תנ"ך - ויפרש
אותה
לפני
והיא
כתובה
פנים
ואחור
וכתוב
אליה
קנים
והגה
והי:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּפְרֹ֤שׂ
אוֹתָהּ֙
לְפָנַ֔י
וְהִ֥יא
כְתוּבָ֖ה
פָּנִ֣ים
וְאָח֑וֹר
וְכָת֣וּב
אֵלֶ֔יהָ
קִנִ֥ים
וָהֶ֖גֶה
וָהִֽי:
ס
(יחזקאל פרק ב פסוק י)
וַיִּפְרֹשׂ
אוֹתָהּ
לְפָנַי
וְהִיא
כְתוּבָה
פָּנִים
וְאָחוֹר
וְכָתוּב
אֵלֶיהָ
קִנִים
וָהֶגֶה
וָהִי:
ס
(יחזקאל פרק ב פסוק י)
ויפרש
אותה
לפני
והיא
כתובה
פנים
ואחור
וכתוב
אליה
קנים
והגה
והי:
ס
(יחזקאל פרק ב פסוק י)
ויפרש
אותה
לפני
והיא
כתובה
פנים
ואחור
וכתוב
אליה
קנים
והגה
והי:
ס
(יחזקאל פרק ב פסוק י)
תרגום יונתן:
וּפרַס
יָתַהּ
קֳדָמַי
וְהִיא
כְתִיבָא
מֵאַפַּהָא
וּמֵאֲחוֹרַהָא
מָה
דַהֲוָה
מִן
שֵׁרוּיָא
וּמָא
דַעֲתִיד
לְמִהוֵי
בְסוֹפָא
וּכתִיב
בַּהּ
דְּאִם
יִעבְּרוּן
בֵּית
יִשׂרָאֵל
עַל
אוֹרָיתָא
יִשׁלְטוּן
בְּהוֹן
עַמְמַיָא
וְאִם
יַעבְּדוּן
יָת
אוֹרָיתָא
יְסוּף
מִנְהוֹן
אִליָא
וְדָווֹנָא
וְתִינַחתָּא
:
עין המסורה:
אותה
-
י"ג
מלא
(בלישנא):
במ'
כב
,
לג;
ל
,
ט;
ש"א
יד
,
כז;
ש"ב
יג
,
יח;
יש'
כז
,
יא;
כח
,
ד;
לז
,
כו;
יר'
לב
,
לא;
לג
,
ב;
הו'
ד
,
יט;
מל'
א
,
יג;
תה'
כז
,
ד;
וכל
יהושע
ושופטים
ויחזקאל
דכותהון
(יהו'
א
,
טו;
ח
,
כט;
י
,
ל
,
לז;
יח
,
ד
,
ח;
יט
,
מז
(שלוש
פעמים);
שו'
א
,
ח
,
יז;
ג
,
טז;
יא
,
לה
,
לח;
יד
,
ב
,
ג
,
יב;
טו
,
ו;
יט
,
כה;
יח'
ב
,
י;
ד
,
א
,
ג;
יב
,
יג;
יז
,
ז
,
ט;
כ
,
כח
,
מב;
כא
,
טז;
כג
,
ח
,
י
,
יז
,
לד;
כו
,
ד;
ל
,
כה;
לב
,
טז
(פעמיים)
,
יח
,
כ;
לו
,
יז;
מג
,
יז;
מז
,
יד
,
כב
-
נמנים
כמקרה
אחד)
בר
מן
ג'
חסר:
יהו'
ח
,
כד;
יח
,
ה;
יח'
כא
,
טז.
(נוסח
אחר
של
ההערה
ראה
במ'
ל
,
ט).
והי
-
ב'
(בתרי
לשנין):
יח'
ב
,
י;
כג
,
מג.
מסורה גדולה:
והיא
ב'
בתר'
לשנ'
קנים
והגה
והי
עתה
יזנה
תזנותה
והיא.
רש"י:
פנים
ואחור
-
"מה
דהוה
מן
שירויא
ומה
דעתיד
למיהוי
בסופא"
(ת"י).
קינים
-
פורענותן
של
צדיקים
בעולם
הזה;
והגא
(בנוסחנו:
והגה)
-
מתן
שכרן
שירננו
עליו
לעתיד;
והי
-
נהי
של
רשעים
לעולם
הבא
(ראה
ערובין
כא
,
א).
