תנ"ך - וכרתי להם ברית ביום ההוא עם־חית השדה ועם־עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן־הארץ והשכבתים לבטח:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְכָרַתִּ֨י לָהֶ֤ם בְּרִית֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא עִם־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְעִם־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וְרֶ֖מֶשׂ הָאֲדָמָ֑ה וְקֶ֨שֶׁת וְחֶ֤רֶב וּמִלְחָמָה֙ אֶשְׁבּ֣וֹר מִן־הָאָ֔רֶץ וְהִשְׁכַּבְתִּ֖ים לָבֶֽטַח: (הושע פרק ב פסוק כ)

טקסט וניקוד:

וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית בַּיּוֹם הַהוּא עִם־חַיַּת הַשָּׂדֶה וְעִם־עוֹף הַשָּׁמַיִם וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה וְקֶשֶׁת וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה אֶשְׁבּוֹר מִן־הָאָרֶץ וְהִשְׁכַּבְתִּים לָבֶטַח: (הושע פרק ב פסוק כ)

טקסט בלבד:

וכרתי להם ברית ביום ההוא עם־חית השדה ועם־עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן־הארץ והשכבתים לבטח: (הושע פרק ב פסוק כ)

תיקון קוראים:

וכרתי להם ברית ביום ההוא עם־חית השדה ועם־עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן־הארץ והשכבתים לבטח: (הושע פרק ב פסוק כ)

תרגום יונתן:
וְאֶגזַר לְהוֹן קְיָם בְּעִדָּנָא הַהוּא דִּיהוֹן שְׁלָם עִם חַיַת בָּרָא וְעִם עוֹפָא דִשׁמַיָא וְרִחשָׁא דְּאַרעָא וְקַשׁתָּא וְחַרבָּא וְעָבְדֵי קְרָבָא אֲבַטֵיל מִן אַרעָא וְאַשׁרֵינוּן לְרֻחצָן :

עין המסורה:
אשבור - ג' מלא בלישנא: יש' מב , ג; יר' כח , יב; הו' ב , כ.

מסורה גדולה:
ג' מל' בלשנ' קנה רצוץ לא ישבור אחרי שבור חנניה אשבור מן הארץ .

מסורה קטנה:
אשבור - ל' מל'; והשכבתים - ל'.

רש"י:
עם חית השדה - שאשבית מזיקין מן העולם (ראה שמ"ר טו , כא); וכן הוא אומר "לא ירעו ולא ישחיתו [בכל הר קדשי]" וגו' (יש' יא , ט).

ר' יוסף קרא:
וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה - לפי שאמר למעלה "ואכלתם חית השדה" (פס' יד) , חזר ואמר: וכרתי להם ברית וגו'. וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ - לפי ש"לא ישא גוי אל גוי חרב" (יש' ב , ד) , כי שלום יהיה בעולם; ולכך: "ושכבתם ואין מחריד" (וי' כו , ו).

ראב"ע:
וכרתי - הפך "ואכלתם חית השדה" (לעיל , יד). וקשת וחרב וכלי מלחמה - כמו "באוכלי שולחנך" (ש"ב יט , כט); "חמור לחם" (ש"א טז , כ). בעבור שהזכיר תחילה "ושברתי את קשת ישראל" (הו' א , ה) , והנה הטעם - שישבו לבטח.

ר' אליעזר מבלגנצי:
וכרתי להם ברית - שלום. ביום ההוא - לקץ התשועה. את חית השדה - דימיון "כי עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך" (איוב ה , כג) , וכעניין "על שחל ופתן תדרך" (תה' צא , יג) , וכענין "וגר זאב עם כבש" (יש' יא , ו) , "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי" (שם , ט); ולמה? "כי מלאה הארץ דיעה את יי'" (שם). אף כאן , לפי שסרו שמות העצבים מפיהם (ראה לעיל , יט) וידעו את יי' , יהיה להם שלום.

רד"ק:
וכרתי - על דרך "כי עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך" (איוב ה , כג) , ונאמר בנבואת ישעיה "וגר זאב עם כבש" (יא , ו) וכל העניין כמו שאומר שם. ועם עוף השמים - כמו ארבה וזולתו , שלא יאכלו פירותיהם ותבואתם. ורמש האדמה - כמו נחשים ועקרבים. וקשת וחרב - כמו שאמר "וכתתו חרבותם לאתים" (יש' ב , ד). ומלחמה - כתרגומו: "ועבדי קרבא"; או פירושו: שאר כלי מלחמה זולתי קשת וחרב שזכר.

ר' יוסף כספי:
וכרתי להם ברית - כמו כן כתוב באיוב "כי עם אבני השדה בריתך" וגו' (ה , כג); ויותר מופלג אֲמָרוֹ משה בענין נח , כי כרת ברית עם החיות ויתר הבעלי חיים ולכל ענין (ראה בר' ט , ט - יא). והכל 'אוצר יי'' יבא. וקשת וגו' - דבק עם אשבור , לא עם הברית; ולכן יש 'אתנח' במלת האדמה.
ריכוז קישורים