תנ"ך - והיה
כל
אשר־יקרא
בשם
ה'
ימלט
כי
בהר־ציון
ובירושלם
תהיה
פליטה
כאשר
אמר
ה'
ובשרידים
אשר
ה'
קרא:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהָיָ֗ה
כֹּ֧ל
אֲשֶׁר־יִקְרָ֛א
בְּשֵׁ֥ם
יְהוָ֖ה
יִמָּלֵ֑ט
כִּ֠י
בְּהַר־צִיּ֨וֹן
וּבִירוּשָׁלִַ֜ם
תִּהְיֶ֣ה
פְלֵיטָ֗ה
כַּֽאֲשֶׁר֙
אָמַ֣ר
יְהוָ֔ה
וּבַ֨שְּׂרִידִ֔ים
אֲשֶׁ֥ר
יְהוָ֖ה
קֹרֵֽא:
(יואל פרק ג פסוק ה)
וְהָיָה
כֹּל
אֲשֶׁר־יִקְרָא
בְּשֵׁם
יְהוָה
יִמָּלֵט
כִּי
בְּהַר־צִיּוֹן
וּבִירוּשָׁלִַם
תִּהְיֶה
פְלֵיטָה
כַּאֲשֶׁר
אָמַר
יְהוָה
וּבַשְּׂרִידִים
אֲשֶׁר
יְהוָה
קֹרֵא:
(יואל פרק ג פסוק ה)
והיה
כל
אשר־יקרא
בשם
ה'
ימלט
כי
בהר־ציון
ובירושלם
תהיה
פליטה
כאשר
אמר
ה'
ובשרידים
אשר
ה'
קרא:
(יואל פרק ג פסוק ה)
והיה
כל
אשר־יקרא
בשם
יהוה
ימלט
כי
בהר־ציון
ובירושלם
תהיה
פליטה
כאשר
אמר
יהוה
ובשרידים
אשר
יהוה
קרא:
(יואל פרק ג פסוק ה)
תרגום יונתן:
וִיהֵי
כָּל
דִּיצַלֵי
בִּשׁמָא
דַייָ
יִשׁתֵּיזַב
אֲרֵי
בְּטוּרָא
דְצִיוֹן
וּבִירוּשׁלֶם
תְּהֵי
שֵׁיזָבָא
כְּמָא
דַּאֲמַר
יְיָ
וּמשֵׁיזְבַיָא
דַּייָ
זָמֵין
:
עין המסורה:
ימלט
-
י"ג:
מ"א
יח
,
מ;
מ"ב
י
,
כד;
יש'
מט
,
כד
,
כה;
יר'
לב
,
ד;
מו
,
ו;
יח'
יז
,
יח;
יואל
ג
,
ה;
עמ'
ט
,
א;
מש'
יט
,
ה;
כח
,
כו;
קה'
ז
,
כו;
דנ'
יב
,
א.
ובירושלם
-
כ"א:
ש"ב
ה
,
ה;
מ"א
ב
,
יא;
מ"ב
כא
,
ז;
כג
,
כד;
יש'
י
,
יב;
כד
,
כג;
סו
,
יג;
יר'
ד
,
ה;
כז
,
יח;
יואל
ג
,
ה;
מל'
ב
,
יא;
עז'
ט
,
ט;
נחמ'
ח
,
טו;
יא
,
ד;
יג
,
טז;
דה"א
ט
,
ג;
כט
,
כז;
דה"ב
ב
,
ו;
כד
,
ט;
לג
,
ז
,
טו.
רש"י:
[והיה
כל
אשר
יקרא
וגו'
,
כאשר
אמר
יי'
-
והיכן
אמר?
"וראו
כל
עמי
הארץ
כי
שם
יי'
נקרא
עליך"
(דב'
כח
,
י;
ראה
מכיל'
בא
פסחא
יב).]
ובשרידים
-
בשארית
אשר
יותיר.
אשר
יי'
קורא
-
לשון
'קרואים'
לסעודה
,
או
לעבודת
המלך;
לשון
הזמנה
,
'אינוייזיר'
בלעז.
ר' יוסף קרא:
ובשרידים
אשר
יי'
קורא
-
פתרון:
לאותן
שנשארו
לאותו
יום
,
שנגזר
עליהם
שיראו
אותה
נחמה
,
קורא;
'ריששנית'
בלעז
(אולי
צ"ל:
רישלית).
ראב"ע:
ובשרידים
-
הטעם
כפול.
וטעם
אשר
יי'
קורא
-
גוזר.
ר' אליעזר מבלגנצי:
והיה
כל
אשר
יקרא
בשם
יי'
-
בצרה
ההיא
,
לזעוק
אליו
לעזרה
,
ימלט.
ובשרידים
-
ואיזה
שריד?
אותו
אשר
יהא
קורא
את
יי'
בצרתם.
רד"ק:
והיה
כל
אשר
יקרא
-
כי
אז
,
במלחמת
גוג
ומגוג
,
תהיה
צרה
גדולה
לישראל
זמן
מועט
,
כמו
שאמר
על
אותו
הזמן
"חבי
כמעט
רגע
עד
יעבר
זעם"
(יש'
כו
,
כ);
ואז
יִכלו
רבים
מישראל
,
והקדושים
ויראי
האל
ימלטו
,
כמו
שאמר
בנבואת
ישעיה
"כל
הנשאר
בציון
והנותר
בירושלם
קדוש
יאמר
לו
כל
הכתוב
לחיים
בירושלם"
(ראה
יש'
ד
,
ג).
וכן
אמר:
כל
אשר
יקרא
בשם
יי'
-
והוא
שיקראהו
באמת;
כמו
שכתוב
"קרוב
יי'
לכל
קוראיו
לכל
אשר
יקראוהו
באמת"
(תה'
קמה
,
יח);
והם
השרידים
אשר
יי'
קורא
-
כי
הם
יקראוהו
באמת
,
והוא
קורא
אותם
'עבדי'
ו'אהבי'.
כי
בהר
ציון
-
כי
שם
יעלו
הגוים.
ובשרידים
-
והפליטה
תהיה
בשרידים.
או
יהיה
פירוש
קורא
-
קריאת
הגדולה
והכבוד;
וכן
"שלישים
וקרואים"
(יח'
כג
,
כג);
"קרואי
העדה"
(במ'
א
,
טז);
"וקראתי
לעבדי
לאליקים"
(יש'
כב
,
כ).
ויונתן
תרגם
קורא:
"זמין".
ר' יוסף כספי:
ובכלל
,
כי
קרא
הנה
יום
יי'
הגדול
והנורא
-
על
נפילת
זאת
החיה
(ראה
פירושו
לעיל
,
א)
ביד
בני
חשמונאי
שהם
ראשי
השרידים
אשר
יי'
קרא
,
אז
,
שנושעו;
שאין
ספק
שרבים
מתו
ורבים
נשתמדו
לדת
יון
,
כמו
שמבואר
בארֻכה
בתלמוד
(ראה
ר"ה
יח
,
ב)
ובספר
יוסיפון
(ע' 68
- 78
)
,
וגם
אין
ספק
שרבים
ברחו
מארץ
ישראל
ונתפזרו
בקצוות;
ולכן: