תנ"ך - מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול נחם יסתר מעיני:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מִיַּ֤ד שְׁאוֹל֙ אֶפְדֵּ֔ם מִמָּ֖וֶת אֶגְאָלֵ֑ם אֱהִ֨י דְבָרֶ֜יךָ מָ֗וֶת אֱהִ֤י קָֽטָבְךָ֙ שְׁא֔וֹל נֹ֖חַם יִסָּתֵ֥ר מֵעֵינָֽי: (הושע פרק יג פסוק יד)

טקסט וניקוד:

מִיַּד שְׁאוֹל אֶפְדֵּם מִמָּוֶת אֶגְאָלֵם אֱהִי דְבָרֶיךָ מָוֶת אֱהִי קָטָבְךָ שְׁאוֹל נֹחַם יִסָּתֵר מֵעֵינָי: (הושע פרק יג פסוק יד)

טקסט בלבד:

מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול נחם יסתר מעיני: (הושע פרק יג פסוק יד)

תיקון קוראים:

מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול נחם יסתר מעיני: (הושע פרק יג פסוק יד)

תרגום יונתן:
בֵּית יִשׂרָאֵל מִיַד קָטוֹל פְּרַקתִּנוּן מִמְחַבְּלָא שֵׁיזֵיבתִּנוּן כְּעַן יְהֵי מֵימְרִי בְהוֹן לְקָטוֹל וּמִפִתגָמַי לִמחַבְּלָא וְעַל דַּעֲבַרוּ עַל אוֹרָיתִי אֲסַלֵיק שְׁכִינְתִי מִנְהוֹן :

עין המסורה:
אפדם - ב': הו' ז , יג; יג , יד. מעיני - ד': בר' לא , מ; יש' סה , טז; הו' יג , יד; איוב ג , י.

מסורה קטנה:
אפדם - ב'; קטבך - ל'; נחם - ל'; מעיני - ד'.

רש"י:
מיד שאול אפדם - אני הוא שהייתי פודם מיד שאול וגואלם ממות; אבל עתה - אהי דברך (בנוסחנו: דבריך) מות - אשים עצמי לדבר עליך דברי מות , אהי קוטב עליך גזירות שאול. [ובלשון יוון 'קטבא' הוא ירידה: אהי מכין ירידתך לשאול. כך אמר לי יהודי יווני.] נוחם יסתר מעיני - לא אנחם על הרעה הזאת. נוחם - לשון 'ניחום'; והמ"ם משורש בתיבה , כמו מ"ם של "נועם" (תה' צ , יז) , שהרי הטעם מלמעלה וחי"ת נקוד פתח; ואם היה לשון 'נוח' , והמ"ם משמש בו לשון רבים - היה הטעם תחת החי"ת ונקודה קמץ , כמו "כחם" (מש' כ , כט); "רוחם" (שו' ח , ג).

ר' יוסף קרא:
מיד שאול אפדם וממות (בנוסחנו: ממות) אגאלם - מיד האומות הדומין לשאול. וממות; מידיהם הייתי פודה את ישראל כשיעשו רצוני. ואהי דבריך מות - אני אהיה שאדבר עליך מות. אהי קטבך שאול - ואני אהיה שאקטוב אותך לשאול. ורבי מנחם פתר (?): אהי דבריך מות - איה דבריך , שכרת ברית את מות ועם שאול? אהי קטבך שאול - איה ברית שקטבת עם שאול? וכן ישעיה הוא אומר: "כי אמרתם כרתנו ברית את מות ועם שאול עשינו חוזה שוט שוטף כי יעבור לא יבואנו" וכו' (יש' כח , טו). נוחם יסתר מעיניי - שלא אֶנָחם על הרעה.

ראב"ע:
מיד שאול הייתי פודה אבותיך , עתה אני אהיה דבר המות שלך , גם אהי קטבך; והעד: "מדבר באפל יהלך" , ו"מקטב" (תה' צא , ו) - כטעם 'הכרתה'. ויש אומרים (ראה השרשים: 'אהי') כי אהי - כמו 'איה'; שאמרו: "כרתנו ברית את מות" (יש' כח , טו). נוחם - שם מגזרת "וינחם יי'" (בר' ו , ו) , והטעם: שלא אנחם.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
מיד שאול אפדם - פירוש: יאמר הקדוש ברוך הוא: אני הייתי פודה אותם משאול ומן המות הייתי גואל אותם. אהי דברך (בנוסחנו: דבריך) מות - פירוש: עכשיו אהיה הדֶבר שלך והמות. אהי קטבך שאול - דמיונו: "מקטב ישוד צהרים" (תה' צא , ו). נחם יסתר מעיניי - פירוש: אסתיר עיניי , ולא אֶנָּחם מן הרעה שאעשה לך. נחם - דמיונו: "ובן אדם ויתנחם" (במ' כג , יט).

