תנ"ך - ואתן
להם
את־חקותי
ואת־משפטי
הודעתי
אותם
אשר
יעשה
אותם
האדם
וחי
בהם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וָאֶתֵּ֤ן
לָהֶם֙
אֶת־חֻקּוֹתַ֔י
וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֖י
הוֹדַ֣עְתִּי
אוֹתָ֑ם
אֲשֶׁ֨ר
יַעֲשֶׂ֥ה
אוֹתָ֛ם
הָאָדָ֖ם
וָחַ֥י
בָּהֶֽם:
(יחזקאל פרק כ פסוק יא)
וָאֶתֵּן
לָהֶם
אֶת־חֻקּוֹתַי
וְאֶת־מִשְׁפָּטַי
הוֹדַעְתִּי
אוֹתָם
אֲשֶׁר
יַעֲשֶׂה
אוֹתָם
הָאָדָם
וָחַי
בָּהֶם:
(יחזקאל פרק כ פסוק יא)
ואתן
להם
את־חקותי
ואת־משפטי
הודעתי
אותם
אשר
יעשה
אותם
האדם
וחי
בהם:
(יחזקאל פרק כ פסוק יא)
ואתן
להם
את־חקותי
ואת־משפטי
הודעתי
אותם
אשר
יעשה
אותם
האדם
וחי
בהם:
(יחזקאל פרק כ פסוק יא)
תרגום יונתן:
וִיהַבִית
לְהוֹן
יָת
קְיָמַי
וְיָת
דִּינַי
הוֹדַעִית
יָתְהוֹן
דְּאִם
יַעֲבֵיד
יָתְהוֹן
אֱנָשָׁא
יֵיחֵי
בְהוֹן
בְּחַיֵי
עָלְמָא
:
ר' יוסף קרא:
ואתן
להם
את
חוקותי
ואת
משפטי
הודעתי
אותם
אשר
יעשה
אותם
האדם
וחי
בהם
-
נתתי
להם
תורתי
וחוקותי
בסיני
,
שאם
יעשה
אותם
האדם
,
נוצל
הוא
מעונש
הכתוב
בהם.
ולפי
שאין
אדם
נענש
אלא
אם
כן
נזהר
מתחילתו
,
לפיכך
הודעתים
מתחילה
חוקותי
ומשפטי
וגם
הודעתים
עונש
אזהרתן
,
ואם
יעשה
האדם
את
החוקים
שהודעתים
,
וחי
בהם
-
פתרונו:
נוצל
בהם
מעונשין.
להיות
לאות
ביני
וביניהם
-
שכשישראל
משמרין
את
השבת
,
מעידין
עלי
שבראתי
את
העולם
לששה
ימים
ונחתי
בשביעי;
שכל
עצמו
של
שבת
אינו
אלא
אות
לעולם
,
"כי
ששת
ימים
עשה
יי'
את
השמים
ואת
הארץ
וביום
השביעי
שבת
וינפש"
(שמ'
לא
,
יז).
וישראל
שמאמינים
בי
,
מצווין
לשמור
שבתותי
,
להעיד
עלי
עדות
זה;
אבל
גויי
הארצות
ועובדי
פסילים
שאין
מאמינים
בי
,
אין
מצווין
לשמור
את
השבת
וכופרין
הן
באלהותי.
ר' אליעזר מבלגנצי:
אשר
יעשה
אותם
האדם
-
מי
שהוא.
שאף
חקתי
(בנוסחנו:
חקותי)
ומשפטי
,
שנתתי
להם
לעבדני
,
לא
היו
אלא
אחר
חייהם
וטובתם.
רד"ק:
ואתן.
וחי
בהם
-
כתרגומו:
"ויחי
בהון
לחיי
עלמא";
וכן
תירגם
אונקלוס
"וחי
בהם
אני
יי'"
(וי'
יח
,
ה).
ר' מנחם בן שמעון:
ואתן
-
ושם
נתתי
להם
את
חקותי.
וטעם
אשר
יעשה
אותם
האדם
-
שלא
נתתי
להם
חנם
,
כי
על
מנת
לקבל
שכר;
והוא
כטעם
"לא
אמרתי
לישראל
תהו
בַקשוני"
(ראה
יש'
מה
,
יט).
וחי
-
פירשתיו
(יח'
יח
,
יג).