תנ"ך - יען היות לך איבת עולם ותגר את־בני־ישראל על־ידי־חרב בעת אידם בעת עון קץ:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

יַ֗עַן הֱי֤וֹת לְךָ֙ אֵיבַ֣ת עוֹלָ֔ם וַתַּגֵּ֥ר אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל עַל־יְדֵי־חָ֑רֶב בְּעֵ֣ת אֵידָ֔ם בְּעֵ֖ת עֲוֺ֥ן קֵֽץ: (יחזקאל פרק לה פסוק ה)

טקסט וניקוד:

יַעַן הֱיוֹת לְךָ אֵיבַת עוֹלָם וַתַּגֵּר אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי־חָרֶב בְּעֵת אֵידָם בְּעֵת עֲוֺן קֵץ: (יחזקאל פרק לה פסוק ה)

טקסט בלבד:

יען היות לך איבת עולם ותגר את־בני־ישראל על־ידי־חרב בעת אידם בעת עון קץ: (יחזקאל פרק לה פסוק ה)

תיקון קוראים:

יען היות לך איבת עולם ותגר את־בני־ישראל על־ידי־חרב בעת אידם בעת עון קץ: (יחזקאל פרק לה פסוק ה)

תרגום יונתן:
חֲלָף דַּהֲוָת לָך דְּבָבוּת עָלַם וְתָבֵיבתָּא יָת בְּנֵי יִשׂרָאֵל עַל יְדֵי קָטוֹלֵי חַרבָּא בְּעִדָּן תְּבָרְהוֹן בְּעִדָּן תּוּשׁלְמָת חוֹבֵיהוֹן כַּד מְטָא קִצְהוֹן :

עין המסורה:
איבת - ב': יח' כה , טו; לה , ה. בני ישראל - ט' בסיפרא: ראה יח' ב , ג.

מסורה קטנה:
איבת - ב'; ותגר - ל'.

רש"י:
ותגר - ותשפל , כמו "והגרתי לגיא (בנוסחנו: לגי) אבניה" (מי' א , ו); שהיו מסגירין אותם לאויביהם כשהיו בורחים דרך ארצם , וזהו שאמר עובדיה "אל תעמוד על הפרק" (א , יד). בעת אידם - כשמסרתים ביד אויב. בעת עון קץ - כשנגמר קץ עוונם ונתמלאת סאתם (ע"פ שו"ט י).

ר' יוסף קרא:
איבת עולם - איבת ימים קדמונים , שתחלתה לִשְׂנות יעקב על הברכה , לא פסקה מעולם מזרעו. ותגר את בני ישראל - ומתוך אותה שנאה שלא פסקה , מסרתה את ישראל לחרב. בעת אידם - שבאו עליהם האומות כשהגיע קץ עוונם , ליפרע מהם עונותם , שהשליטן המקום עליהם בעונותם; "גם אתה כאחד מהם" (עו' א , יא). ותגר - לשון משיכה , כמו "והגירם על ידי חרב" (יר' יח , כא) , וכמו "מים המוגרים" (ראה מי' א , ד).

ר' אליעזר מבלגנצי:
יען היות לך - בלבך על אחיך. איבת עולם - קדמונית. ותגר - לשון "אל תתגר בם" (דב' ב , ט) , ומענין "יגירהו על ידי חרב" (תה' סג , יא). בעת אידם - נוספת גם אתה על שנאיו. בעת עון קץ - שנפקד עליו עונו.

רד"ק:
יען היות לך איבת עולם - ולא פירש עם מי; רוצה לומר: עם בני ישראל , כמו שאמר: ותגר את בני ישראל. ופירוש ותגר - כמו "יגירוהו על ידי חרב" (תה' סג , יא) , עניין ההתכה , כי העניין על הגרת הדם ממכות החרב. בעת עון קץ - בעת שבא קץ גלותם בעונם. ויונתן תרגם: "בעידן תושלמת חוביהון".

ר' מנחם בן שמעון:
יען. עתה התנבא מפלה על אויבינו , בעבור ששמחו בגלותנו והרעו לנו , להודיעם , כי לא הגלנו השם בעבור איבה , רק בעבור מוסר. איבת ― כמו "ואיבה אשית" (בר' ג , טו) , והוא שם סמוך למלת עולם ― עם ישראל. ומלת היות נופל על ה'איבה' ולא על ישראל; והטעם , כי זאת האיבה היתה ימים רבים שמורה , על כן איבת עולם. ותגר - מבנין 'הפעיל' ממחוסרי הנו"ן , בשקל "אל תפל דבר" (אס' ו , י); וכמוהו "יגירוהו על ידי חרב" (תה' סג , יא). ופירוש המלה - כמו 'ותריץ' , והטעם: הריצם על פנות החרב להכריתם. בעת עון קץ - הפוך , והטעם: בעת קץ עון , שהגיע לפקוד עליו. והנה בספר עובדיה כתוב "ואל תעמד על הפרק" (א , יד); גם המשורר ספר עליו רעה , שהוא אומר לבבליים , עת שלכדו ירושלם , לגלות יסוד החומה , והמשורר התפלל לשם שיזכור אותה רעה , וזה הוא שכתוב "זכור יי' לבני אדום... האומרים ערו ערו עד היסוד בה" (תה' קלז , ז). והנה מפלת אדום כתובה בספר הזה פעמים (ראה יח' כה , יג - יד). והטעם: בעבור שהיה שונא ישראל אחיו מאד , על כל הגוים - שלא ישמח כלל במפלתו. והיה זה קשה מאד בעיני ישראל , בעבור שיזיקהו אחיו ויחרפהו.

ר' ישעיה מטראני:
יען היות לך איבת עולם - השנאה שהיתה מקֶדם לעשו על יעקב , דכתיב "וישטם עשו את יעקב" (בר' כז , מא). ותגר את בני ישראל על ידי חרב - כמו "והגירם על ידי חרב" (יר' יח , כא).
ריכוז קישורים