תנ"ך - נחית
בחסדך
עם־זו
גאלת
נהלת
בעזך
אל־נוה
קדשך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
נָחִ֥יתָ
בְחַסְדְּךָ֖
עַם־ז֣וּ
גָּאָ֑לְתָּ
נֵהַ֥לְתָּ
בְעָזְּךָ֖
אֶל־נְוֵ֥ה
קָדְשֶֽׁךָ:
(שמות פרק טו פסוק יג)
נָחִיתָ
בְחַסְדְּךָ
עַם־זוּ
גָּאָלְתָּ
נֵהַלְתָּ
בְעָזְּךָ
אֶל־נְוֵה
קָדְשֶׁךָ:
(שמות פרק טו פסוק יג)
נחית
בחסדך
עם־זו
גאלת
נהלת
בעזך
אל־נוה
קדשך:
(שמות פרק טו פסוק יג)
נחית
בחסדך
עם־זו
גאלת
נהלת
בעזך
אל־נוה
קדשך:
(שמות פרק טו פסוק יג)
תרגום אונקלוס:
דַּבַּרהִי
בְטָבוָתָך
לְעַמָא
דְנָן
דִּפרַקתָּא
דַּבַּרהִי
בְתֻקפָך
לְדֵירָא
דְקֻדשָׁך
:
עין המסורה:
נחית
-
ב':
שמ'
טו
,
יג;
תה'
עז
,
כא.
בחסדך
-
ב':
שמ'
טו
,
יג;
תה'
יג
,
ו.
(וחד:
ובחסדך
-
תה'
קמג
,
יב).
עם
-
זו
-
ג':
שמ'
טו
,
יג
,
טז;
יש'
מג
,
כא.
בעזך
-
ג':
שמ'
טו
,
יג;
תה'
כא
,
ב;
עד
,
יג.
רש"י:
נהלת
-
לשון
"מנהל"
(יש'
נא
,
יח).
ואונקלוס
תרגם
לשון
נושא
וסובל
,
ולא
דקדק
לפרש
אַחַר
לשון
העברית.
רשב"ם:
נהלת
בעזך
-
מנהל
אתה
את
ישראל
עכשיו
,
כדי
להכניסם
ולהורישם
את
ארץ
כנען
,
שהוא
נוה
קדשך.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
נחית
בחסדך
-
על
דעת
כל
המפרשים
,
שהוא
דבר
עתיד;
וכבר
הזכרתי
(ראה
בר'
מח
,
כב;
יש'
מא
,
יד)
,
למה
ידברו
הנביאים
בעבר
תחת
עתיד.
והטעם
,
שהשם
יַנְחם
עד
שיביאם
אל
ירושלם
,
שהוא
נוה
הקדש.
והנכון
בעיני
,
שנוה
הקדש
הוא
הר
סיני
,
ששם
יעבדון
את
השם
(ע"פ
שמ'
ג
,
יב)
,
ושָם
ניתנה
תורה
לישראל.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
נחית
-
אמר
לשון
עבר
תחת
עתיד
,
כמשפט
הנבואות.
וטעם
בחסדך
-
על
עמודי
הענן
והאש
,
כי
הוא
המנחה
אותם
(ראה
שמ'
יג
,
כא).
או
זה
רמז
לאשר
נָחָם
עד
עתה.
נהלת
-
כמו
"אתנהלה
לאטי"
(בר'
לג
,
יד).
בעזך
-
ולא
בעזם.
אל
נוה
קדשך
-
הוא
הר
סיני
,
ששם
שכן
הכבוד;
וכן
כתוב
"ואביא
אתכם
אלי"
(שמ'
יט
,
ד).
ר' יוסף בכור שור:
נחית
בחסדך
-
נהגת
בחסדך
שעשית
עמהם;
עם
זו
שגאלת
,
נהלת
אותם
אל
נוה
קדשך
-
אל
ארץ
ישראל;
כלומר:
בחסד
שעשית
עמהם
ובנפלאות
שהפלאתה
להם
נהגת
אותם
ונהלת
אותם.
