תנ"ך - יען וביען הטעו את־עמי לאמר שלום ואין שלום והוא בנה חיץ והנם טחים אתו תפל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

יַ֣עַן וּבְיַ֜עַן הִטְע֧וּ אֶת־עַמִּ֛י לֵאמֹ֥ר שָׁל֖וֹם וְאֵ֣ין שָׁל֑וֹם וְהוּא֙ בֹּ֣נֶה חַ֔יִץ וְהִנָּ֛ם טָחִ֥ים אֹת֖וֹ תָּפֵֽל: (יחזקאל פרק יג פסוק י)

טקסט וניקוד:

יַעַן וּבְיַעַן הִטְעוּ אֶת־עַמִּי לֵאמֹר שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם וְהוּא בֹּנֶה חַיִץ וְהִנָּם טָחִים אֹתוֹ תָּפֵל: (יחזקאל פרק יג פסוק י)

טקסט בלבד:

יען וביען הטעו את־עמי לאמר שלום ואין שלום והוא בנה חיץ והנם טחים אתו תפל: (יחזקאל פרק יג פסוק י)

תיקון קוראים:

יען וביען הטעו את־עמי לאמר שלום ואין שלום והוא בנה חיץ והנם טחים אתו תפל: (יחזקאל פרק יג פסוק י)

תרגום יונתן:
חֲלָף דְּאִתנַבִּיאוּ שְׁקַר וַחֲלָף דְּאַטעִיאוּ יָת עַמִי לְמֵימַר שְׁלָמָא וְלֵית שְׁלָם וְאִנוּן דָּמַן לִדבָנֵי מְחִצָא וְשָׁעַע לֵיהּ טִין פַּטִיר דְּלָא תְבַן :

עין המסורה:
יען וביען - ב': וי' כו , מג; יח' יג , י. וחד: יען ביען - יח' לו , ג. ואין שלום - ה': יר' ו , יד; ח , יא; ל , ה; יח' יג , י , טז.

מסורה גדולה:
יען וביען ב' במשפטי מאסו הטעו את עמי. וחד יען ביען שמות ושאף.

מסורה קטנה:
יען וביען - ב'; הטעו - ל'; ואין שלום - ה'.

רש"י:
והוא בונה חייץ - והנה עמי כבונין בניין מחיצה , והנביאים טחים אותו תפל - קרקע הדומה לסיד , ואינו מתקיים בפני הגשמים. [תפל - 'איוטמנץ' בלעז (שכבה נוספת); ויש אומרים 'פלאשטרייא' בלעז (גבס).]

ר' יוסף קרא:
בונה חיץ דומה לאותו שבנה מחיצה רעועה , והנם , הנביאים , טחים אותו תפל. לקרקע הדומה לסוד , בו טחים אותו , ואין מעמיד הבניין בסיד ואין מתקיים בפני הגשמים. חייץ - מחיצה. תפל - שאין עיקר , שאין מַתְפִּיס את האבנים זו עם זו בסיד , והוא טיט בלא תבן. וכן תירגם יונתן: "ואינון דמאן לדבני מחיצא ושעע ליהו טין פטיר דלא תבן". והוא דמיון , כלומר: דברי כזב שהם מתנבאים , כמו שאמר למעלה "יען דברכם שוא וחזותכם כזב" (לעיל , ח) , יהיו כאדם הבונה כותל וטח אותו בתפל , אם יהיה גשם שוטף , הוא מפיל את החומה שֶטוחה בתפל.

ר' אליעזר מבלגנצי:
והוא , עמי , בנה חיץ - כאדם שבונה הֶפסק בעלמא של אבנים , זו על זו בלא טיט , אך להפסיק. והנם , הנביאים , טחים אתם מבחוץ תפל - בלי טיט מבפנים. כלומר: בנין עמי ומעשיו אינן קיימין לסמוך עליהן , להגן עליהם מזרם וממטר (ע"פ יש' ד , ו) , והיה לנביאים לומר להם שבנינם סתירה הוא (ע"פ מגילה לא , ב) ולא יסמכו עליו , והם משבחים אותם ומחזיקים ידם לסמוך על החיץ התפל , וכבא הזרם והרוח - ויפל , כשהיה גשם שטף (בנוסחנו: שוטף). ואתנה - ואתם , כמו "ואתנה ידעתן" (בר' לא , ו). אלגביש - אבני ברד , ולפי שצוהבות כאבן גביש , שהיא אבן טובה לבנה , קוראו אלגביש; כמו "ראמות וגביש לא יזכר" (איוב כח , יח).