ר' יוסף קרא:
קינים
-
לשון
'קינה'.
והגא
(בנוסחנו:
והגה)
-
אף
הוא
לשון
'צער'
ולשון
'אבילות'
,
כמו
"וכיונים
הגה
נהגה"
(יש'
נט
,
יא)
,
וכמו
"לאשישי
קיר
חרשת
תהגו
אך
נכאים"
(יש'
טז
,
ז).
והי
-
לשון
"נהי"
(יר'
ט
,
יח)
ולשון
"אהה"
(יח'
ד
,
יד).
ר' אליעזר מבלגנצי:
קינים
-
דברים
של
קינים
,
ושאדם
הוגה
והומה
בלבו
עליהן
,
כעניין
"וכיונים
הגו
נהגה"
(יש'
נט
,
יא)
-
עניין
גניחת
לב.
והי
-
לשון
"הילילו
הה
ליום"
(יח'
ל
,
ב)
,
אף
הוא
לשון
'גניחה
ואנקה'.
וכדי
למרר
ולהעציב
לבו
ורוחו
עליהם
,
להוכיחם
בקושי
,
והוא
שאומר
למטה
"ואלך
מר
בחמת
רוחי"
(יח'
ג
,
יד).
רד"ק:
ויפרש.
והיא
כתובה
פנים
ואחור
-
פנים
יִקָּרֵא
הצד
שכותבין
בו
,
שהוא
נגד
פני
האדם
,
ואשר
תחתיו
יִקָּרֵא
אחור.
וכתוב
אליה
-
כמו
'עליה'.
קינים
והגא
(בנוסחנו:
והגה)
והי
-
כולם
לשון
נהי
ומספד.
ואלה
הקינים
היו
על
ישראל.
ותרגם
יונתן
הפסוק
כן:
"ופרש
יתה
קדמי
,
והיא
כתיבא
מאפהא
ומאחורהא
מה
דהוה
מן
שירויא
ומה
דעתיד
למהוי
בסופא
,
וכתיב
בה
דאם
יעברון
בית
ישראל
על
אוריתא
ישלטון
בהון
עממיא
,
ואם
יעבדון
ית
אורייתא
יסף
מינהון
אליא
ודוונא
ותנחתא".
ר' מנחם בן שמעון:
ויפרוש
-
מגזרת
"רשת
פרושה"
(הו'
ה
,
א);
"פרש
רשת
לרגלי"
(איכה
א
,
יג).
פנים
-
נקרא
העֵבר
הראשון
,
שיחלו
בו
לכתוב
,
ואחור
-
העֵבר
השני;
וחסרו
בי"ת
השֵרוּת
,
והטעם:
בפנים
ובאחור.
אליה
-
כמו
'עליה'
,
כמו
"אל
הנער
הזה
התפללתי"
(ש"א
א
,
כז).
ומנהג
לדבר
כן
,
כמו
"ויכתוב
על
הלוחות"
(שמ'
לד
,
כח).
או
יהיה
כטעם
'בה'
,
כמו
"ואל
הארון
תתן
את
העדות"
(שמ'
כה
,
כא).
קינים
-
שם
,
"קינות"
(דה"ב
לה
,
כה);
על
דרך
"ערֵמים"
(יר'
נ
,
כו)
-
"ערֵמות"
(דה"ב
לא
,
ו).
והגה
-
כמו
"וכיונים
הגה
נהגה"
(יש'
נט
,
יא).
והי
-
הנכון
לומר
בזאת
המלה
,
שתהא
מלת
'אנינות'
,
כמלת
"אהה"
(יח'
ד
,
יד)
,
ולהיות
השם
חסר
למ"ד
הפעל
על
משקל
"אף
ברי
יטריח
עב"
(איוב
לז
,
יא)
,
מגזרת
"נהייתי
ונחליתי"
(דנ'
ח
,
כז).
או
מגזרת
"נהי"
(יר'
ט
,
יז)
,
חסר
פ"א
הפעל
,
כמו
"שיאו"
(איוב
כ
,
ו)
וכמו
"וכי
שיג
לו"
(מ"א
יח
,
כז)
,
ששרשם
'נשא'
,
'נשג'
-
איננו
נכון
בטעם
הזה.