כלומר:
לא
זו
בלבד
עשית
אתה
להם
שהושעתה
אותם
מיד
מצרים
,
כי
אף
נחית
ונהלת
אותם
-
שנפחדו
כל
האומות
העומדות
על
הדרך
,
ששמעו
זה
הנס
ויראו
מהם
,
ומעתה
אין
שטן
ואין
פגע
רע
(ע"פ
מ"א
ה
,
יח);
כמו
שמפרש
כיצד
ניהלת:
ששמעו
עמים
זה
הנס
וירגזו
,
חיל
ופחד
אחז
יושבי
פלשת
,
ונבהלו
אדום
,
ואחז
רעדה
את
בני
מואב
,
ונמוגו
יושבי
כנען
-
ששמעו
שהן
באים
עליהם
,
ולא
יעמוד
איש
נגדן;
הרי
שנהלת
אותם.
רמב"ן:
נחית
בחסדך
,
נהלת
בעזך
-
אמר
רבי
אברהם
,
כי
הוא
עבר
במקום
עתיד
,
כי
כן
יבא
בנבואות.
ועל
דעתי:
יאמר
"נטית
ימינך"
על
האויב
ותבלעם
הארץ
(לעיל
,
יב)
,
ונחית
בחסדך
בעמוד
הענן
"לנחותם
הדרך"
(שמ'
יג
,
כא)
עם
זו
שגאלת
,
ונהלת
אותם
בעז
ידך
אל
נוה
קדשך
,
כי
אליו
הולכים;
וכן
"ונהרו
אליו
כל
הגוים"
(יש'
ב
,
ב).
ונוה
קדשך
הוא
בית
המקדש
,
כאשר
יאמר
עוד
"מקדש
יי'
כוננו
ידיך"
(להלן
,
יז);
וכן
אמרו
במכילתא
(בשלח
שירה
ט):
אין
'נוה'
אלא
בית
המקדש
,
שנאמר
"חזה
ציון
קרית
מועדינו
עיניך
תראנה
ירושלים
נוה
שאנן"
(יש'
לג
,
כ).
רלב"ג - ביאור המילות:
נהלת
בעזך
אל
נוה
קדשך
-
הוא
עבר
במקום
עתיד;
והרצון
בו
,
שהשם
יתעלה
ינהל
ישראל
בעזו
אל
נוה
קדשו
,
והוא
הר
המוריה
,
אשר
בו
היה
בית
המקדש.
או
ירצה
בזה
,
שהשם
יתעלה
נהל
ישראל
בעזו
-
והוא
מה
שחדש
מהמופתים
החזקים
-
אל
נוה
קדשו;
רוצה
לומר
,
שקרב
אותם
לעבודתו
עד
שהביא
אותם
אליו
,
כמו
שאמר
"ואשא
אתכם
על
כנפי
נשרים
ואביא
אתכם
אלי"
(שמ'
יט
,
ד).
רלב"ג - ביאור הפרשה:
הנה
זה
תכלית
הפלא
,
כי
בחסדך
-
והוא
הטוב
השופע
ממך
-
נחית
עם
זו
וגאלת
אותם
מיד
המצרים;
ובעזך
וידך
החזקה
-
והם
המכות
הגדולות
שהבאת
על
המצרים
-
הגיע
לישראל
מהטוב
יותר
ממה
שהגיע
להם
בחסדך.
וזה
,
כי
בו
נהלת
אותם
אל
נוה
קדשך
וקרבת
אותם
לעבודתך
,
כי
בזה
הכירו
וידעו
כי
אתה
יי'
,
לעוצם
הנפלאות
ההם
,
עד
שזאת
האמונה
שקנו
מזה
היתה
כלי
להנחילם
הארץ
,
בעבור
מה
שנתישרו
בו
לעבודת
השם
יתעלה.
ובהיות
הענין
כן
,
הנה
הגיע
להם
מחסדך
טוב
גופיי
,
ומעוזך
הגיע
להם
טוב
נפשיי
,
אשר
הוא
יותר
נפלא
לאין
קץ
מהטוב
הגופיי;
עם
שממנו
גם
כן
תשלם
להם
ירושת
הארץ
,
שהוא
טוב
גופיי
והוא
גם
כן
טוב
נפשיי
באופן
מה
,
לרוב
הכנתה
אל
שידבק
בה
השפע
האלהי.