תנ"ך - ויבאו
מרתה
ולא
יכלו
לשתת
מים
ממרה
כי
מרים
הם
על־כן
קרא־שמה
מרה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיָּבֹ֣אוּ
מָרָ֔תָה
וְלֹ֣א
יָֽכְל֗וּ
לִשְׁתֹּ֥ת
מַ֙יִם֙
מִמָּרָ֔ה
כִּ֥י
מָרִ֖ים
הֵ֑ם
עַל־כֵּ֥ן
קָרָֽא־שְׁמָ֖הּ
מָרָֽה:
(שמות פרק טו פסוק כג)
וַיָּבֹאוּ
מָרָתָה
וְלֹא
יָכְלוּ
לִשְׁתֹּת
מַיִם
מִמָּרָה
כִּי
מָרִים
הֵם
עַל־כֵּן
קָרָא־שְׁמָהּ
מָרָה:
(שמות פרק טו פסוק כג)
ויבאו
מרתה
ולא
יכלו
לשתת
מים
ממרה
כי
מרים
הם
על־כן
קרא־שמה
מרה:
(שמות פרק טו פסוק כג)
ויבאו
מרתה
ולא
יכלו
לשתת
מים
ממרה
כי
מרים
הם
על־כן
קרא־שמה
מרה:
(שמות פרק טו פסוק כג)
תרגום אונקלוס:
וַאֲתוֹ
לְמָרָה
וְלָא
יְכִילוּ
לְמִשׁתֵּי
מַיָא
מִמָרָה
אֲרֵי
מָרִירִין
אִנוּן
עַל
כֵּין
קְרָא
שְׁמַהּ
מָרָה
:
עין המסורה:
מרתה
-
ב'
בתרי
לשנין:
*שמ'
טו
,
כג;
יר'
ד
,
יז.
לשתת
-
ד'
חסר:
בר'
כד
,
יט;
שמ'
ז
,
כד;
טו
,
כג;
יז
,
א.
מרים
-
ב'
בתרי
לשנין:
*שמ'
טו
,
כג;
דנ'
ה
,
יט.
מסורה גדולה:
מרתה
תרוה'
בתר'
לשנ'
ויבאו
מרתה
ולא
יכלו
לשתת
מים
ממרה
כי
מרים
הם
על
כן
קרא
כשמרי
שדי
היו
עליה
מסביב
כי
אתי
מרתה.
מרים
ב'
בתר'
לשנ'
וסימנהון
כי
מרים
הם
ודי
הוה
צבא
הוה
מרים.
מסורה קטנה:
מרתה
-
ב'
בתר'
לש';
לשתת
-
ד'
חס';
מרים
-
ב'
בתר'
לש'.
רש"י:
ויבאו
מרתה
-
כמו
'למרה'
,
ה"י
בסוף
התיבה
במקום
למ"ד
בתחילתה
(ראה
יבמות
יג
,
ב)
,
והתי"ו
היא
ה"י
הנשרשת
ב"מרה";
ובסמיכתה
,
שהיא
נדבקת
לה"י
שהוא
מוסיף
במקום
הלמ"ד
,
תהפך
ה"י
של
שורש
לתי"ו;
וכן
כל
ה"י
שהוא
שורש
בנקבה
תהפך
לתי"ו
בסמיכתה
,
כגון:
"חמה
אין
לי"
(יש'
כז
,
ד)
-
"וחמתו
בערה
בו"
(אס'
א
,
יב);
הרי
ה"י
של
שורש
נהפכה
לתי"ו
,
מפני
שנסמכה
על
הו"ו
הנוסף;
וכן
"עבד
ואמה"
(וי'
כה
,
מד)
-
"הנה
אמתי
בלהה"
(בר'
ל
,
ג);
"לנפש
חיה"
(בר'
ב
,
ז)
-
"וזהמתו
חיתו
לחם"
(איוב
לג
,
כ);
"בין
הרמה"
(שו'
ד
,
ה)
-
"ותשובתו
הרמתה"
(ש"א
ז
,
יז).
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויבאו
מרתה
-
וכתוב
"ויסעו
מים
סוף"
(במ'
לג
,
יא)
―
כמו
"ויסע
משה
את
ישראל
מים
סוף"
(לעיל
,
כב)
―
"וילכו
דרך
שלשת
ימים
במדבר
איתם
ויחנו
במרה"
(במ'
לג
,
ח).
ויבאו...
על
כן
קרא
שמה
-
הקורא;
כמו
"אשר
ילדה
אותה
ללוי
במצרים"
(במ'
כו
,
נט).