תנ"ך - ואתה
תבקש־לך
גדלות
אל־תבקש
כי
הנני
מביא
רעה
על־כל־בשר
נאם־ה'
ונתתי
לך
את־נפשך
לשלל
על
כל־המקמות
אשר
תלך־שם:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְאַתָּ֛ה
תְּבַקֶּשׁ־לְךָ֥
גְדֹל֖וֹת
אַל־תְּבַקֵּ֑שׁ
כִּ֡י
הִנְנִי֩
מֵבִ֨יא
רָעָ֤ה
עַל־כָּל־בָּשָׂר֙
נְאֻם־יְהוָ֔ה
וְנָתַתִּ֨י
לְךָ֤
אֶֽת־נַפְשְׁךָ֙
לְשָׁלָ֔ל
עַ֥ל
כָּל־הַמְּקֹמ֖וֹת
אֲשֶׁ֥ר
תֵּלֶךְ־שָֽׁם:
פ
(ירמיהו פרק מה פסוק ה)
וְאַתָּה
תְּבַקֶּשׁ־לְךָ
גְדֹלוֹת
אַל־תְּבַקֵּשׁ
כִּי
הִנְנִי
מֵבִיא
רָעָה
עַל־כָּל־בָּשָׂר
נְאֻם־יְהוָה
וְנָתַתִּי
לְךָ
אֶת־נַפְשְׁךָ
לְשָׁלָל
עַל
כָּל־הַמְּקֹמוֹת
אֲשֶׁר
תֵּלֶךְ־שָׁם:
פ
(ירמיהו פרק מה פסוק ה)
ואתה
תבקש־לך
גדלות
אל־תבקש
כי
הנני
מביא
רעה
על־כל־בשר
נאם־ה'
ונתתי
לך
את־נפשך
לשלל
על
כל־המקמות
אשר
תלך־שם:
פ
(ירמיהו פרק מה פסוק ה)
ואתה
תבקש־לך
גדלות
אל־תבקש
כי
הנני
מביא
רעה
על־כל־בשר
נאם־יהוה
ונתתי
לך
את־נפשך
לשלל
על
כל־המקמות
אשר
תלך־שם:
פ
(ירמיהו פרק מה פסוק ה)
תרגום יונתן:
וּדאַתּ
בָּעֵי
לָך
רַברְבָן
לָא
תִבעֵי
אֲרֵי
הָאֲנָא
מֵיתֵי
בִשׁתָּא
עַל
כָּל
בִּסרָא
אֲמַר
יְיָ
וְאֶתֵּין
לָך
יָת
נַפשָׁך
לְשֵׁיזָבָא
עַל
כָּל
אַתרַיָא
דִּתהָך
לְתַמָן
:
עין המסורה:
ואתה
-
י'
בטעמא
(תביר
ללא
משרתים
,
בלישנא):
בר'
טו
,
טו;
יז
,
ט;
ש"א
כד
,
יא;
ש"ב
ה
,
ב;
ז
,
כ;
מ"א
יח
,
לז;
יר'
מה
,
ה;
דה"א
יא
,
ב;
דה"ב
ב
,
טו;
כא
,
טו.
ואתה
-
כ"ז
בטעמא
(תביר
,
ללא
מקף
וללא
טעמים
מחברים
לפניו
,
כולל:
'אתה'
,
'עתה'
,
'ועתה'):
בר'
טו
,
טו;
יז
,
ט;
מז
,
ד;
במ'
יא
,
ו;
כב
,
לד;
ש"א
כד
,
יא;
כז
,
א;
ש"ב
ה
,
ב;
ז
,
כ;
יט
,
י;
מ"א
א
,
יח;
יב
,
כו;
יח
,
לז;
כא
,
ז;
מ"ב
ה
,
טו;
יש'
ה
,
ג;
יר'
מה
,
ה;
הו'
ב
,
יב;
ה
,
ז;
מי'
ד
,
יא;
ז
,
י;
מל'
א
,
ט;
עז'
ט
,
י;
י
,
ב;
דה"א
יא
,
ב;
דה"ב
ב
,
טו;
כא
,
טו.
על
-
כל
-
בשר
-
ב':
יר'
מה
,
ה;
יואל
ג
,
א.
מסורה קטנה:
ואתה
-
י'
בטע';
על
-
כל
-
בשר
-
ב';
על
כל
-
המקמות
-
ל'.
רש"י:
תבקש
לך
גדולות
-
נבואה;
כמו
"ספרה
נא
לי
את
כל
הגדולות"
וגו'
(מ"ב
ח
,
ד);
"קרא
אלי...
ואגידה
לך
גדולות"
(יר'
לג
,
ג).
אמר
לו
הקדוש
ברוך
הוא:
אם
אין
כרם
אין
סייג
,
אם
אין
צאן
אין
רועה;
איני
נגלה
על
הנביאים
אלא
בזכותן
של
ישראל.
כך
שנויה
במכילתא
בתחילתה
(מכיל'
בא
פסחא
א).
ר' יוסף קרא:
ואתה
-
אל
מי
תתנבא?
לפיכך
אל
תבקש
לך
נבואה
,
גדולות.
רד"ק:
אמרת.
כי
יסף
יי'
יגון
על
מכאובי
-
פירוש:
כי
ברוך
היה
מתרעם
על
הנבואה
,
ובעת
שהיה
כותב
דברי
הנבואה
מפי
ירמיהו
,
ולו
לא
הגיע
דבר
הנבואה
,
התרעם
ואמר:
אוי
נא
לי.
[וזה
שאמר
יגון
על
מכאובי
-
ה'מכאוב'
הוא
מה
שהיו
מכאיבים
אותו
ישראל
בחרפה
ובוז
,
וה
יגון
-
דבר
הנבואה
שלא
באת
אליו;
והוא
הכין
עצמו
אליה
בכל
אשר
יכול
,
אלא
שלא
היתה
לו
הכנה
טבעית
בעת
היצירה
,
כמו
שכתבנו
בתחילת
הספר
(א
,
ה).]
ובדרש
(ראה
מכיל'
בא
פסחא
א):
ברוך
היה
מתרעם
על
הנבואה;
אמר:
יהושע
שמש
משה
,
ושרתה
עליו
רוח
הקדש;
אלישע
שמש
אליהו
,
ושרתה
עליו
רוח
הקדש;
מה
נשתניתי
אני
מכל
תלמידי
הנביאים?
אוי
נא
לי
כי
יסף
יי'
יגון
על
מכאובי
ומנוחה
לא
מצאתי!
ואין
מנוחה
אלא
נבואה
,
שנאמר
"כנוח
עליהם
הרוח"
(במ'
יא
,
כה).
מה
המקום
משיבו?
-
הנה
אשר
בניתי
אני
הורס
וגו'
,
ואתה
תבקש
לך
גדולות?!
ואין
גדולות
אלא
נבואה
,
שנאמר
"ספרה
נא
לי
את
כל
הגדולות"
וגו'
(מ"ב
ח
,
ד)
,
ואומר:
"ואגידה
לך
גדולות
ובצורות"
(יר'
לג
,
ג).
אמר
הקדוש
ברוך
הוא:
ברוך
,
כרם
אין
,
סייג
למה?
צאן
אין
,
רועה
למה?
ומפני
מה?
-
כי
הנני
מביא
רעה
על
כל
וגו'.
הא
בכל
מקום
אתה
מוצא
שאין
הנביאים
מתנבאים
אלא
בזכותן
שלישראל.
וכן
תרגם
יונתן
ומנוחה
לא
מצאתי:
"ונבואה
לא
אשכחית".
ואת
כל
הארץ
היא
-
כל
הארץ
כמו
שהיא
אהרוס
ואתוש
,
כמו
שאמר:
הנני
מביא
רעה
על
כל
בשר
,
כמו
שהתנבא
ירמיהו
על
האומות.
ויונתן
תרגם:
"כל
ארעא
דישראל
דילי
היא".
ר' מנחם בן שמעון:
אמרת.
יסף
-
פעל
יוצא
,
כמו
"הוסיף"
(מ"ב
כד
,
ז).
ובי"ת
באנחתי
-
'בעבור'.
ומנוחה
לא
מצאתי
-
יש
אומרים
(ראה
רש"י)
,
כי
הדרש
הוא
על
ששמש
ירמיהו
,
ולא
היה
לו
מרוח
נבואתו
כאשר
היה
לאלישע;
ופירוש
גדולות
-
ענין
נבואה
,
בעבור
הפסוק
הנאמר
למעלה
"ואגיד
לך
גדולות
ובצורות
ולא
ידעתם"
(לג
,
ג).
ויש
אומרים
,
כי
בעבור
שלא
היה
לו
ממשלה
כמו
שהיה
לגדליה
,
שהיה
פקיד;
רוצה
לומר:
כי
הייתי
דואג
על
עונות
ישראל
ולא
הלכתי
בדרכיהם
,
והשם
לא
נתן
לי
ממשלה
וגדולה
,
על
כי
אני
מה
חטאתי?
והשם
ענהו:
אשר
בניתי
אני
הורס...
ואת
כל
הארץ
היא
-
הטעם
חסר:
ואת
כל
הארץ
אשר
לי
היא
,
רוצה
לומר:
עמי
וארצי
הקדושה
אני
הורס
,
ואתה
תבקש
לך
גדולות
ושררות?!
ונתתי
נפשך
(בנוסחנו:
לך
את
נפשך)
לשלל
-
שלא
יגעו
בך
,
ודי
לך
בזה
בזמן
הזה.
ויש
אומרים:
בעבור
שהיה
מכריחו
ירמיהו
לכתוב
מגִלותיו
אמר
כן
,
בעבור
שהיה
מסכן
עצמו
בהם.
ר' ישעיה מטראני:
ואתה
תבקש
לך
גדולות
-
שאמחול
להם.
אל
תבקש
-
כי
לא
ייתכן
שלא
אנקום
מהם.
ונפשך
אתן
לך
לשלל
-
שלא
תיספה
עמהן.