תנ"ך - לכן כה־אמר ה' אלהי צבאות אדני בכל־רחבות מספד ובכל־חוצות יאמרו הו־הו וקראו אכר אל־אבל ומספד אל־יודעי נהי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

לָ֠כֵן כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י צְבָאוֹת֙ אֲדנָ֔י בְּכָל־רְחֹב֣וֹת מִסְפֵּ֔ד וּבְכָל־חוּצ֖וֹת יֹאמְר֣וּ הוֹ־ה֑וֹ וְקָרְא֤וּ אִכָּר֙ אֶל־אֵ֔בֶל וּמִסְפֵּ֖ד אֶל־י֥וֹדְעֵי נֶֽהִי: (עמוס פרק ה פסוק טז)

לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אֲדנָי בְּכָל־רְחֹבוֹת מִסְפֵּד וּבְכָל־חוּצוֹת יֹאמְרוּ הוֹ־הוֹ וְקָרְאוּ אִכָּר אֶל־אֵבֶל וּמִסְפֵּד אֶל־יוֹדְעֵי נֶהִי: (עמוס פרק ה פסוק טז)

לכן כה־אמר ה' אלהי צבאות אדני בכל־רחבות מספד ובכל־חוצות יאמרו הו־הו וקראו אכר אל־אבל ומספד אל־יודעי נהי: (עמוס פרק ה פסוק טז)

לכן כה־אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל־רחבות מספד ובכל־חוצות יאמרו הו־הו וקראו אכר אל־אבל ומספד אל־יודעי נהי: (עמוס פרק ה פסוק טז)

תרגום יונתן:

בְּכֵין כִּדנָן אֲמַר יְיָ אֱלָהֵי צְבָאוֹת יְיָ בְּכָל רְחוֹבַיָא מִספְּדָא וּבכָל שׁוּקַיָא יֵימְרוּן וָי וָי וִיעָרְעוּן אִכָּר לְאֵבֶל וְעָבֵיד מִספְּדָא לִדיָדַע אִליָא :

עין המסורה:

לכן - ב' בטעמא (תלישא גדולה) בסיפרא: עמ' ה , יא , טז. לכן כה - אמר יי' אלהי צבאות - ב': יר' ה , יד; עמ' ה , טז. אדני - קל"ד (בלישנא , ללא צרוף שם הוויה): בר' יח , ג , כז , ל , לא , לב; יט , יח; כ , ד; שמ' ד , י , יג; ה , כב; טו , יז; לד , ט (פעמיים); במ' יד , יז; יהו' ז , ח; שו' ו , טו; יג , ח; מ"א ג , י , טו; כב , ו; מ"ב ז , ו; יט , כג; יש' ג , יז , יח; ד , ד; ו , א , ח , יא; ז , יד , כ; ח , ז; ט , ז , טז; י , יב; יא , יא; כא , ו , ח , טז; כח , ב; כט , יג; ל , כ; לז , כד; לח , יד , טז; מט , יד; יח' יח , כה , כט; כא , יד; לג , יז , כ; עמ' ה , טז; ז , ז , ח; ט , א; מי' א , ב; זכ' ט , ד; מל' א , יב , יד; תה' ב , ד; טז , ב; כב , לא; ל , ט; לה , יז , כב , כג; לז , יג; לח , י , טז , כג; לט , ח; מ , יח; מד , כד; נא , יז; נד , ו; נה , י; נז , י; נט , יב; סב , יג; סו , יח; סח , יב , יח , כ , כג , כז , לג; עג , כ; עז , ג , ח; עח , סה; עט , יב; פו , ג , ד , ה , ח , ט , יב , טו; פט , נ , נא; צ , א , יז; קי , ה; קל , ב , ג , ו; איוב כח , כח; איכה א , יד , טו (פעמיים); ב , א , ב , ה , ז , יח , יט , כ; ג , לא , לו , לז , נח; דנ' א , ב; ט , ג , ד , ז , ט , טו , טז , יז , יט (שלוש פעמים); עז' י , ג; נחמ' א , יא; ד , ח. הו - ב': בפסוק זה. אכר - ב': יר' נא , כג; עמ' ה , טז. אל - אבל - כל לשון אבל 'על' בר מן ג' ('אל'): ש"א טו , לה; טז , א; עמ' ה , טז. ומספד - ב': עמ' ה , טז; אס' ד , ג. יודעי - ד' מלא: עמ' ה , טז; תה' ט , יא; דה"א יב , לג; דה"ב ח , יח.

מסורה קטנה:

לכן - ב' בט' בסיפ'; הו - ב'; אכר - ב'; אל - אבל - ל'; ומספד - [ב']; יודעי - ד' מל'.

רש"י:

הוהו (בנוסחנו: הו - הו) - לשון צעקה. וקראו איכר אל אבל - יפגעו שירוֹת האיכרים החורשים בשדות בקול מספד האבלים הצועקים בחוצות. ומספד אל יודעי נהי - "ועביד מספדא יערע בדעביד איליא" (ת"י); ואינו אלא לשון כפול , כמו "משפטי ודיני" (תה' ט , ה).

ראב"ע:

לכן. אם לא תשמעו , לכן תבא עליכם הרעה: בכל רחובות מספד יהיה. הו הו - חסר יו"ד , כמו "הוי" (להלן , יח). וקראו אכר [אל אבל] - כי לא יקצרו שזרעו , כאשר לא ישתו יין כרמיהם. על כן: ובכל כרמים [מספד]. טעם כי אעבר - דרך משל על חרונו ואפו; והם הגזרות שיעברו עליהם.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:

וקראו אכר אל אבל - פירוש: כשהיו משמרים מצותיו שלהקדוש ברוך הוא , היו קוצרים והיו קוראים האיכרים לשמחה ולמשתה; עכשיו יקראו אותם אל אבל.

ר' אליעזר מבלגנצי:

אכר - זועק בחרישתו על השוָרים , כדרך הסופדים.

רד"ק:

לכן - אם לא תשובו אלי , רעות יבאו עליכם עד שיהיה מספד בכל רחובות. הו הו - הוא קול המספד , כמו "הוי" (מ"א יג , ל) ו"אוי" (במ' כא , כט). וקראו אכר אל אבל - אכר הוא עובד השדות , ויקראו לו לבוא אל האבל כי עבודתו וטרחו לשוא , כי לקו הזרעים והצמחים , וזרעו ולא יקצרו (ע"פ מי' ו , טו). ומספד אל יודעי נהי - כמו הפוך: ויודעי נהי אל מספד; וכן "הידעת (לפנינו: ידעת) כי אז תולד" (איוב לח , כא) - כמו 'הידעת אז כי תולד'; "מקום שם קבר" (יח' לט , יא) - כמו 'מקום קבר שם'; והדומים להם. ויונתן תרגם בחסרון: "ועביד מספדא לידעי אליא".

ר' יוסף כספי:

לכן כה אמר יי' אלהי צבאות - ביאור אלו הכפילות עם שנוי שמות 'אוצר יי'' יבא.

ר' ישעיה מטראני:

וקראו אכר אל אבל - מחוסר אנשים.