תנ"ך - ויאמר אלי בן־אדם הנני שבר מטה־לחם בירושלם ואכלו־לחם במשקל ובדאגה ומים במשורה ובשממון ישתו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־אָדָם֙ הִנְנִ֨י שֹׁבֵ֤ר מַטֵּֽה־לֶ֙חֶם֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם וְאָכְלוּ־לֶ֥חֶם בְּמִשְׁקָ֖ל וּבִדְאָגָ֑ה וּמַ֕יִם בִּמְשׂוּרָ֥ה וּבְשִׁמָּמ֖וֹן יִשְׁתּֽוּ: (יחזקאל פרק ד פסוק טז)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן־אָדָם הִנְנִי שֹׁבֵר מַטֵּה־לֶחֶם בִּירוּשָׁלִַם וְאָכְלוּ־לֶחֶם בְּמִשְׁקָל וּבִדְאָגָה וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה וּבְשִׁמָּמוֹן יִשְׁתּוּ: (יחזקאל פרק ד פסוק טז)

טקסט בלבד:

ויאמר אלי בן־אדם הנני שבר מטה־לחם בירושלם ואכלו־לחם במשקל ובדאגה ומים במשורה ובשממון ישתו: (יחזקאל פרק ד פסוק טז)

תיקון קוראים:

ויאמר אלי בן־אדם הנני שבר מטה־לחם בירושלם ואכלו־לחם במשקל ובדאגה ומים במשורה ובשממון ישתו: (יחזקאל פרק ד פסוק טז)

תרגום יונתן:
וַאֲמַר לִי בַּר אָדָם הָאֲנָא תָבַר סְעֵיד מֵיכְלָא בִּירוּשׁלֶם וְיֵיכְלוּן מֵיכַלהוֹן בְמַתקַל וּבִצפָּא וּמַיָא בְּצָדוּ וּבאִשׁתְּמָמוּ יִשׁתּוֹן :

עין המסורה:
ומים - י"א זוגין מן ב' בענינא בטעמא , חד זקף לרומא וחד נחית לתהומא: ראה לעיל , יא.

מסורה קטנה:
ובשממון - ל'.

רש"י:
מטה לחם - "משען לחם" (יש' ג , א) , ['פיצא (אולי צ"ל: 'פיצל') דיפאן' בלעז]. ובדאגה - דואגים שמא יכלה הלחם מהם. דאגה - 'איינשא' בלעז , ובלשונינו 'דובטור'.

ר' יוסף קרא:
הנני שובר מטה לחם בירושלם - ומה שציויתיך למעלה "ומאכלך אשר תאכלנו במשקל" וגו' (לעיל , י) , אות היא לירושלם , שהנני שובר מטה לחם בירושלם ואכלו לחם במשקל ובדאגה; ומה שציויתיך למעלה "ומים במשורה תשתה" (לעיל , יא) , אות היא שמימיכם בשממון תשתו.

ר' אליעזר מבלגנצי:
שבר מטה לחם - משען לחם (ע"פ יש' ג , א). ובדאגה - שידאגו בבקר מה יאכלו בערב , ובערב מה יאכלו בבוקר , ולא יאמינו בחייהם (ע"פ דב' כח , סו - סז). ובשממון - שישתוממו מחוסר כל.

רד"ק:
ויאמר. מטה לחם - מסעד , כמו שהמטה מסעד האדם החלוש; וכן אמר בתורה בקללות "בשברי לכם מטה לחם" (וי' כו , כו). עתה פירש מה שאמר לו , שיאכל לחמו במשקל וישתה מימיו במשורה (ראה לעיל , י - יא) , כי אות היא לבית ישראל. ובדאגה - שידאגו ויפחדו באכלם , שיחסר להם לחם ומים. ובשממון - בתמהון לבב (ע"פ דב' כח , כח).

ר' מנחם בן שמעון:
ויאמר - זה הפסוק פירוש הפסוק שהוא למעלה , "ומאכלך אשר תאכלנו במשקל עשרים שקל" (פס' י). מטה - כמו "משען" (ש"ב כב , יט) , וכמוהו "בשברי לכם מטה לחם" (וי' כו , כו). ונקרא המאכל מטה , בעבור שישען האדם עליו כמו במטה. ובדאגה - שם כמו 'צדקה' , ופירושו כמו "יגון" (יש' לה , י). ובשממון - שם מגזרת "שממה" (יח' ו , יד) , בשקל "זכרון" (שמ' יז , יד); והם שני שמות אחדים בעניין.
ריכוז קישורים