תנ"ך - ורגליהם רגל ישרה וכף רגליהם ככף רגל עגל ונצצים כעין נחשת קלל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְרַגְלֵיהֶ֖ם רֶ֣גֶל יְשָׁרָ֑ה וְכַ֣ף רַגְלֵיהֶ֗ם כְּכַף֙ רֶ֣גֶל עֵ֔גֶל וְנֹ֣צֲצִ֔ים כְּעֵ֖ין נְחֹ֥שֶׁת קָלָֽל: (יחזקאל פרק א פסוק ז)

טקסט וניקוד:

וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל וְנֹצֲצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל: (יחזקאל פרק א פסוק ז)

טקסט בלבד:

ורגליהם רגל ישרה וכף רגליהם ככף רגל עגל ונצצים כעין נחשת קלל: (יחזקאל פרק א פסוק ז)

תיקון קוראים:

ורגליהם רגל ישרה וכף רגליהם ככף רגל עגל ונצצים כעין נחשת קלל: (יחזקאל פרק א פסוק ז)

תרגום יונתן:
וְרַגלֵיהוֹן רַגלִין כֵּיוָנָן וּפַרסַת רַגלֵיהוֹן כְּפַרסַת רַגלִין סְגַלגְּלָן וּמזִיעָן עָלְמָא בִּמהָכְהוֹן וּמנַצנְצָן כְּעֵין נְחָשׁ מְצֻלהַב :

עין המסורה:
וכף - ב': יח' א , ז; איוב כט , ט. ככף - ב': מ"א יח , מד; יח' א , ז. קלל - ב': יח' א , ז; דנ' י , ו.

מסורה קטנה:
וכף - ב'; ככף - ב' קטנה; ונצצים - ל'; קלל - ב'.

רש"י:
רגל ישרה - "רגלין כיונין" (ת"י) , מכוונין זה כנגד זה; דבר אחר: ישרה , שאין להם קפיצי ארכובות לכוף את שוקיהם (השווה ב"ר סה , כא) , לפי שאין להם ישיבה ולא שכיבה , ואין צריכין להיות להם קפיצין כעין שיֵש לבהמה , קפץ עליון וקפץ תחתון , שבהן היא כופפת שוקיה לשכב. רגל עגל - רגל עגול , וכן תירגם יונתן: "ריגלין סגלגלין". ונוצצים - מתוך זהרוריתן דומה כאילו יוצאות מהן ניצוצות , כדאמרינן במסכת יומא (לז , ב): אף היא עשתה נברשת של זהב כו' , בשעה שחמה זורחת , ניצוצות יוצאין הימנה כו'; נוצצים - 'אישטנצילש' בלעז. [כעין - כמו 'כמראה'] נחושת קלל - מזוקק ומאיר; ומנחם (מחברת: 'קל') חיברו עם "קלוי באש" (וי' ב , יד).

ר' יוסף קרא:
רגל ישרה - תירגם יונתן: "ריגלין כוינן" , שהיו מכוונין ללכת בהם לכל צד וצד , כרגל אדם שהוא מכוון ללכתו לצד אחד; שלארבעת רבעיהם היו פרסותיהן ישרות , ללכת בהם לכל צד , כדי שלא יסבו בלכתם. ולא כרגל אדם , שאצבעותיו מכוונות ללכת לפניו ועקבות רגליו סתומות מאחוריו , הוא מצדד ומיסב את פניו; אבל אילו היו רגליהן ישרות ללכת בהם לכל צד , ואף כף רגליהם , שהוא העקב , ככף רגל עגל - תירגם יונתן: "סגלגלין" , שאף העקב היה עשוי כפיסת בהמה מלפניה , לפי שלא יהא צריך להסיב בלכתו , אלא "אל עבר פניו ילכו" (להלן , ט). ונוצצים - מבהיקים במראיהם כעין נחשת קלל; ופתרונו: "נחשת ממורט" (מ"א ז , מה) , כמו 'ממורק' , וכן תירגם יונתן: "נחש מצלהב".

