תנ"ך - ביום
ההוא
נשאתי
ידי
להם
להוציאם
מארץ
מצרים
אל־ארץ
אשר־תרתי
להם
זבת
חלב
ודבש
צבי
היא
לכל־הארצות:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בַּיּ֣וֹם
הַה֗וּא
נָשָׂ֤אתִי
יָדִי֙
לָהֶ֔ם
לְהוֹצִיאָ֖ם
מֵאֶ֣רֶץ
מִצְרָ֑יִם
אֶל־אֶ֜רֶץ
אֲשֶׁר־תַּ֣רְתִּי
לָהֶ֗ם
זָבַ֤ת
חָלָב֙
וּדְבַ֔שׁ
צְבִ֥י
הִ֖יא
לְכָל־הָאֲרָצֽוֹת:
(יחזקאל פרק כ פסוק ו)
בַּיּוֹם
הַהוּא
נָשָׂאתִי
יָדִי
לָהֶם
לְהוֹצִיאָם
מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם
אֶל־אֶרֶץ
אֲשֶׁר־תַּרְתִּי
לָהֶם
זָבַת
חָלָב
וּדְבַשׁ
צְבִי
הִיא
לְכָל־הָאֲרָצוֹת:
(יחזקאל פרק כ פסוק ו)
ביום
ההוא
נשאתי
ידי
להם
להוציאם
מארץ
מצרים
אל־ארץ
אשר־תרתי
להם
זבת
חלב
ודבש
צבי
היא
לכל־הארצות:
(יחזקאל פרק כ פסוק ו)
ביום
ההוא
נשאתי
ידי
להם
להוציאם
מארץ
מצרים
אל־ארץ
אשר־תרתי
להם
זבת
חלב
ודבש
צבי
היא
לכל־הארצות:
(יחזקאל פרק כ פסוק ו)
תרגום יונתן:
בְּיוֹמָא
הַהוּא
קַיֵימִית
בְּמֵימְרִי
לְהוֹן
לְאַפָּקוּתְהוֹן
מֵאַרעָא
דְמִצרַיִם
לְאַרעָא
דִּיהַבִית
לְהוֹן
עָבְדָא
חֲלָב
וּדבַשׁ
תּוּשׁבְּחָא
הִיא
לְכָל
מְדִינָתָא
:
עין המסורה:
נשאתי
-
י"ט:
ראה
יח'
יב
,
ז.
נשאתי
ידי
(נשיאה
יד)
-
ח'
חסר
'את':
ראה
לעיל
,
ה.
נשאתי
ידי
(נשיאה
יד)
-
ז'
חסר
'את'
(בנביאים
ובכתובים):
ראה
לעיל
,
ה.
תרתי
-
ב':
יח'
כ
,
ו;
קה'
ב
,
ג.
ר' אליעזר מבלגנצי:
צבי
היא
-
חמד
היא
,
משוש
לכל
הארץ
(ע"פ
איכה
ב
,
טו)
,
כענין
"כי
תהיו
אתם
ארץ
חפץ"
(מל'
ג
,
יב).
רד"ק:
ביום
ההוא
-
כמו
שאמר
"לכן
אמור
לבני
ישראל
אני
יי'
והוצאתי
אתכם"
וגו'
(שמ'
ו
,
ו).
צבי
היא
לכל
הארצות
-
תפארת
וחמדה
לכל
הארצות
,
כי
היא
הנוף
האמצעי
והוא
משובח
משאר
הנופות
,
ואוירה
מָזוג
וטוב
מכל
הארצות;
וכן
אמר
"יפה
נוף
משוש
כל
הארץ"
וגו'
(תה'
מח
,
ג).
ותרגם
יונתן
צבי
היא:
"תושבחתא
היא
לכל
מדינתא".
ר' מנחם בן שמעון:
ביום.
הטעם
להוציאם
מארץ
מצרים:
להביאם
אל
ארץ
אשר
תרתי
להם;
והטעם
,
שחפשתי
ארץ
טובה
לתת
להם
לנחלה.
ומלת
תרתי
-
מגזרת
"ויתורו
את
ארץ
כנען"
(במ'
יג
,
ב).
צבי
-
כמו
"עדי"
(ש"ב
א
,
כד)
ו"תפארת"
(יח'
טז
,
יב).
או
הוא
מלשון
תרגום
,
"די
הוה
צבא"
(דנ'
ה
,
יט).