תנ"ך - עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל עוד תעדי תפיך ויצאת במחול משחקים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

ע֤וֹד אֶבְנֵךְ֙ וְֽנִבְנֵ֔ית בְּתוּלַ֖ת יִשְׂרָאֵ֑ל ע֚וֹד תַּעְדִּ֣י תֻפַּ֔יִךְ וְיָצָ֖את בִּמְח֥וֹל מְשַׂחֲקִֽים: (ירמיהו פרק לא פסוק ג)

טקסט וניקוד:

עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים: (ירמיהו פרק לא פסוק ג)

טקסט בלבד:

עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל עוד תעדי תפיך ויצאת במחול משחקים: (ירמיהו פרק לא פסוק ג)

תיקון קוראים:

עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל עוד תעדי תפיך ויצאת במחול משחקים: (ירמיהו פרק לא פסוק ג)

תרגום יונתן:
עוֹד אֲקַיְמִנִיך וְתִתקַיְמִין כְּנִשׁתָּא דְּיִשׂרָאֵל עוֹד תִּתַּקְנִין בְּתִקוּנַך וְתִפְּקִין בְּסִיעַת מְשַׁבְּחִין :

מסורה קטנה:
אבנך - ל'.

רש"י:
עוד אבנך ונבנת (בנוסחנו: ונבנית) - בניינים שנים היו לך על ידי אדם , לפיכך חרבו; עוד אבנך אני בעצמי בניין שלישי (ראה פס"ר לא) , ונבנת לעולם. וצהלו בראש הגוים - במגדלות גובהם , כדי שישמע למרחוק. בם עור ופסח - אפילו הנכשלים שבהם לא אמאס. תעדי - תתקשטי. וחללו - בשנה הרביעית יחללו פריו לפדותו בכסף. נוצרים - צופים בראשי מגדלים גבוהים להכריז: קול נשמע למרחוק. [לשון אחר: נוצרים - כמו "נוצר חסד לאלפים" (שמ' לד , ז) , לשון שמירה; כלומר: יש יום שיקראו אותם ששמרו התורה , ויאמרו: קומו! וכן תרגם יונתן: "ארי אית אריכות יומיא וסגי טובא דעתיד למיתי לצדיקיא דנטרו אורייתי מלקדמין".]

רד"ק:
עוד אבנך - כי העדה הפזורה כמו הבניין ההרוס , שיתפזרו עציו ואבניו; וכשיבנה - יתקבצו. בתולת ישראל - כי עוד תהיו כבתולה שלא נבעלה , ולא יבעלוך אדונים זולתי (ע"פ יש' כו , יג). עוד תעדי תופיך - כלומר: מרוב הטובה תשמחי ותצאי בתופים ובמחולות (ע"פ שמ' טו , כ) , והתופים יהיו כעֲדִי לך.

ר' מנחם בן שמעון:
עוד אבנך - רמז לבנין בית המקדש ולבנין הארץ. ונבנית - כטעם "כי אין נבות חי כי אם מת" (מ"א כא , טו) , שהוא תוספת פירוש. או טעמו: ותעמדי בנויה לעולם אחר בית שלישי. בתולת ישראל - קרָאהּ השם 'בתולה' בעבור חביבות ונעימות עליה. עוד תעדי תפיך - הזכיר עם התופים 'עדי' , בעבור שהם דומים אליו בעת היותם ביד המשַׂחֵק. במחול - שם סמוך מעלומי העי"ן , כמו "מלון אורחים" (יר' ט , א); וכמוהו "לחול במחולות" (שו' כא , כא). וזאת הגזרה מצאנוה גם כן בפעלי הכפל , כמו "מחללים בחלילים" (מ"א א , מ); "ושרים כחוללים" (תה' פז , ז). והם שנים שרשים , אחדים בפירוש; כמו מן "השירו ולא ממני" (ראה הו' ח , ד) ומן "כי תשתרר עלינו" (במ' טז , יג).
ריכוז קישורים