תנ"ך - ודמות
פניהם
פני
אדם
ופני
אריה
אל־הימין
לארבעתם
ופני־שור
מהשמאול
לארבעתן
ופני־נשר
לארבעתן:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּדְמ֣וּת
פְּנֵיהֶם֘
פְּנֵ֣י
אָדָם֒
וּפְנֵ֨י
אַרְיֵ֤ה
אֶל־הַיָּמִין֙
לְאַרְבַּעְתָּ֔ם
וּפְנֵי־שׁ֥וֹר
מֵהַשְּׂמֹ֖אול
לְאַרְבַּעְתָּ֑ן
וּפְנֵי־נֶ֖שֶׁר
לְאַרְבַּעְתָּֽן:
(יחזקאל פרק א פסוק י)
וּדְמוּת
פְּנֵיהֶם
פְּנֵי
אָדָם
וּפְנֵי
אַרְיֵה
אֶל־הַיָּמִין
לְאַרְבַּעְתָּם
וּפְנֵי־שׁוֹר
מֵהַשְּׂמֹאול
לְאַרְבַּעְתָּן
וּפְנֵי־נֶשֶׁר
לְאַרְבַּעְתָּן:
(יחזקאל פרק א פסוק י)
ודמות
פניהם
פני
אדם
ופני
אריה
אל־הימין
לארבעתם
ופני־שור
מהשמאול
לארבעתן
ופני־נשר
לארבעתן:
(יחזקאל פרק א פסוק י)
ודמות
פניהם
פני
אדם
ופני
אריה
אל־הימין
לארבעתם
ופני־שור
מהשמאול
לארבעתן
ופני־נשר
לארבעתן:
(יחזקאל פרק א פסוק י)
תרגום יונתן:
וּדמוּת
אַפֵּיהוֹן
אַפֵּי
אֱנָשָׁא
וְאַפֵּי
אַריָא
עָבֵיד
מִיַמִינָא
לְאַרבַּעתֵּיהוֹן
וְאַפֵּי
תוֹרָא
עָבֵיד
מִסְמָלָא
לְאַרבַּעתֵּיהוֹן
וְאַפֵּי
נִשׁרָא
לְאַרבַּעתֵּיהוֹן
:
עין המסורה:
ופני
-
י"ו:
ש"א
יג
,
יב;
ש"ב
יד
,
כד
,
כח;
יש'
ג
,
טו;
יח'
א
,
י
(שלוש
פעמים);
י
,
יד;
מא
,
יט
(פעמיים)
,
כא;
נח'
ב
,
יא;
תה'
פב
,
ב;
איוב
לח
,
ל;
אס'
ז
,
ח;
דה"א
יב
,
ט.
ופני
אריה
-
ב':
יח'
א
,
י;
דה"א
יב
,
ט.
אל
-
הימין
-
ב':
יהו'
יז
,
ז;
יח'
א
,
י.
מהשמאול
-
ב'
ומלא:
יח'
א
,
י;
דה"ב
ג
,
יז.
לארבעתן
-
ד':
יח'
א
,
י
(פעמיים)
,
טז
,
יח.
מסורה גדולה:
ופני
אריה
ב'
אל
הימין
פניהם.
אל
הימין
ב'
והלך
הגבול
אל
הימין
ופני
אריה
אל
הימין.
מהשמאול
ב'
ומל'
ופני
שור
ויקם
את
העמודים.
לארבעתן
ד'
וסימנהון
שור
נשר
מראה
וגביהן.
מסורה קטנה:
ופני
אריה
-
ב';
אל
-
הימין
-
ב';
מהשמאול
-
ב';
לארבעתן
-
ד';
לארבעתן
-
ד'.
ר' יוסף קרא:
ודמות
פניהם
פני
אדם
-
שאע"פ
שהיה
להם
דמות
חיה
,
היה
בהם
פנים
שהיה
דמותם
דמות
פני
אדם.
ופני
אריה
אל
הימין
-
לִדמוּת
פני
אדם.
לארבעתן
(בנוסחנו:
לארבעתם)
-
לארבע
החיות.
ופני
שור
מהשמאל
-
לשמאל
פני
אדם.
ופני
נשר
לארבעתן
-
לארבע
החיות.
ר' אליעזר מבלגנצי:
ודמות
פניהם
-
עיקר
פרצוף
פניהם
לצד
חוץ;
שעל
כרחך
,
אין
כאן
ימין
ושמאל
,
אלא
אם
כן
אחד
מן
הפנים
מיוחד
ומבורר
יותר
מן
השאר.
לארבעתם
-
לארבע
חיות.
רד"ק:
ודמות.
ופניהם
-
מלת
ופניהם
נפרדת
בטעם
,
לומר
שאינה
דביקה
עם
הבא
אחריה;
רוצה
לומר:
ופניהם
היו
כמו
שנזכר
(לעיל
,
י)
,
וכנפיהם
היו
פרודות
מהגוף
ופרושות
למעלה
לעופף.
