תנ"ך - ואתה בן־אדם שמע את אשר־אני מדבר אליך אל־תהי־מרי כבית המרי פצה פיך ואכל את אשר־אני נתן אליך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם שְׁמַע֙ אֵ֤ת אֲשֶׁר־אֲנִי֙ מְדַבֵּ֣ר אֵלֶ֔יךָ אַל־תְּהִי־מֶ֖רִי כְּבֵ֣ית הַמֶּ֑רִי פְּצֵ֣ה פִ֔יךָ וֶאֱכֹ֕ל אֵ֥ת אֲשֶׁר־אֲנִ֖י נֹתֵ֥ן אֵלֶֽיךָ: (יחזקאל פרק ב פסוק ח)

טקסט וניקוד:

וְאַתָּה בֶן־אָדָם שְׁמַע אֵת אֲשֶׁר־אֲנִי מְדַבֵּר אֵלֶיךָ אַל־תְּהִי־מֶרִי כְּבֵית הַמֶּרִי פְּצֵה פִיךָ וֶאֱכֹל אֵת אֲשֶׁר־אֲנִי נֹתֵן אֵלֶיךָ: (יחזקאל פרק ב פסוק ח)

טקסט בלבד:

ואתה בן־אדם שמע את אשר־אני מדבר אליך אל־תהי־מרי כבית המרי פצה פיך ואכל את אשר־אני נתן אליך: (יחזקאל פרק ב פסוק ח)

תיקון קוראים:

ואתה בן־אדם שמע את אשר־אני מדבר אליך אל־תהי־מרי כבית המרי פצה פיך ואכל את אשר־אני נתן אליך: (יחזקאל פרק ב פסוק ח)

תרגום יונתן:
וְאַתּ בַּר אָדָם שְׁמַע יָת דַּאֲנָא מְמַלֵיל עִמָך לָא תְהֵי סָרְבָן כְּעַמָא סָרְבָנָא אַרכֵּין נַפשָׁך וְקַבֵּיל יָת דַּאֲנָא יָהֵיב לָך :

עין המסורה:
מרי - ד': במ' יז , כה; ש"א טו , כג; יח' ב , ח; מד , ו. נתן אליך (נתינה אליך) - ה': שמ' כה , טז , כא; דב' יג , ב; יח' ב , ח; ג , ג.

מסורה קטנה:
מרי - ד'; פצה - ל'; נתן אליך - ה'.

רש"י:
אל תהי מרי - מלילך בשליחותי. פצה - פתח , וכן "פצו עלי פיהם" (תה' כב , יד). פצה פיך ואכול - משל הוא: הטה אזנך ושמע (ע"פ דנ' ט , יח; מ"ב יט , טז) , ויערב לך כאילו אתה אוכל מאכל לרעבון. את אשר אני נותן אליך - מה היא הנתינה? היא "מגילת הספר" (להלן , ט).

ר' יוסף קרא:
פצה פיך ואכול - וקבל את דברי , כתרגומו.

ר' אליעזר מבלגנצי:
אל תהי מרי - שלא לילך בשליחותי ולעשות ככל אשר אצוה אותך. ולפי שעתיד לצוותו דברים קשים מאד , כגון לישכב על צדו ימים רבים (ראה יח' ד , ד - ו) , וגלוח ראש וזקן (ראה יח' ה , א) , ולאכול לחמו בצפיעי הבקר (ראה יח' ד , טו) , ולעשות לו כלי גולה לגלות (ראה יח' יב , ג - ד) , ותמות אשתו ולא יתאבל עליה (ראה יח' כד , טז) , וכיוצא בהם , לכך צריך לזרזו , שלא יסרב על דבריו. ותראה שאע"פ שצוהו שלא יסרב , נתרעם על גללי צאת אדם (ראה יח' ד , יב - טו). פצה פיך ואכל - דבור בעצמו הוא.

רד"ק:
ואתה. אל תהי מרי כבית המרי - הראשון תואר ובא בסגול ב'טרחא' , כמו בהפסק , כי כן מנהג ה'טרחא' במקומות. פצה פיך - פתח פיך; וכן "פציתי פי" (שו' יא , לה). ואכילת המגילה - במראה הנבואה , והוא משל ללמוד דברי הנבואה ולזכרם. ויונתן תרגם: "ארכין נפשך וקביל ית דאנא יהיב לך".

ר' יוסף כספי:
פצה פיך ואכל וגו' - כל ספור זה נעשה בחלום ובשינה לבד.

ר' מנחם בן שמעון:
תהי - חסר למ"ד הפועל להקל , והראוי: תהיה. מרי הראשון - שם תואר , כמו "פתי" (תה' יט , ח). או שניהם שמות , כמו "וישב ממנו שבי" (במ' כא , א) , והראשון חסר טעם , כמו "חמור לחם" (ש"א טז , כ) , שפירושו 'נושא לחם'; וכן פירושו: אל תהי איש מרי כבית מרי , ופירושו: מעשות מצותי. פצה פיך - כמו 'פְּתַח' , כמו "ופצתה האדמה את פיה" (במ' טז , ל). ואכל - הטעם: ולְמוֹד , וכמוהו "נמצאו דבריך ואכלם" (יר' טו , טז); והטעם , שהיו לי דברי השם ללמדם ברצון , כמו מאכל לאכול. ונראה מזה הפסוק , שקשה היה בעיניו להוכיח את ישראל , כמו לירמיהו , בעבור היותם רעים וחטאים.
ריכוז קישורים