ר' אליעזר מבלגנצי:
רגל ישרה - שלא היו רגליהם עקומות כשל אדם וחיה , להלך רק לפניו , אלא ישרות , לשמש הילוך ל"ארבעת רבעיהם" (להלן , ח) לכל פנים , ולכך דיי להם בשני רגלים. וקפיצין היו להן , נכפפין לכל צד בשאתם רגליהן לילך , ולא כקפיצי אדם ובהמה שאינן נכפפין אלא לפניהן על ידי עקמומיתן (השווה ב"ר סה , כא). וכף רגליהם ככף רגל עגל - עגול , רחבן כארכן , וארבע סדקין לארבע צדדין; שהואיל ומהלך לכל צד , איך יהא ארוך כרגל אדם? אלא גדול ורחב כפרסת שור , אורכו ורחבו שוין. ונוצצים - רגליהם , נראה כאילו זהרורית וניצוצות יוצאין מהן. כעין נחשת קלל - ממורט ומוצהב , שנראה לפני החמה כאילו ניצוצות יוצאין ממנו. נוצצים - 'אשטנצילש' (בלעז). אבל דמות הגוף - יאמר למטה "מראיהן (בנוסחנו: מראיהם) כגחלי אש בוערות כמראה הלפידים" (להלן , יג) , וכן בדניאל מוכיח שמראה נחשת קלל לא בגוף הוא אלא ברגל , שנאמר "וזרועותיו ומרגלותיו כעין נחשת קלל" (דנ' י , ו). ובארץ היו רגליהם , כי ה"ענן" ו"האש" ו"החשמל" (לעיל , ד) למעלה בשמים העליונים הן , והחיות יוצאות מתוך האש למטה מרקיע השמים באויר השמים , עומדות על רגליהן בארץ; וכן יוכיח למטה "והנה אופן אחד בארץ אצל החיות" (להלן , טו) , מכלל שהחיות בארץ הן.

רד"ק:
וארבעה. ורגליהם. ונצצים - מעניין 'נצוץ'. קלל - ממורט וזך. ויונתן תרגם: "ומנצצן כעין נחש מצלהב".

רד"ק - מעשה המרכבה:
ורגליהם רגל ישרה - רגליהם הם משל לאופנים , כי הם המהלכים בכח החיות כמו שהרגלים מהלכים בכח רוח הגוף. ואמר , כי להם רגל ישרה , כלומר: אין להם עיוות ועיקום כמו רגלי החיים , כי האופנים שוים ישרים. וכף רגליהם ככף רגל עגל - לפי שכפות הרגלים הם הדורכים במקום המהלך , דמה תנועתם לכף רגל; ולפי שדמה אותן לחיות , והרגל העגול שבארבעה הנראין במראה הוא רגל השור , אמר כף רגל עגל. ואמר עגל ולא 'שור' , לשתוף במלת 'עגל' ו"ראש עגול לכסא" (בנוסחנו: לכסה; מ"א י , יט); "מרובעות לא עגולות" (מ"א ז , לא); והאופנים - עגולים; ומהלכם מהלך הסבוב , תנועה מדובקת. והתרגום מסייע לפירושינו , שתירגם: "כפרסת רגלין סגלגלין". ולא אמר מספר הרגלים , ומיעוטם הם שנים. וראייה עוד שלא ראה להם אלא שתי רגלים , כי הפנים הנראים במזרח ובמערב הם פנים שלמהלכי שתים , ותנועת האופנים - ממזרח למערב וממערב למזרח. ונוצצים כעין נחשת קלל - לא אמר על הרגלים שעינם כעין נחשת קלל , כי עינם היה כעין תרשיש (ראה להלן , טז) , אך הניצוּץ - אמר שהיה כעין ניצוּץ נחשת קלל; וכן הם נוצצים לְרוב זַכּותם , אך לְרוב מרחקם לא יראה כן לחוש. גם יש לפרש טעם ונוצצים - על החיות עצמן , לומר , שראה עינם כעין נחושת קלל , ונוצצים כמותו. וכן ראה מלאך בראותו בנין הבית , "מראהו כמראה נחשת" (יח' מ , ג); וזה הטעם עוד נבארנו. ותרגם יונתן הפסוק כן: "ורגליהון רגלין כוונן , ופרסת רגליהון כפרסת רגלין סגלגלן , ומזיען עלמא במהכהון , ומנצצן כעין נחש מצלהב".

