תנ"ך - כה אמר ה' צבאות עולל יעוללו כגפן שארית ישראל השב ידך כבוצר על־סלסלות:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת עוֹלֵ֛ל יְעוֹלֲל֥וּ כַגֶּ֖פֶן שְׁאֵרִ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הָשֵׁב֙ יָֽדְךָ֔ כְּבוֹצֵ֖ר עַל־סַלְסִלּֽוֹת: (ירמיהו פרק ו פסוק ט)

כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת עוֹלֵל יְעוֹלֲלוּ כַגֶּפֶן שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל הָשֵׁב יָדְךָ כְּבוֹצֵר עַל־סַלְסִלּוֹת: (ירמיהו פרק ו פסוק ט)

כה אמר ה' צבאות עולל יעוללו כגפן שארית ישראל השב ידך כבוצר על־סלסלות: (ירמיהו פרק ו פסוק ט)

כה אמר יהוה צבאות עולל יעוללו כגפן שארית ישראל השב ידך כבוצר על־סלסלות: (ירמיהו פרק ו פסוק ט)

תרגום יונתן:

כִּדְנָן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת אִתבְּזָזָא יִתבַּזזוּן כְּמָא דִמהַלְכִין עַל שׁוּלֵי גְפַן לְמִקטַף שְׁאָרָא דְיִשׂרָאֵל וְעוֹד תְּתוּב מַחֲתָך עֲלֵיהוֹן כִּיד קְטוֹף עַל סַלסְלִין :

עין המסורה:

כה אמר יי' צבאות - י"ו: ש"א טו , ב; ש"ב ז , ח; יר' ו , ט; ט , טז; יט , יא; כג , טז; כה , כח , לב; כו , יח; כט , יז; לג , יב; מט , ז , לה; נ , לג; נא , נח; דה"א יז , ז. ומתחילת חגי עד סוף תרי עשר דכותהון בר מן ב' (ללא 'צבאות'): זכ' ח , ג; יא , ד.

מסורה קטנה:

כה אמר - ח' בט' בסיפ'; כבוצר - ל'; סלסלות - ל'.

רש"י:

עולל - 'גרפיר' בלעז. לאחר שבצרו הכרם ונשארו עוללות , והעניים באין ועוללין אותה , כן יבוזו ויחזרו ויבוזו. השב ידך - אתה , השונא , השב ידך לשלול שנית , כבוצר המשיב ידו על סלסלות - המסלסל והמחפש העוללות. וכן היתה: משהגלה את יהויקים והרגוֹ והמליך את יכניה , חזר לסוף שלשה חדשים והגלהו , חזר לסוף עשתי עשרה והגלה את צדקיהו (ראה מ"ב כד - כה). סלסלות - 'רבירקדורש' [בלעז]; כמו "סלסלה ותרוממך" (מש' ד , ח) - כך פירשוֹ דונש (דונש ע' * 37 ). [ומנחם (מחברת: 'סל') פירש לשון "סל" (שמ' כט , ג); 'פנירש' בלעז.]

ר' יוסף קרא:

כבוצר על סלסילות - כבוצר האומר לחבירו: השב ידך והרם סלסילות , כגון "סלסליה ותרוממך" (מש' ד , ח); כך פתר רבי מנחם הזקן. ומנחם ברבי סרוק (מחברת: 'סל') פתר כמו 'סל' , שהבוצר ענבים בוצר ומשים בסל , וחוזר ובוצר ומשים בסל. ודונש בן לברט השיבו (דונש ע' * 35 ): ופתר סלסילות כמו 'סל החלות' , ושת לעקלקלות , ועקב מישרים. והוא פתר (שם , ע' 37 ): סלסילות הם דליות הגפן.

רד"ק:

כה אמר יי'. עולל - מקור מן הדומה ל'מרובע' , כי שרשו 'עלל'. אמר: כמו שמעוללים הגפן אחר שבצרו אותה , שישובו על העוללות הנשארות ויבצרו אותם , כן יעשו האויבים; כי שארית ישראל כמו העוללות בגפן. ועוד פירש ואמר: השב ידך כבוצר על סלסלות - כל אחד מן האויבים יאמר לחבירו: השב ידך לבזה ולשלל כמו שהוא בוצר ומשים בסלים , ומשיב ידו פעם אחר פעם עד שיעולל הגפן כלה. ויונתן פירש השב ידך - דבר הנביא כנגד האל: "ותתיב מחתך עליהון כדקטיף על סלסלין". פירוש סלסלות - כמו 'סלים'; כי 'סלים' - שרשו 'סלל' , והדגש לאות: "סלי חורי" (בר' מ , טז); ובסלסלות נכפלה גם פ"א הפועל.

ר' יוסף כספי:

השב ידך - גם זה דבור השם לאויב , שישוב ידו תמיד להפליג הבציר. וטעם סלסלות - סלים. כמו שנהוג לבצור הענבים הטובים לתלות או לאכל מיד , וגם זה כופל תמיד ידו בגפן.

ר' מנחם בן שמעון:

כה. עולל יעוללו - הטעם: יכריתו העוללות שישאירו האויבים. השב ידך - כן יצוה השם אל האויבים , והטעם: השב ידך עליהם להכריתם , כמו שיעשה בוצר ענבי הגפן עם סלסלות , שמשים שם הענבים. ומלת על - כמו 'עם'; וכן רבים. ומלת סלסלות מגזרת 'סל' , והוא כפולת הפ"א. רק ראיתי לרבי יונה (השרשים ע' 348 ) שהביא אותה במרובעים , ופירש אותה: "הזלזלים" (יש' יח , ה). וזה המשל תוכל להבין מנבוכדנצר , כי כאשר הגלם אל בבל , שלח אחרי נבוזראדן להכרית העוללות שנשארו שם (ראה יר' נב , טו).

ר' ישעיה מטראני:

כבוצר על סלסילות - לשון "סל" (שמ' כט , ג) , ונכפל; כמו "ירקרק" , "אדמדם" (וי' יג , מט). והבוצר בסל - ממלא הסל ומוליך בגת , ובוצר וחוזר; כך עשה נבוכדנצר: כמה פעמים הגלה אותם (ראה רש"י כאן).