רד"ק:
יען וביען - הכפל לחזק העונש , וכן "יען וביען במשפטי מאסו" (וי' כו , מג). ויונתן תרגם: "חלף דאיתנביאו שקר וחלף דאטעיאו ית עמי". הטעו את עמי - זה לבדו בטי"ת במקרא; כי במקרא נשתמשו בעניין הזה בתי"ו: "תעה לבבי" (יש' כא , ד); "כי רוח זנונים התעה" (הו' ד , יב); וכן כולם בתי"ו , אבל במשנה ובתלמוד נשתמשו בעניין הזה בטי"ת: (משנה ברכות ה , ג) העובר לפני התיבה וטעה; (ב"מ עו , ב) והטעו את בעל הבית; וזולתם רבים; כל שמושם בעניין הזה בטי"ת. והטי"ת והתי"ו ממוצא אחד , ויבא זה במקום זה. והוא בונה חיץ והנם טחים אותו תפל - נביא השקר בהבטיחו על שקר , דומה למי שבונה חיץ - והיא מחיצה גרועה. והוא משל , שהם אומרים לבנות ירושלם בניין קיים , לאמר שלום ואין שלום , והנה הבניין תפל , וישראל המקבלים דבריהם דומין לטחי החיץ בחמר תפל וגרוע שאין לו קיימה. כמו "היאכל תפל" (איוב ו , ו) , שהוא דבר שאין לו טעם. ואדני אבי ז"ל פירש תפל - לבנים שאינם שרופים , ובניין שעושין מהם - בבוא הגשם עליו , יפול. ויונתן תרגם: "ושעע ליה טין פטיר דלא תבן". ויש לפרש והנם טחים אותו תפל על נביאי השקר עצמם , שבונים החיץ ואחר כן טחים אותו , כלומר , שמיפים דבריהם בדברי חלקות , כבונה הבית וטח אותו ליפותו; וכן אמר למטה בפרשת "את ארץ לא מטוהרה היא" (יח' כב , כד ואי'): "ונביאיה טחו להם תפל" (שם , כח).

ר' מנחם בן שמעון:
יען וביען - שניהם נותנים טעם; והבי"ת נוסף , כבי"ת "בטרם אצרך בבטן" (יר' א , ה). ומלת הטעו - מבנין 'הפעיל' מבעלי הה"א; ופירושו כמו "התעו" (בר' כ , יג) , כי תרגום "ותתע" (בר' כא , יד) - "וטעת". ומלת חיץ - שם מעלומי העי"ן , ומשקלו "והשיג לכם דיש" (וי' כו , ה) , כטעם רבותינו ז"ל שאמרו (ברכות יז , ב): 'מחיצה'. וחשב רבי יהודה הספרדי ז"ל כי הוא מפעלי הכפל , כמו "ומספר חדשיו חצצו" (איוב כא , כא) , והיו"ד תחת אות הכפל דאותיות אחרות הרבה. ומלת טחים - 'פועלים' מפעל 'קל' מהשנִיִים , עובר לשני , מגזרת "וטח את הבית" (וי' יד , מב); ומשקלו "שמים חשך לאור" (יש' ה , כ). ומלת תפל - שם התואר , כמו "שמן" (שו' ג , כט) , מגזרת "היאכל תפל" (איוב ו , ו); וכמוהו "לא נתן תִפלה" (איוב א , כב). ונקרא תפל כל דבר שאין בו ממש , וכל בנין שאינו בנוי כראוי לו שיוכל לעמד על מתכונתו. והטעם הוא חסר , ופירושו: 'טיח תפל' , כי השמות נמצאו בכח הפעלים , כאשר הודעתי כבר (יח' יב , כה). והפירוש: יען טעו הם בעצמם , ויען הטעו את עמי בשקר ובכזב , שיאמרו להם שלום בשמי , ואין שלום להם כמאמרם , רק רע. והוא - רוצה עתה לעשות משל על כזביהם. ומלת והוא - רמז לכל אחד מנביאי השקר , ומלת והנם - כוללת כולם; והפירוש: והוא , נביא השקר המתנבא להם , כן הוא כמו בונה חיץ , והנה אותם נביאי השקר (טחים אותו) תפל , בענין שלא יוכל לעמוד ולהשען על עצמו שלא יפל לארץ מהרה. והמליצה: אומרים דברי רוח שלא יתקיימו לעולם , כמו החיץ אשר טחו אותה תפל הבונים.

ר' ישעיה מטראני:
והוא , עמי , בונה חיץ - לשון 'מחיצה'. והנם , נביאי השקר , טחים אותו טיח תפל - בלי סיד.
ריכוז קישורים