבי
לך
ציונים
-
כלומר:
גלי
אבנים
או
אבן
מצבת
,
להכיר
הדרך.
רוצה
לומר:
אע"פ
שתגלי
,
לא
אבדה
תקותך
,
כי
עוד
תשובי
אל
עריך
אלה.
שימי
לך
תמרורים
-
כפל
עניין
במלות
שונות
,
כי
תמרורים
כמו
ציונים
,
כי
הוא
לשון
גובה
,
כמו
"ויתמרמר
אליו"
(דנ'
ח
,
ז);
רוצה
לומר:
גלים
גבוהים.
שיתי
לבך
-
ואם
לא
תציבי
,
תשיתי
לבך
שתזכרי
הדרך
שהלכת
בה
לגלות
,
כי
באותה
הדרך
תשובי.
וכל
זה
דרך
משל
לנחמה.
ויונתן
תרגם:
"כנשתא
דישראל
אדכרי
לך
עובדי
אבהתך
תקניא
שפוכי
תחנונים
במרר
שויאי
לבך
איסתכלית
בעובדין
דעבדת
אם
תקנין
דכין
גלית
לאורח
רחיקא
כזו
תובי
כנשתא
דישראל
לאורייתא
ותתובון
לקירווך
אילין".
ר' יוסף כספי:
תמרורים
-
כמה
נטו
הקודמים
מן
המפרשים
במלות
המקרא
,
כמו
זו
על
דרך
משל
,
כי
יאמרו
שזאת
המלה
משותפת;
כי
פעם
ענינו
"מרורים"
(שמ'
יב
,
ח)
,
ופעם
ציונים.
וכן
עשו
באמרו
"וענה
איים
באלמנותיו"
(יש'
יג
,
כב)
,
כמו
שקדם
לנו;
וכזולת
זה
רבים
,
כמו
שם
'אלהים'
ורבים
כן.
ולא
באו
אל
כונת
כותבי
הספרים
במקומות
אין
מספר
להם
,
וענינים
רבים
בארו
כרצונם;
וחלילה
מדרכם!
ולכן
פירוש
זה
בכאן
כפשטו
,
"מררים"
(שמ'
יב
,
ח);
אבל
באמת
הושמו
התמרורים
בדרכים
לציונים
ולסימנים
,
כמו
שנהוג
וכן
היום
,
אם
באבנים
ואם
בזולת
זה;
והיו
בוחרים
לָשׂוּם
עצים
או
עשבים
מרים
ונבאשים
בטעם
ובריח
להיותם
סימנים
למסלות
,
כי
בזה
היו
בוטחים
שלא
יסירם
אדם
ויִבטלו
הסימנים.
ר' מנחם בן שמעון:
הציבי.
ציונים
-
סימנים
,
כמו
"הציון
הלז"
(מ"ב
כז
,
יג).
תמרורים
-
מגזרת
"ויתמרמר
אליו"
בכחו
(דנ'
ח
,
ז;
וראה
שם
,
ו)
,
שהוא
ענין
הגבהה;
והטעם
,
שתעשי
גל
אבנים
לאות
ולסימן
לך
,
שתכירי
דרכך
ולא
תטעי
בה
כאשר
תשובי
מגלות
בבל.
שיתי
לבך
-
שתסתכל
בה
היטב
(רווח
בשורה
בכה"י)
בשובך;
וזה
משל
בלא
מעשה
,
שאומר
השם
מדרך
אהבה.
ולמ"ד
למסילה
פתוחה
-
להורות
על
ה"א
ההודעה;
והמ"ם
ראויה
לבא
בדגשות
,
והוקלה
כמ"ם
"המדברים
אל
פרעה"
(שמ'
ו
,
כז).
וטעם
עריך
אלה
-
שלא
ימיר
לה
נחלתה
בנחלה
אחרת.
ר' ישעיה מטראני:
הציבי
לך
ציונים
שימי
לך
תמרורים
-
תמרים
קטנים
,
לסימן;
ונכפל
הרי"ש.
שיתי
לבך
למסילה
דרך
הלכת
-
כמו
משל
הוא
,
באדם
שעושה
סימנין
לדעת
הדרך
שהולך;
כך
אתם
עתידים
לחזור
מכל
מקום
שהלכתם
בגלות.