תנ"ך - אם־ימשו
החקים
האלה
מלפני
נאם־ה'
גם
זרע
ישראל
ישבתו
מהיות
גוי
לפני
כל־הימים:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אִם־יָמֻ֜שׁוּ
הַחֻקִּ֥ים
הָאֵ֛לֶּה
מִלְּפָנַ֖י
נְאֻם־יְהוָ֑ה
גַּם֩
זֶ֨רַע
יִשְׂרָאֵ֜ל
יִשְׁבְּת֗וּ
מִהְי֥וֹת
גּ֛וֹי
לְפָנַ֖י
כָּל־הַיָּמִֽים:
ס
(ירמיהו פרק לא פסוק לה)
אִם־יָמֻשׁוּ
הַחֻקִּים
הָאֵלֶּה
מִלְּפָנַי
נְאֻם־יְהוָה
גַּם
זֶרַע
יִשְׂרָאֵל
יִשְׁבְּתוּ
מִהְיוֹת
גּוֹי
לְפָנַי
כָּל־הַיָּמִים:
ס
(ירמיהו פרק לא פסוק לה)
אם־ימשו
החקים
האלה
מלפני
נאם־ה'
גם
זרע
ישראל
ישבתו
מהיות
גוי
לפני
כל־הימים:
ס
(ירמיהו פרק לא פסוק לה)
אם־ימשו
החקים
האלה
מלפני
נאם־יהוה
גם
זרע
ישראל
ישבתו
מהיות
גוי
לפני
כל־הימים:
ס
(ירמיהו פרק לא פסוק לה)
תרגום יונתן:
כְּמָא
דְלֵית
אִפשָׁר
דְּיִעדּוֹן
קְיָמַיָא
הָאִלֵין
מִן
קֳדָמַי
אֲמַר
יְיָ
אַף
זַרעָא
דְיִשׂרָאֵל
לָא
יִבטְלוּן
מִלְמִהוֵי
עַם
מְשַׁמֵישׁ
קֳדָמַי
כָּל
יוֹמַיָא
:
עין המסורה:
אם
-
ח'
ראשי
פסוקים
בסיפרא:
ראה
יר'
ד
,
א.
ימשו
-
ג'
(חסר
ומלא):
יש'
נד
,
י;
נט
,
כא;
יר'
לא
,
לה.
מלפני
-
י"ב:
ראה
יר'
טז
,
יז.
רש"י:
[
ימושו
-
כמו
"לא
ימיש"
(יר'
יז
,
ח).]
רד"ק:
אם
ימושו
החוקים
-
על
שמש
וירח
וכוכבים
(ראה
לעיל
,
לד)
אמר
שלא
ימוש
חוקם
,
לא
על
בקיעת
הים;
כלומר:
כמו
שלא
ימושו
החוקים
האלה
,
כן
לא
ימושו
ישראל
ולא
ישבתו
מהיות
גוי
לפני;
כלומר:
עומדים
לפני
כל
הימים.
ופירוש
מלפני
-
שאני
מעמידם
בחקותיהם.
ולא
זכר
"רוגע
הים"
(לעיל
,
לד)
להמשילו
לעמידת
ישראל
ולקיומם
,
שהרי
אותה
הבקיעה
לא
עמדה
,
אלא
"וישב
הים
לפנות
בקר
לאיתנו"
(שמ'
יד
,
כז)
,
אבל
זכר
אותו
לומר:
מי
שבִּטל
חוק
הים
בעבור
ישראל
ועשה
דבר
חדש
בעבורם
,
הוא
יעשה
זה
החדוש
עוד
,
שיברא
להם
לב
חדש
(ע"פ
יח'
לו
,
כו)
ליראה
אותו
כל
הימים
(ע"פ
דב'
ד
,
י)
,
ויבטל
בעבורם
טבע
היצירה
,
שנאמר
עליו
"כי
יצר
לב
האדם
רע
מנעוריו"
(בר'
ח
,
כא).
ר' יוסף כספי:
אם
ימושו
החקים
האלה
מלפני
וגו'
-
זה
הקש
תנאי
מתדבק
,
מחובר
משתי
מחייבות.
והכונה
בו
,
שילמד
מזה
שתי
שוללות:
כל
עת
שיושנה
נגוד
הקודם
ויוָלד
נגוד
הנמשך
(ראה
פירושו
מש'
י)
,
וידוע
שזה
לא
יצדק
,
רק
בהיות
הקודם
זה
והנמשך
שוים
במשא.
וזה
הולך
על
דרך
מה
שכתוב
בתורה
"אשר
אם
יוכל
איש
למנות
את
עפר
הארץ
גם
זרעך
ימנה"
(בר'
יג
,
טז)
,
ושם
בארתיו;
וכן
אם
ימודו
(לפנינו:
ימדו)
שמים
מלמעלה
וגו'.
ובאור
כל
זה
'אוצר
יי''
יבא.
ר' מנחם בן שמעון:
אם
ימושו
-
כמו
"יסורו"
(דב'
ד
,
ט).
החקים
האלה
-
הם
המאורות
שהזכיר
בפסוק
עליון
לזה.
גם
זרע
ישראל
ישבתו
מהיות
גוי
-
אם
אלה
ימושו;
וזה
לא
יהיה
לעולם.