ר' יוסף כספי - מעשה המרכבה:
אחר אמר: ורגליהם רגל ישרה וכף רגליהם ככף רגל עגל ונוצצים כעין נחשת קלל - דע כי הגלגלים , רגליהם וכף רגליהם הוא שני עניינים , כי 'כף הרגל' הוא הפחוּת , כי הוא השטח בתחתון מן הרגלים , כאמרו "כל מקום אשר תדרוך כף רגליכם" (יהו' א) , לכן אמרו ורגליהם רגל ישרה - לא כנהו בלשון פחיתות , רק אמר: ורגליהם. וטעם 'ישר' - כמו שאמר המורה (מו"נ ג , ב) , לשתי הוראות: שאינם בעלי פרקים כמונו , וגם אין בם מנוחה כמונו. ואמרו וכף רגליהם - הנה המורה העירנו בפרק כט ומט משני , כי באלו השמות שִתוּף גזירה והִפּוּךְ , ואינו מחוייב שבכל אחד יהיו שני העניינים האלה; לכן אומר אני , כי אמרו 'רגל' יש בו הוראה מצד עצמו , כמו שמבאר המורה שתוף שם 'רגל' , פרק כח מראשון; וגם בזה עוד שתוף , מטעם "מרגלים אתם" (בר' מב , ט); ועוד בו הִפוך , מטעם 'גורל'. וכן עגל - בו הוראה מ'עגול' , וכן כל רגל עגל הוא עגול; ולא אמר 'שור' או 'בקר' , כדי שישרת להפוכו , כי הפוך עגל הוא 'געל' , מטעם "בגעל נפשך" (יח' טז , ה). וכן נחשת - בו הוראה מטעם "נחש עקלתון" (יש' כז , א) , שהוא בעל חיים משחית; וכן הוראה מטעם "נחֵש ינחש" (בר' מד , ה); וכן הִפוך , מטעם 'שחין' ונגע; ועוד מטעם "נשחת מאד" (ראה יר' יג , ז) - אם מצד הִפָּעֲלֻתוֹ , אם מצד היותו פועל , כמו שנבאר עוד (ראה פרק ט). וכן קלל - יש בו שתוף מצד הברקותו ומצד 'קללה' , ואין בזה הִפוך. והכונה בזה , כי תֵאֵר זה הגשם השמימיי , כמו שהאריכו הפילוסופים בספרים שגנבו ממנו תחלה , והוא: כי ממנו גורל ומשפט; וכן נכון לתארו שהוא מרגל ומחפש; ואחר שעם היות זה הגשם נכבד ממנו כמה מעלות , הנה יש לו כמה חסרונות בערך לשכל הנפרד , וזה: שזה הגשם מקבל תנועה ושנוי במקום , וכן לקות אורו ותמורות במצבו; וכל שנוי הוא הפסד והשחתת מה , וכל חסרון הוא געל וקללה , כמו שאמר אברהם בן עזרא ז"ל (ראה דב' יא , כז): אם הברכה תוספת , הנה הקללה מגרעת. וגם אלו התארים , כמו שהם נְבוֹכֵם בגשם השמימיי מצד עצמו , כן נְבוֹכֵם בו מצד עצמם , מה שהם פועלים בעולם השפל; וכל דבר יתואר מצד הפעלותו ומצד הפעלתו בזולתו. אם כן התבאר בזה , שהפחיתות רגליו הוא ככף רגל עגל ונוצצים כעין נחשת קלל.

