תנ"ך - ועל־הנחל
יעלה
על־שפתו
מזה
׀
ומזה
׀
כל־עץ־מאכל
לא־יבול
עלהו
ולא־יתם
פריו
לחדשיו
יבכר
כי
מימיו
מן־המקדש
המה
יוצאים
והיו
והיה
פריו
למאכל
ועלהו
לתרופה:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְעַל־הַנַּ֣חַל
יַעֲלֶ֣ה
עַל־שְׂפָת֣וֹ
מִזֶּ֣ה
׀
וּמִזֶּ֣ה
׀
כָּל־עֵֽץ־מַ֠אֲכָל
לֹא־יִבּ֨וֹל
עָלֵ֜הוּ
וְלֹֽא־יִתֹּ֣ם
פִּרְי֗וֹ
לָֽחֳדָשָׁיו֙
יְבַכֵּ֔ר
כִּ֣י
מֵימָ֔יו
מִן־הַמִּקְדָּ֖שׁ
הֵ֣מָּה
יוֹצְאִ֑ים
וְהָיָ֤ו
וְהָיָ֤ה
פִרְיוֹ֙
לְמַֽאֲכָ֔ל
וְעָלֵ֖הוּ
לִתְרוּפָֽה:
פ
(יחזקאל פרק מז פסוק יב)
וְעַל־הַנַּחַל
יַעֲלֶה
עַל־שְׂפָתוֹ
מִזֶּה
׀
וּמִזֶּה
׀
כָּל־עֵץ־מַאֲכָל
לֹא־יִבּוֹל
עָלֵהוּ
וְלֹא־יִתֹּם
פִּרְיוֹ
לָחֳדָשָׁיו
יְבַכֵּר
כִּי
מֵימָיו
מִן־הַמִּקְדָּשׁ
הֵמָּה
יוֹצְאִים
וְהָיָו
וְהָיָה
פִרְיוֹ
לְמַאֲכָל
וְעָלֵהוּ
לִתְרוּפָה:
פ
(יחזקאל פרק מז פסוק יב)
ועל־הנחל
יעלה
על־שפתו
מזה
׀
ומזה
׀
כל־עץ־מאכל
לא־יבול
עלהו
ולא־יתם
פריו
לחדשיו
יבכר
כי
מימיו
מן־המקדש
המה
יוצאים
והיו
והיה
פריו
למאכל
ועלהו
לתרופה:
פ
(יחזקאל פרק מז פסוק יב)
ועל־הנחל
יעלה
על־שפתו
מזה
׀
ומזה
׀
כל־עץ־מאכל
לא־יבול
עלהו
ולא־יתם
פריו
לחדשיו
יבכר
כי
מימיו
מן־המקדש
המה
יוצאים
והיו
והיה
פריו
למאכל
ועלהו
לתרופה:
פ
(יחזקאל פרק מז פסוק יב)
תרגום יונתן:
וְעַל
נַחלָא
יִסַק
אִילָן
רָב
עַל
כֵּיפֵיהּ
מִכָּא
וּמִיכָּא
כָּל
אִילָן
דְּמֵיכַל
לָא
יִתְּרוּן
טַרפוֹהִי
וְלָא
יִפסוּק
אִבֵּיהּ
יְירַח
בִּירַח
יְהֵי
עָבֵיד
פֵּירִין
אֲרֵי
מוֹהִי
מִן
מַקדְּשָׁא
אִנוּן
נָפְקִין
וִיהוֹן
אִבֵּיהּ
לְמֵיכַל
וְטַרפוֹהִי
לְאָסוּתָא
:
עין המסורה:
יוצאים
-
ד'
מלא
(בלישנא):
ראה
לעיל
,
ח.
והיה
(קרי;
והיו
כתיב)
-
ח'
כתיב
ו"ו
בסוף
תיבותא
וקרי
ה"א:
שו'
יט
,
ג;
יר'
ב
,
כד;
לז
,
יט;
יח'
מז
,
יב;
*דנ'
ה
,
ה;
ז
,
ח
,
כ;
יא
,
י.
ועלהו
-
ב':
יח'
מז
,
יב;
תה'
א
,
ג.
מסורה קטנה:
יתם
-
ל';
לחדשיו
-
ל';
יבכר
-
ל';
יוצאים
-
ד'
מל';
והיו
-
והיה
ק';
ועלהו
-
ב';
לתרופה
-
ל'.
רש"י:
לחדשיו
יבכר
-
מדי
חדש
בחדשו
יבשל
פירותיו.
לתרופה
-
פירשו
רבותינו
(סנה'
ק
,
א):
להתיר
פֶּה
אלמים
וּפֶה
עקרות.
[ומשמעו
לשון
'רפואה'
,
כמו
"וירפו
(בנוסחנו:
וירפאו)
את
שבר
עמי
על
נקלה"
(יר'
ו
,
יד)
,
וכן
חברו
מנחם
(מחברת:
'רץ').]
ר' אליעזר מבלגנצי:
ועל
הנחל
-
עד
שלא
ייכנס
בים
,
יעלה
על
שפתו
מזה
ומזה.
לתרופה
-
להרפות
מכאוב
ומדוה.
רד"ק:
ועל
הנחל
יעלה
על
שפתו
מזה
ומזה
כל
עץ
מאכל
-
הוא
"עץ
רב"
שאמר
למעלה
(פס'
ז)
,
ולא
פירש
אי
זה
עץ;
ועתה
אמר
שעץ
מאכל
יהיה
,
מכל
פירות
שבעולם.
לא
יבול
עלהו
-
לא
בימות
החמה
ולא
בימות
הגשמים.
ולא
יתום
פריו
לחדשיו
יבכר
-
לא
יכלה
פרי
האילן
,
כי
מחודש
לחודש
יבכר
פרי
חדש;
לפיכך
לא
יתום
פריו
,
כי
קודם
שישלמו
לאכול
זה
,
יצמח
בו
פרי
חדש
מחדש
לחדש;
וזה
יהיה
על
דרך
מופת.
כי
מימיו
מן
המקדש
הם
(לפנינו:
המה)
יוצאים
-
מי
זה
הנחל
יוצאים
מן
המקדש
,
כמו
שאמר
למעלה
(פס'
א);
לפיכך
יהיה
בהם
זה
הפלא
,
כי
העצים
אשר
על
שפתו
,
ששותים
ממנו
,
לא
יתום
פרים
ועליהם
לא
יבול.
והיה
פריו
למאכל.
כתוב
והיו
-
טעמו
על
פריו
ועל
עלהו
,
וקרי
והיה
-
טעמו
על
פריו.
ואמר
אחר
כן:
ועלהו
לתרופה
-
רוצה
לומר:
וכן
יהיה
עלהו
לתרופה.
ופירוש
תרופה
-
שבר
,
מן
"עמודי
שמים
ירופפו"
(איוב
כו
,
יא);
כלומר:
יהיה
עלהו
לרפאות
כל
שבר;
שיניחו
עלה
העצים
האלה
על
כל
שבר
וירפא.
ויונתן
תרגם:
"וטרפוהי
לאסותא".
ורבותינו
ז"ל
פירשו
(מנחות
צח
,
א)
לתרופה
-
נוטריקון:
להתיר
פה
אלמים
ופה
עקרות.