תנ"ך - כלם סרי סוררים הלכי רכיל נחשת וברזל כלם משחיתים המה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כֻּלָּם֙ סָרֵ֣י סוֹרֲרִ֔ים הֹלְכֵ֥י רָכִ֖יל נְחֹ֣שֶׁת וּבַרְזֶ֑ל כֻּלָּ֥ם מַשְׁחִיתִ֖ים הֵֽמָּה: (ירמיהו פרק ו פסוק כח)

טקסט וניקוד:

כֻּלָּם סָרֵי סוֹרֲרִים הֹלְכֵי רָכִיל נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל כֻּלָּם מַשְׁחִיתִים הֵמָּה: (ירמיהו פרק ו פסוק כח)

טקסט בלבד:

כלם סרי סוררים הלכי רכיל נחשת וברזל כלם משחיתים המה: (ירמיהו פרק ו פסוק כח)

תיקון קוראים:

כלם סרי סוררים הלכי רכיל נחשת וברזל כלם משחיתים המה: (ירמיהו פרק ו פסוק כח)

תרגום יונתן:
כָּל רַברְבֵיהוֹן מָרָדִין מְהַלְכִין בִּנכִילוּ כְּמָא דִמעָרַב נְחָשׁ עִם בַּרזֶל כֻּלְהוֹן מְחַבְּלִין אִנוּן :

עין המסורה:
משחיתים - ד' מלא: שו' כ , מב; יש' א , ד; יר' ו , כח; דה"ב כז , ב.

מסורה קטנה:
סרי - ל' כת' ס'; משחיתים - ד' מל'.

רש"י:
סוררים - סרים מן הדרך. הולכי רכיל - בין הנחשת והברזל: מטילי איבה בין שני שרים שיש בהן כח להתגרות יחד; כך שמעתי (ראה ר' יוסף קרא). ואני אומר: הולכי רכיל הם , וחזקים כנחשת וברזל להחזיק כזביהם. ויונתן תירגם רכיל זה לשון "נוכל" (מל' א , יד): "מהלכין בנכילו כמה דמערב נחש עם ברזל". [ו"נוכל" הוא לשון מחשבה , כמו "ויתנכלו אותו להמיתו" (בר' לז , יח).]

ר' יוסף קרא:
הולכי רכיל נחשת וברזל - אומרים רכילות בין שני בני אדם שחזקים כנחושת וכברזל , כדי לעורר ביניהן מריבה.

רד"ק:
כלם סרי סוררים - סרי בסמ"ך כמו בשי"ן: השרים הם שרי סוררים; כלומר , שעבדיהם סוררים והשרים כמו כן סוררים , והעבדים הולכי רכיל לאדניהם , לחבל עניים באמרי שקר (ע"פ יש' לב , ז). והנה השרים והעבדים נמשלים לנחשת וברזל - שיעשו המלאכה כאחד כשהם מעורבים זה בזה. והנחשת בזה המקום פירושו ברזל שקורין אותו בלעז 'אצייר' , שמערבין אותו עם הברזל לעשות כלי אוּמנות; כי לא יחתוך הברזל לבדו אלא עם זה הנחשת. וכן פירש אדני אבי ז"ל 'נחשת' ו'נחושה' אשר במקרא , שמדבר לענין חוזק. ויונתן תרגם: "כלהון רברבניהון מרדין מהלכין בנכילו כמא דמערב נחש עם ברזל".

ר' יוסף כספי:
נחשת וברזל - כן כתב אפלטון על הרָעים; ויקרא הטובים 'כסף וזהב'.

ר' מנחם בן שמעון:
כלם. סרי סוררים - מגזרת "כי דבר סרה" (דב' יג , ו). ובא הכפל לרבות על הגנות; והטעם , שאין סוררים ורעים כמו הם. ובהפך "מלך מלכים" (יח' כו , ז) - שאין כמהו במעלת המלכות. ויש אומרים (ראה רד"ק ור' ישעיה מטראני) , כי הסמ"ך מקום שי"ן , כמו "שריך סוררים" (יש' א , כג). והראשון הוא הנכון בעיני. הולכי רכיל - פירושו: הולכי הליכת רכיל , כי השמות בכח הפעלים נמצאו. ומלת נחשת - חסר כ"ף השרות; והטעם , שהם חזקים כנחשת; והוא על דרך "וגיד ברזל ערפך ומצחך נחושה" (יש' מח , ד). או הם כחרבות נחשת וברזל , וזה טעם כלם משחיתים המה.

ר' ישעיה מטראני:
כולם שרי (בנוסחנו: סרי) סוררים הולכי רכיל - השרים מיישרים את העם , אבל אלה הולכי רכיל והם מקניטים ביניהם. נחשת וברזל כולם משחיתים הם - ככלי משחית , העשויים מנחשת וברזל , כך הם משחיתים את העם.
ריכוז קישורים