תנ"ך - וכרתי
להם
ברית
ביום
ההוא
עם־חית
השדה
ועם־עוף
השמים
ורמש
האדמה
וקשת
וחרב
ומלחמה
אשבור
מן־הארץ
והשכבתים
לבטח:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְכָרַתִּ֨י
לָהֶ֤ם
בְּרִית֙
בַּיּ֣וֹם
הַה֔וּא
עִם־חַיַּ֤ת
הַשָּׂדֶה֙
וְעִם־ע֣וֹף
הַשָּׁמַ֔יִם
וְרֶ֖מֶשׂ
הָאֲדָמָ֑ה
וְקֶ֨שֶׁת
וְחֶ֤רֶב
וּמִלְחָמָה֙
אֶשְׁבּ֣וֹר
מִן־הָאָ֔רֶץ
וְהִשְׁכַּבְתִּ֖ים
לָבֶֽטַח:
(הושע פרק ב פסוק כ)
וְכָרַתִּי
לָהֶם
בְּרִית
בַּיּוֹם
הַהוּא
עִם־חַיַּת
הַשָּׂדֶה
וְעִם־עוֹף
הַשָּׁמַיִם
וְרֶמֶשׂ
הָאֲדָמָה
וְקֶשֶׁת
וְחֶרֶב
וּמִלְחָמָה
אֶשְׁבּוֹר
מִן־הָאָרֶץ
וְהִשְׁכַּבְתִּים
לָבֶטַח:
(הושע פרק ב פסוק כ)
וכרתי
להם
ברית
ביום
ההוא
עם־חית
השדה
ועם־עוף
השמים
ורמש
האדמה
וקשת
וחרב
ומלחמה
אשבור
מן־הארץ
והשכבתים
לבטח:
(הושע פרק ב פסוק כ)
וכרתי
להם
ברית
ביום
ההוא
עם־חית
השדה
ועם־עוף
השמים
ורמש
האדמה
וקשת
וחרב
ומלחמה
אשבור
מן־הארץ
והשכבתים
לבטח:
(הושע פרק ב פסוק כ)
תרגום יונתן:
וְאֶגזַר
לְהוֹן
קְיָם
בְּעִדָּנָא
הַהוּא
דִּיהוֹן
שְׁלָם
עִם
חַיַת
בָּרָא
וְעִם
עוֹפָא
דִשׁמַיָא
וְרִחשָׁא
דְּאַרעָא
וְקַשׁתָּא
וְחַרבָּא
וְעָבְדֵי
קְרָבָא
אֲבַטֵיל
מִן
אַרעָא
וְאַשׁרֵינוּן
לְרֻחצָן
:
עין המסורה:
אשבור
-
ג'
מלא
בלישנא:
יש'
מב
,
ג;
יר'
כח
,
יב;
הו'
ב
,
כ.
מסורה גדולה:
ג'
מל'
בלשנ'
קנה
רצוץ
לא
ישבור
אחרי
שבור
חנניה
אשבור
מן
הארץ
.
רש"י:
עם
חית
השדה
-
שאשבית
מזיקין
מן
העולם
(ראה
שמ"ר
טו
,
כא);
וכן
הוא
אומר
"לא
ירעו
ולא
ישחיתו
[בכל
הר
קדשי]"
וגו'
(יש'
יא
,
ט).
ר' יוסף קרא:
וכרתי
להם
ברית
ביום
ההוא
עם
חית
השדה
-
לפי
שאמר
למעלה
"ואכלתם
חית
השדה"
(פס'
יד)
,
חזר
ואמר:
וכרתי
להם
ברית
וגו'.
וקשת
וחרב
ומלחמה
אשבור
מן
הארץ
-
לפי
ש"לא
ישא
גוי
אל
גוי
חרב"
(יש'
ב
,
ד)
,
כי
שלום
יהיה
בעולם;
ולכך:
"ושכבתם
ואין
מחריד"
(וי'
כו
,
ו).
ראב"ע:
וכרתי
-
הפך
"ואכלתם
חית
השדה"
(לעיל
,
יד).
וקשת
וחרב
וכלי
מלחמה
-
כמו
"באוכלי
שולחנך"
(ש"ב
יט
,
כט);
"חמור
לחם"
(ש"א
טז
,
כ).
בעבור
שהזכיר
תחילה
"ושברתי
את
קשת
ישראל"
(הו'
א
,
ה)
,
והנה
הטעם
-
שישבו
לבטח.
ר' אליעזר מבלגנצי:
וכרתי
להם
ברית
-
שלום.
ביום
ההוא
-
לקץ
התשועה.
את
חית
השדה
-
דימיון
"כי
עם
אבני
השדה
בריתך
וחית
השדה
השלמה
לך"
(איוב
ה
,
כג)
,
וכעניין
"על
שחל
ופתן
תדרך"
(תה'
צא
,
יג)
,
וכענין
"וגר
זאב
עם
כבש"
(יש'
יא
,
ו)
,
"לא
ירעו
ולא
ישחיתו
בכל
הר
קדשי"
(שם
,
ט);
ולמה?
"כי
מלאה
הארץ
דיעה
את
יי'"
(שם).
אף
כאן
,
לפי
שסרו
שמות
העצבים
מפיהם
(ראה
לעיל
,
יט)
וידעו
את
יי'
,
יהיה
להם
שלום.
רד"ק:
וכרתי
-
על
דרך
"כי
עם
אבני
השדה
בריתך
וחית
השדה
השלמה
לך"
(איוב
ה
,
כג)
,
ונאמר
בנבואת
ישעיה
"וגר
זאב
עם
כבש"
(יא
,
ו)
וכל
העניין
כמו
שאומר
שם.
ועם
עוף
השמים
-
כמו
ארבה
וזולתו
,
שלא
יאכלו
פירותיהם
ותבואתם.
ורמש
האדמה
-
כמו
נחשים
ועקרבים.
וקשת
וחרב
-
כמו
שאמר
"וכתתו
חרבותם
לאתים"
(יש'
ב
,
ד).
ומלחמה
-
כתרגומו:
"ועבדי
קרבא";
או
פירושו:
שאר
כלי
מלחמה
זולתי
קשת
וחרב
שזכר.
ר' יוסף כספי:
וכרתי
להם
ברית
-
כמו
כן
כתוב
באיוב
"כי
עם
אבני
השדה
בריתך"
וגו'
(ה
,
כג);
ויותר
מופלג
אֲמָרוֹ
משה
בענין
נח
,
כי
כרת
ברית
עם
החיות
ויתר
הבעלי
חיים
ולכל
ענין
(ראה
בר'
ט
,
ט
-
יא).
והכל
'אוצר
יי''
יבא.
וקשת
וגו'
-
דבק
עם
אשבור
,
לא
עם
הברית;
ולכן
יש
'אתנח'
במלת
האדמה.