תנ"ך - ואמר אהה אדני ה' הנה נפשי לא מטמאה ונבלה וטרפה לא־אכלתי מנעורי ועד־עתה ולא־בא בפי בשר פגול: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וָאֹמַ֗ר אֲהָהּ֙ אֲדנָ֣י יְהֹוִ֔ה הִנֵּ֥ה נַפְשִׁ֖י לֹ֣א מְטֻמָּאָ֑ה וּנְבֵלָ֨ה וּטְרֵפָ֤ה לֹא־אָכַ֙לְתִּי֙ מִנְּעוּרַ֣י וְעַד־עַ֔תָּה וְלֹא־בָ֥א בְּפִ֖י בְּשַׂ֥ר פִּגּֽוּל: ס (יחזקאל פרק ד פסוק יד)

וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדנָי יְהֹוִה הִנֵּה נַפְשִׁי לֹא מְטֻמָּאָה וּנְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא־אָכַלְתִּי מִנְּעוּרַי וְעַד־עַתָּה וְלֹא־בָא בְּפִי בְּשַׂר פִּגּוּל: ס (יחזקאל פרק ד פסוק יד)

ואמר אהה אדני ה' הנה נפשי לא מטמאה ונבלה וטרפה לא־אכלתי מנעורי ועד־עתה ולא־בא בפי בשר פגול: ס (יחזקאל פרק ד פסוק יד)

ואמר אהה אדני יהוה הנה נפשי לא מטמאה ונבלה וטרפה לא־אכלתי מנעורי ועד־עתה ולא־בא בפי בשר פגול: ס (יחזקאל פרק ד פסוק יד)

תרגום יונתן:

וַאֲמַרִית קַבֵּיל בָּעוּתִי יְיָ אֱלֹהִים הָא נַפשִׁי לָא מְסָאֲבָא וּנבִילָא וּתבִירָא לָא אֲכַלִית מִזְעוּרַי וְעַד כְּעַן וְלָא אֲכַלִית בְּסַר מְרַחַק :

עין המסורה:

ולא - בא - ג': ש"א יג , ח; יח' ד , יד; דה"ב לב , כו.

מסורה גדולה:

ולא בא ג' ולא בא שמואל ולא בא בפי בשר פגול ולא בא עליהם.

מסורה קטנה:

מטמאה - ל'; ונבלה וטרפה - ל'; ולא - בא - ג'.

רש"י:

אהה - לשון 'אנחה'. נפשי לא מטמאה - לא הרהרתי ביום ובאתי לידי טומאה בלילה; ונבילה וטריפה לא אכלתי - בשר מסוכנת , שדומה לנבילה וטריפה; בשר פיגול - [בהמה] שהורה בה חכם. ולא יתכן לומר נבילה וטריפה ממש , דאם כן - מאי רבותיה?! (ראה חולין לז , ב).

ר' יוסף קרא:

בשר פיגול - בשר כוס כוס (ראה חולין לז , ב).

ר' אליעזר מבלגנצי:

הנה נפשי לא מטמאה - אסטנס היה ופרוש היה ככהן צדק. בשר פגול - שעברו עליו שלשה ימים; ואיך אוכל עוגת גללי אדם?!

רד"ק:

ואומר. הנה נפשי לא מטמאה - לא נפשי ולא גופי אינם מטומאים: לא נפשי ממחשבה רעה , ולא גופי ממאכל טמא. וזהו שאמר ונבלה וטרפה לא אכלתי , כי הכהנים מוזהרים על הנבילה והטרפה יתר על ישראל , מפני הטומאה; וכן כתוב "כל נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה" (ראה וי' כב , ח). מנעורי - אפילו מנעורי נזהרתי מטומאה , וכן ולא בא בפי בשר פיגול - שהכהנים מוזהרים עליו , ואיך תאמר לי שאעשה לחמי בדבר טמא ומאוס?! ורבותינו ז"ל פירשו (חולין לז , ב): הנה נפשי לא מטמאה - שלא הרהרתי ביום ובאתי לידי טומאה בלילה. ונבלה וטרפה לא אכלתי - שלא אכלתי בשר כוס מעולם - פירוש: בהמה מסוכנת , שאומרים עליה: שְחוֹט , שְחוֹט; כלומר: ממהרים לשחטה שלא תמות. 'כוס' - כמו 'נכוס' , תרגום 'שחוט' (ראה ת"א לוי' ח , טו). כי אם רצה לומר נבלה וטרפה ממש , מאי רבותיה דיחזקאל? - ולא בא בפי בשר פגול - שלא אכלתי מבהמה שהורה בה חכם. משום דרבי נתן אמרו: שלא אכלתי מבהמה שלא הורמו מתנותיה.

ר' מנחם בן שמעון:

ואמר - הוי"ו לשעבר. אהה - זאת המלה תאמר בעת יגון ואנחה , ואין האל"ף למדבר בעצמו כאשר חשבו אנשים. מטמאה - 'פעולה' מהבנין הכבד הדגוש. ונבלה וטרפה לא אכלתי - ומה תימה היה אם לא אכל הנביא טרפה ונבלה?! על כן פירשו בו (חולין לז , ב ורש"י כאן): אפילו בהמה נטויה למות ומותר לשחוט. ולא בא בפי בשר פיגול - הטעם כפול , על דרך שאמר המתרגם (? וראה חולין לז , ב): 'בשר כוס כוס' , והטעם: בהמה שהיא נטויה למות , ויאמרו לטבָּח: שחוט שחוט קודם שתמות , בעוד שהיא מותרת! ולפי דעתי , שהנביא אמר כן בעבור היותו כהן , כי הכהן לבדו נזהר פעם שנית בתורה מאכול נבלה וטרפה , כמו שכתוב "כל נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה" (ראה וי' כב , ח; יח' מד , לא); והפירוש: כי אני נזהר מאד מאכול נבלה וטרפה , מלטמא עצמי כאשר צויתני והזהרתני , ואיך תצויני עתה לִטמא "בגללי צאת האדם" (לעיל , יב)?! ופירוש פיגול - ריחוק , כמו "פגול הוא לא ירצה" (וי' יט , ז).

ר' ישעיה מטראני:

הנה נפשי לא מטומאה - שלא אכלתי מאכלים אסורים , ולמה אלקה במיאוס גדול כזה?!