רד"ק - מעשה המרכבה:
ודמות
פניהם
פני
אדם
-
פניהם
העקריים
,
כי
שאר
הפנים
הם
כמושאלים
אל
העניין
הנרצה
בהם.
אבל
פניהם
היו
פני
אדם
,
כמו
שידיהם
ידי
אדם
(ראה
לעיל
,
ח).
ותבין
זה
מתרגום
יונתן
,
שתירגם
בימין
ושמאל:
"עביד
מימינא"
,
"עביד
משמאלא"
,
ולא
תירגם
כן
בפני
אדם
,
לא
אמר
בהם
'עביד'.
ומה
שתירגם
'עביד'
,
רוצה
לומר:
כדבר
הנעשה
-
להשאיל
,
לא
מעקר
הדבר.
אע"פ
שבפני
נשר
לא
תירגם
'עביד'
,
זה
היה
לקצר
,
כי
כבר
זכרם
בשנים;
או
,
לפי
שהנשר
הוא
בעיקר
מפני
הכנפים
,
כי
הכרוב
שהיו
פניו
אדם
,
היו
לו
כנפים
,
ואלה
הפנים
היו
לצד
מזרח
כמו
שפירשנו
(בהקדמה).
ולא
הוצרך
לבאר
'אל
המזרח'
,
כי
פני
האדם
מכוונים
למזרח;
ולענין
זה
נקרא
הדרום
-
ימין
,
והצפון
-
שמאל
,
ומערב
-
אחור.
וכיוון
שפני
אדם
הם
למזרח
,
ופירש
אחר
כן
ימין
ושמאל
,
ידוע
כי
הרוח
הרביעית
הוא
מערב
,
ואין
צריך
ביאור
אחר.
וכבר
כתבנו
(בהקדמה)
הפנים
והכנפיים.
ויונתן
לא
חידש
דבר
בזה
הפסוק
,
אלא
מלת
'עביד'
כמו
שפירשנו.
ר' יוסף כספי - מעשה המרכבה:
אחר
אמר:
ודמות
פניהם
פני
אדם
ופני
אריה
אל
הימין
לארבעתם
ופני
שור
מהשמאל
לארבעתם
(בנוסחנו:
לארבעתן)
ופני
נשר
לארבעתם
(בנוסחנו:
לארבעתן).
ואמרו
לארבעתם
רוצה
לומר:
לאחד
מארבעתם.
וכבר
הודעתיך
(ראה
מנ"כ
ע' 79
)
,
כי
אלו
החלוקות
בו
בפועל
,
כי
הוא
גשם
מקשי.
והנה
יחזקאל
דמה
כדור
הכוכבים
הקיימים
,
שבו
המזלות
―
שהוא
הנכבד
מכל
אשר
תחתיו
להיות
עליון
מהם
,
והוא
השליש
,
וגם
כי
הוא
מניע
כדור
שבעה
כוכבי
לכת
בתנועתו
המערבית
המאוחרת
―
לאדם
,
שהוא
מתגבר
על
כל
החיות;
ודמה
כדור
חמשת
כוכבי
הנבוכה
לאריה
,
שהוא
מלך
בחיות;
ודמה
כדור
השמש
לשור
,
שהדר
לו
(ע"פ
דב'
לג
,
יז)
-
עם
היות
לו
מטעם
'הבטה'
-
כי
כל
הכוכבים
בתנועתו
ועושים
לפי
עניינו
,
כמו
שהתבאר
בתכונה
ובספרי
האלהות
,
עד
שרבים
אמרו
שהוא
הנכבד
מכלם;
ודמה
כדור
הירח
לנשר
,
שהוא
מלך
בעופות
,
עם
היותו
היותר
מהיר
התנועה
,
ולכן
אמר
המורה
ז"ל
,
פרק
מט
מראשון:
"כאשר
ידאה
הנשר"
וכו'
(דב'
כח
,
מט);
מצורף
לזה
,
לפי
דעתי
,
מטעם
'נושר'
שנמצא
בעברי
בלשון
רבותינו
ז"ל
(ראה
תנח'
בשלח
יח)
-
והירח
אורו
נופל
לפעמים
מצד
נכחות
השמש
,
כמו
שידוע.
ר' מנחם בן שמעון:
ודמות
-
אומר
אני
,
כי
עתה
רוצה
לחבר
כל
הפנים
יחד;
כי
למעלה
לא
הזכיר
זולת
"דמות
אדם"
(פס'
ה)
,
על
כן
חזר
לאמר
פעם
שנית
הנה
,
להדביק
כל
הצורות.
ר' ישעיה מטראני:
ודמות
פניהם
פני
אדם
-
ה'פנים'
יקָרְאוּ
למזרח
,
שבמזרח
היו
פני
אדם
,
ופני
אריה
-
לצד
ימין
שלראש
החיה
,
ופני
שור
מהשמאל
לארבעתן
,
ופני
נשר
היו
לצד
המערב
,
לאחור.