תנ"ך - ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְשָׁפַכְתִּ֤י עָלַ֙יִךְ֙ זַעְמִ֔י בְּאֵ֥שׁ עֶבְרָתִ֖י אָפִ֣יחַ עָלָ֑יִךְ וּנְתַתִּ֗יךְ בְּיַד֙ אֲנָשִׁ֣ים בֹּעֲרִ֔ים חָרָשֵׁ֖י מַשְׁחִֽית: (יחזקאל פרק כא פסוק לו)

טקסט וניקוד:

וְשָׁפַכְתִּי עָלַיִךְ זַעְמִי בְּאֵשׁ עֶבְרָתִי אָפִיחַ עָלָיִךְ וּנְתַתִּיךְ בְּיַד אֲנָשִׁים בֹּעֲרִים חָרָשֵׁי מַשְׁחִית: (יחזקאל פרק כא פסוק לו)

טקסט בלבד:

ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית: (יחזקאל פרק כא פסוק לו)

תיקון קוראים:

ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית: (יחזקאל פרק כא פסוק לו)

תרגום יונתן:
וְאֶשׁפּוֹך עֲלַך חִמתִּי בְּאִישָׁת פּוֹרעָנוּתִי אַתקֵיף עֲלַך וְאַמסְרִנִיך בְּיַד גֻּברִין רַשִׁיעִין דְּאוּמָנִין לְחַבָּלָא :

עין המסורה:
בערים - ב' , בתרין לשנין: יח' כא , לו; תה' צד , ח.

מסורה גדולה:
בערים ב' בתרין לשנין ביד אנשים בערים בינו בערים בעם.

מסורה קטנה:
אפיח - ל'; בערים - ב'.

רש"י:
[אפיח עליך - לשון נפיחת אש במפוח.] חרשי משחית - "אומנין לקטלא" (ת"י). אנשים בוערים - מנהיגים בשגעון לחבל ולהשחית. [(הגהת רש"י עצמו:) זה ימים שפירשתי פרשה זו (פס' לג - לו) כאשר כתובה , עתה הבנתי בשינוי לשונות שבה , שאין הנביא מדבר אלא על החרב: "לתת אותך אל צוארי" וגו' (לעיל , לד); "השב אל תערה" וגו' (לעיל , לה); אפיח עליך - אינו נופל לשון זה אלא על מתכת , וכן חרשי משחית. נראה בעיני , שעל נבוכד נצר נאמרה נבואה זו , וכן משמע: "הנבא ואמרת" נבואה זו "אל בני עמון" - על בני עמון , "ועל (לפנינו: ואל) חרפתם" (לעיל , לג) - על נבוכד נצר , שבני עמון מחרפין את ישראל , שהחריבם. "חרב חרב פתוחה" (לעיל , לג) - חרב נבוכד נצר הכפולה , לצאת בשני דרכים , על ירושלם ועל בני עמון , כמו שמפורש בפרשה עליונה (פס' כג ואי'); הרי פורענות לבני עמון. "בחזות לך שוא" (לעיל , לד) - אתה סבור שעל ידי קסמיך של הבל , שוא וכזב , אתה מצליח , שחרבך נתונה "אל צוארי חללי רשעים , אשר בא יומם" (שם) בגזירה מלפני , בעת תשלום עון קצם. "השב אל תערה" (לעיל , לה) - סופה לשקוט אחר שאנקם משנאי , ותקבל היא פורענות מיד מלכי מדי; אז אפיח עליך באש עברתי , ותנתני ביד נפחים שוטים המחבלים אותך , שהם חרשי משחית , באים למורטך ולחדדך כאשר מאז (ראה לעיל , יד) , וישחיתוך.]

ר' יוסף קרא:
באש עברתי אפיח עליך - אש קדחה באפי (ע"פ דב' לב , כב) , ומנפח אותו עליך; כלומר , שנפחתי עליך זעמי. ביד אנשים בוערים - ביד אנשים שמבעירין ומציתים בך את האש. חרשי משחית - אומנים להשחית בכמה מיני מיתות. ויש פותרים כמשמעו: "בני עמון" (לעיל , לג) - כי עלה הקסם בימינו בירושלם (ראה לעיל , כז) , שמחו לומר: הלך ילכו הכשדים מעלינו (ע"פ יר' לז , ט) , כי לא נפל להם גורל לבוא עלינו; אמר להם הנביא: אל תשמחו , כי לא ישוב חרב אל תערה עד שיקח גם אתכם. "להכיל" (לעיל , לג) - פתרונו: לכלות.

ר' אליעזר מבלגנצי:
עליך - חרב בני עמון. באש עברתי אפיח עליך - לעכלך. ונתתיך ביד אנשים בערים וכסילים באומנות ברזל , שמקלקלים ומשחיתים הכל , והם בני קדם.

רד"ק:
ושפכתי עליך זעמי. אפיח עליך - מעניין "נופח באש פחם" (יש' נד , טז) , ואע"פ שהם שנים שרשים; וכן אמר למטה "ונפחתי עליכם באש עברתי" (יח' כב , כא) , רוצה לומר: אבעיר אש עברתי עליך כמו שנופחים באש. ותרגם יונתן: "באישת פורענותי אתקיף עלך". בוערים - כסילים ונמהרים , שיהרגו פתאום , כמו "בינו בוערים בעם" (תה' צד , ח). ויש לפרש בוערים מעניין "כאש תבער יער" (תה' פג , טו) , רוצה לומר: מכלים ושורפים כאש. וכן אמרה המסרה על "בינו בוערים" (תה' צד , ח): ב' בתרי לישני. ויונתן תרגם בוערים: "רשיעין". חרשי משחית - שהם אומנים להשחית. משחית - שם , כמו 'השחתה'; וכן "תהרגו למשחית" (יח' ט , ו).

ר' ישעיה מטראני:
אפיח עליך - הוא לקוח מן "הפיחי גני" (שה"ש ד , טז) , אבל "ופחי בהרוגים האלה" (יח' לז , ט) הוא לקוח מן 'נפח' , כמו "שאי" (יח' טז , נב); 'סעי'; ושני שרשים הם: 'פוח' ו'נפח'. חרשי משחית - אומנים לעשות מלאכת כלי משחית.
ריכוז קישורים