תנ"ך - וימן
ה'
דג
גדול
לבלע
את־יונה
ויהי
יונה
במעי
הדג
שלשה
ימים
ושלשה
לילות:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיְמַ֤ן
יְהוָה֙
דָּ֣ג
גָּד֔וֹל
לִבְלֹ֖עַ
אֶת־יוֹנָ֑ה
וַיְהִ֤י
יוֹנָה֙
בִּמְעֵ֣י
הַדָּ֔ג
שְׁלֹשָׁ֥ה
יָמִ֖ים
וּשְׁלֹשָׁ֥ה
לֵילֽוֹת:
(יונה פרק ב פסוק א)
וַיְמַן
יְהוָה
דָּג
גָּדוֹל
לִבְלֹעַ
אֶת־יוֹנָה
וַיְהִי
יוֹנָה
בִּמְעֵי
הַדָּג
שְׁלֹשָׁה
יָמִים
וּשְׁלֹשָׁה
לֵילוֹת:
(יונה פרק ב פסוק א)
וימן
ה'
דג
גדול
לבלע
את־יונה
ויהי
יונה
במעי
הדג
שלשה
ימים
ושלשה
לילות:
(יונה פרק ב פסוק א)
וימן
יהוה
דג
גדול
לבלע
את־יונה
ויהי
יונה
במעי
הדג
שלשה
ימים
ושלשה
לילות:
(יונה פרק ב פסוק א)
תרגום יונתן:
וְזָמֵין
יְיָ
נוּנָא
רַבָּא
לְמִבלַע
יָת
יוֹנָה
וַהֲוָה
יוֹנָה
בְּמַעיָא
דְנוּנְתָא
תְּלָתָה
יְמָמִין
וּתלָתָה
לֵילָוָון
:
עין המסורה:
שלשה
ימים
-
ד':
ש"א
ל
,
יב;
מ"א
יב
,
ה;
מ"ב
ב
,
יז;
*יונה
ב
,
א.
מסורה גדולה:
שלשה
ימים
ד'
ויתנו
לו
פלח
דבלה
לכו
עד
ויבקשו
שלשה
ימים
וימן
יי'
דג
גדול.
רש"י:
דג
גדול
-
זכר;
והיה
עומד
בריוח
,
ולא
נתן
לב
להתפלל;
רמז
הקדוש
ברוך
הוא
לדג
והקיאו
לתוך
פיה
של
דג
נקבה
,
שהיתה
מלאה
עוברים
,
והיה
שם
בדוחק
,
ונתפלל
שם
,
שנאמר
"ממעי
הדגה"
(להלן
,
ב;
ראה
או"מ
ע' 219
).
ר' יוסף קרא:
ויהי
יונה
במעי
הדג
-
לכתחילה
היה
במעי
הדג
,
והיה
שוכב
בְּרוחב
,
והשכיבו
הקדוש
ברוך
הוא
במעי
הדגה
(ראה
או"מ
ע' 219
).
ראב"ע:
וימן
-
כמו
'זמון'.
ויהי
יונה
-
אין
כח
באדם
לחיות
במעי
הדגה
(בנוסחנו:
הדג)
כפי
שעה
,
ואף
כי
זה
המספר
,
רק
במעשה
נס.
ר' אליעזר מבלגנצי:
וימן
-
הזמין
לאלתר
,
שלא
ימות.
דג
גדול
-
'בליינא'
(בלעז:
לויתן)
וכיוצא
בו.
ויהי
יונה
-
וַיתקיים
יונה
במעי
הדג
-
שלא
מת.
שלשה
ימים
ושלשה
לילות
-
על
פי
יום
שהוטל
לים
ויום
שהקיאו
הדג
ידע
ששלשה
ימים
ושלשה
לילות
היה
שם.
וכאשר
היה
זמן
גדול
במעי
הדג
שלא
מת
ולא
נשתנה
,
אז
ידע
שלא
חפץ
יי'
להמיתו
(ע"פ
שו'
יג
,
כג)
אלא
להראות
לו
כחו
וגבורתו
ולהכניע
לבו
שילך
בשליחותו
,
ואז
התפלל
והודה
ושיבח.
רד"ק:
וימן
יי'
-
עניין
זימון;
כמו
"אשר
מנה
את
מאכלכם"
(דנ'
א
,
י).
והאל
הזמינו
לפי
שעה;
שבשעה
שהוטל
יונה
בים
,
הזמין
הדג
שבלעו
ולא
טבע
בים.
וזה
היה
אחד
מן
הניסים.
ובפרקי
רבי
אליעזר
(פר"א
י):
רבי
טרפון
אומר:
וימן
-
ממונה
היה
הדג
מששת
ימי
בראשית
לבלוע
את
יונה.
ר' יוסף כספי:
דג
-
שֵם
,
נאמר
בכלל
ויחוד;
וכן
"דגה"
(להלן
,
ב).
וגם
זה
'אוצר
יי''
יבא.