ר' מנחם בן שמעון:
ורגליהם. ונוצצים - רבי יהודה המדקדק חבר אותו בפעלי הכפל (שלשה ס"ד ע' 113 : 'נצץ'); גם אחרים הבאים אחריו , והעבירוהו ממקומו. וכן הפירוש: נראה מרוב אודם , שיוציאו ניצוצי אש. ואמר רבי יונה הספרדי אחריו (השרשים: 'נוץ') , כי הוא מעלומי העי"ן וכֶפֶל הלמ"ד , בשקל "משך ידו את לוצצים" (הו' ז , ה); והעד: "ופעלו לניצוץ" (יש' א , לא) , שהוא עלום העי"ן וכפול הלמ"ד , כמו "ניחוח" (שמ' כט , יח). והעד על "לוצצים" שהוא כפול: "אם ללצים הוא יליץ" (מש' ג , לד). אבל רבי יהודה לא זכר "לניצוץ" , ולכן שגה במלת ונוצצים וחבר אותה בפעלי הכפל. ויש מהמדקדקים שעוזרים דברי רבי יונה הספרדי ז"ל , בעבור שמצאנו במקום אחר "הנצו הרמונים" (שה"ש ו , יא) , שהוא כמו 'הפרו' , מעלומי העי"ן; "הנצנים נראו בארץ" (שה"ש ב , יב); "וינאץ השקד" (קה' יב , ה); ואם הוא ענין אחר. ולולי זה שמצאנו אמרו , כי היינו יכולים לאמר כי 'ניצוץ' המביא לעדות הוא על משקל "כנאד בקיטור" (תה' קיט , פג) , שהיו"ד מִמֶּשֶך , ואיננו מעלומי העי"ן. גם יש מדקדקים זולתי רבי יהודה המדקדק ראשון ז"ל , שאמרו כי שתי אלה המלות , נוצצים ו"לוצצים" , מפעלי הכפל. והמשכיל יברור הטעם הנכון לעצמו. גם אני המחבר הייתי מוסיף עוד לאמר , כי זה התואר יהיה 'יוצא' , כדרך שהזכרתי על הדקדוק הראשון , ובא זה התאר על מתכונת העבר מבנין 'מרובע' , מעלומי העי"ן וכפול הלמ"ד , רוצה לומר , שהיחיד מהם יבא במשקלו 'נוצץ' , 'לוצץ' , כמו "כונן" (יש' נא , יג) , "בושש" (שמ' לב , א). והעד הנאמן , שמצאנו השם הנפרד בא על המשקל הזה , והוא "ולשוטט בצדיכם" (יהו' כג , יג) , ורוב נחי העי"ן באו כן בצרי. ואיפשר שהיחיד מהם 'נוצָץ' , 'לוצָץ' בקמץ גדול , כמו "וילך שובָב" (יש' נז , יז); ובעבור כובד קריאת שתי הצ"דין משתי הבי"תין , לא באו אלה המלים בקבוץ בקמץ גדול כמלת "שובָבים" (יר' ג , יד) , ולא בא גדול אפילו במקום ההפסקה (הו' ז , ה).

ר' ישעיה מטראני:
ורגליהם רגל ישרה - שלא היו להם פרקים בקרסולים ובברכים כמו שיש לאדם , שאינם צריכים לישיבה , אלא כל רגליהם ישרים כמו עמודים. וכף רגליהם דומה ככף רגל עגל. ונוצצים - שהיו ניצוצות יוצאות מהן כעין שיוצאות מנחשת קלל כשמתיכים אותה באש והיא מגוהצת , ודמותה כדמות האש וניצוצות יוצאות ממנה.
ריכוז קישורים