ר' אליעזר מבלגנצי:
ואז אומר לו: איפא יהא מלכך ושריך ויושיעוך (ראה לעיל , י)? שהרי עד שלא היה להם מלך , אני הייתי פודם מיד שאול וגואלם ממות; והם בחרו להם מלך. ולפיכך , יהי דברך (בנוסחנו: דבריך) מות , יהי קטבך שאול. נוחם יסתר מעיני - שלא אנחם לך עוד על הרעה. אהי - כמו 'יהי' (ראה פירושו לעיל , י - יא). דברך - כמו "מדבר באפל יהלך" (תה' צא , ו) , ומלשון קטבך הכפול עליו.

רד"ק:
מיד שאול אפדם - הייתי פודה אותם מיד שאול אם היו חכמים (ראה לעיל , יג). ממות אגאלם - כפל עניין במלות שונות. אהי דבריך מות - אבל עתה שאיננו חכם אלא נבל (ע"פ דב' לב , ו) וכופר בטובתי , לא דיי שלא אפדך ממות , אלא אביא עליך המות בדבר ובחרב וברעב ובחיה רעה (ע"פ יח' יד , כא). ופירוש דבריך - דברי אשר שלחתי לך ולא שמעת לקולי , הוא יגרום לך המות. ואמר דבריך כמו 'דברי' - כי הכנויים יפעלו על הפועל ועל הפעול; וכן "ושמחתים בבית תפילתי" (יש' נו , ז) - "שמעתי את תפילתך" (מ"א ט , ג). ויש מפרשים דבריך - מן "דֶבֶר כבד" (שמ' ט , ג) , לפי שסמכו למלת קטבך; וכן אומר "מדבר באופל יהלוך ומקטב (בנוסחנו: מקטב) ישוד צהרים". ויונתן תרגם: "יהי מימרי בהון לקטול". אהי קטבך שאול - ואני אהיה גורם כריתתך לשאול. קטבך - עניין כריתה; וכן "ומקטב ישוד צהרים" (תה' צא , ו). ותרגום ירושלמי "לחטוב עצים" (דב' יט , ה): "למקטב אעין". וקטבך - בא בקמץ הקו"ף , שלא כמנהג משקלו; וכמהו "קטני עבה" (מ"א יב , י). נחם יסתר מעיני - הנחם שהייתי נִחם על רעתם , כמו שאמר "וינחם יי' על הרעה" (שמ' לב , יד) , עתה יסתר מעיני; כל כך הרבו לפשוע.

ר' יוסף כספי:
לא חכם - שם בלתי נשלם , ולכן טעמו 'סכל'; וזה דבק עם הבא אחריו: כי עת - כטעם: "לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם" (דב' לב , כט). והמכוון בזה , כי אפרים כאשה שיבאו לה חבלים , והוא אינו מבין שעת הוא שלא יעמוד במשבר בנים , וכי מיד שאול אפדם וממות אגאלם. וזה רמז למה שעשה הושע בן אלה סכלות גמורה כי מרד במלך אשור (ראה מ"ב יז , ד) , כמו שגם כן עשה צדקיהו (ראה מ"ב כד , כ). אם כן העת היה טוב , אבל סכלותם הביאם לרע. ועל הכל - כי מאסו תורת השם , ובפרט מצות "אליו תשמעון" (דב' יח , טו); ואלו החטאים צרורים וצפונים. גם אלה תשכחנה (ע"פ יש' מט , טו) - לכן הציע (הקדים): "צרור עון אפרים צפונה חטאתו" (לעיל , יב); ובאור כל זה 'אוצר יי'' יבא. אהי דברך (בנוסחנו: דבריך) מות אהי קטבך שאול - וכן קדם: מיד שאול וכו' , ממות; אם כן מבואר מכל זה , כי שאול אינו גהנם. ואולם אהי בכאן כמו 'אהיה' , כטעם "ואהי להם כמו שחל" (לעיל , ז). וטעם דבריך - לדבריך ועניניך , כי 'דבר' - שם משותף; והטעם: אחר שאתה לא חכמת , הנה אני אהיה פועֵל לך מות ושאול.

ר' ישעיה מטראני:
ואני מתחילה מיד שאול אפדם ממות אגאלם תמיד , אבל עתה אני אהי דבריך - מלשון 'דֶבֶר'; שאביאך עד המות , ואהיה הקטב שלך להורידך עד שאול. ונוחם יסתר מעיני - שלא אנחם על הרעה. ובא אגאלם בקמץ האל"ף - מפני שהאית"ן שלו בפתח (ראה למשל וי' כה , לג) , כמו "ישכָּבנה" (דב' כח , ל); "תזבָּחוהו" (וי' יט , ה); ורבים כהם. ובא דבריך מ'דֶבֶר' - כמו שבא "וסגור דלתך בעדך" (יש' כו , כ) מ'דלת'; והיו"ד בלי צורך , כמו "והיה מחניך קדוש" (דב' כג , טו). או יש לומר לשון 'דָבָר - הדברים שאדבר בעבורך לא יהיו כי אם מות; וקטבך הוא שם הפועל.
ריכוז קישורים