תנ"ך - ויצעק אל־ה' ויורהו ה' עץ וישלך אל־המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיִּצְעַ֣ק אֶל־יְהוָ֗ה וַיּוֹרֵ֤הוּ יְהוָה֙ עֵ֔ץ וַיַּשְׁלֵךְ֙ אֶל־הַמַּ֔יִם וַֽיִּמְתְּק֖וּ הַמָּ֑יִם שָׁ֣ם שָׂ֥ם ל֛וֹ חֹ֥ק וּמִשְׁפָּ֖ט וְשָׁ֥ם נִסָּֽהוּ: (שמות פרק טו פסוק כה)

וַיִּצְעַק אֶל־יְהוָה וַיּוֹרֵהוּ יְהוָה עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל־הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ: (שמות פרק טו פסוק כה)

ויצעק אל־ה' ויורהו ה' עץ וישלך אל־המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו: (שמות פרק טו פסוק כה)

ויצעק אל־יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל־המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו: (שמות פרק טו פסוק כה)

תרגום אונקלוס:

וְצַלִי קֳדָם יְיָ וְאַלְפֵיהּ יְיָ אָעָא וּרמָא לְמַיָא וּבסִימוּ מַיָא תַּמָן גְּזַר לֵיהּ קְיָם וְדִין וְתַמָן נַסְיֵיהּ :

עין המסורה:

חק ומשפט - ג': שמ' טו , כה; יהו' כד , כה; עז' ז , י.

מסורה קטנה:

וימתקו - ל'.

רש"י:

שם שם לו וגו' - במרה נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם: שבת , פרה אדומה ודינים (ראה מכיל' בשלח ויסע א). ושם נסהו - לעם , וראה קשי ערפו; שלא נמלכו ממשה בלשון יפה: בקש עלינו שיהיו לנו מים לשתות , אלא נתלוננו (ראה מכיל' שם).

רשב"ם:

ויורהו - לשון "יורו משפטיך" (דב' לג , י). שם שם לו חוק ומשפט - שם במרה , על ידי עלילות הנסיון אשר שם להצמיאם למים ואחר כך ריפא להם את המים , התחיל להוכיחם שיקבלו עליהם את החוקים ואת המשפטים אשר ילמדם , והוא יעשה צורכיהם. והיאך שם לו חוק ומשפט? שאמר להם: אם שמוע תשמע בקול (בנוסחנו: לקול) יי' אלהיך וגו' ושמרת כל חוקיו שציוה אתכם , כל המחלה אשר שמתי במצרים - שעשיתי מימיהם דם ולא היה להם מים לשתות , לא אשים עליך , כי אני יי' רפאך - אשר רפאתי למים; כדכתיב לשון זה באלישע כשריפא המים (ראה מ"ב ב , כא - כב). כל המחלה - במים מְדַבֵּר , כדכתיב "וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך" (שמ' כג , כה).

ראב"ע פירוש א - הקצר:

שם שם - השֵם חוק לעם , ושם ניסהו. והעד שהוא כן: "ויאמר אם שמוע תשמע" (להלן , כו); כי רחוק שיהיה הדיבור עם משה. ויתכן , שזה החוק והמשפט - על דבר התלונה. ושם ניסהו - והטעם , שהראה המקַוֶה לישועת השם ואשר יִלוֹן עליו.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

ויצעק. זה העץ - לא נדע מה היה , רק דבר פלא הוא; כי אילו המים עומדים , היינו אומרים: דרך רפואה היה. ונכון הוא מה שאמרו קדמונינו (ראה תנח' בשלח כד). שם שם לו - לישראל; שיסר אותם ולמדם. וטעם ושם נסהו - על דרך "כי מנסה יי' אלהיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים" (דב' יג , ד); וככה אמר "ויענך וירעבך" (דב' ח , ג); "ולמען נסותך להיטיבך באחריתך" (שם , טז) - להטיב הסובלים שלא הלינו על משה.

ר' יוסף בכור שור:

ויורהו יי' עץ - אם היה רצונו של הקדוש ברוך הוא , בלא עץ היה יכול להמתיק; אלא דרכו של הקדוש ברוך הוא לעשות ניסיו על דרך העולם , שמשימין המינין המתוקין בדבר מר להמתיקו. ושם ניסהו - כאדם שעושה לאדם קשה רצונו , לנסות אם יכול לפתותו , על ידי שעושה לו רצונו , להחזירו למוטב; וכן הוא אומר במן: "למען אנסנו הילך בתורתי" (שמ' טז , ד) - אשלים לו חוקו , לנסות אם אוכל להחזירו למוטב , שילך בתורתי. ואז שם לפניו חק ומשפט - מזון , כמו "ואכלו את חוקם" (בר' מז , כב). (או) שאמר לו: אם שמוע תשמע בקולי , כלומר: שם שׂם לו חוקים ומשפטים , שאמר שבחוקים והמשפטים חייו תלוים , והזהירם עליהם. כל המחלה אשר שמתי במצרים - לפי שדרך בני אדם להיות מתפחד מן הפורענות שהוא רואה בא על חבירו , שׂם לפניהם מחלה של מצרים שראו , והיו יריאים ממנה. כי אני יי' רופאיך - כמו שהרופא שומר מאכל האדם ומתקנו שלא יבא עליו שום חולי , כן אני אשמור אותך שלא תבא לידי חולי , כמו שהמתקתי לך המים שלא יזיקו לך. וכן הזהיר הקדוש ברוך הוא על ישראל נבילות , שקצים ורמשים , ובהמות טמאות ועופות טמאים ודגים טמאים , שהם מזיקים וממאיסים גופו של אדם , כי האוכלם נמאס ומזוהם; וגם הפרישם מנגעים , מזבין ומזבות ויולדות ונידות , ומנבלת אדם ובהמה , ומנגעי אדם , בתים ובגדים , שכל אלו מביאין אותם לידי זיהום. כי כל דבר שהכתוב קוראו 'טמא' - מיאוס הוא , כי 'טמא' - לשון מיאוס; כמו שכתוב ביחזקאל "כי בגללי צואת האדם תעגינה... ככה יאכלו... ישראל... לחמם טמא בגוים" (ראה יח' ד , יב - יג) - אלמא: 'טמא' - לשון מיאוס. וכן אמרו רבותינו (סוטה ד , ב): כל האוכל בלא ניגוב ידים , כאילו אוכל לחם טמא - מפני שהוא מאוס: כשידיו לחים , הלחם נמאס מליחלוחית מי ידיו. ומביאין זה הפסוק לראיה , "ככה יאכלו... את לחמם טמא" (יח' ד , יג) , שהוא לשון מיאוס. וזהו כי אני יי' רופאך - שאפרישך מכל המיאוסין הללו , כי המיאוס מביא את האדם לידי חליות; וכן הוא אומר "וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרביך" (שמ' כג , כה). ואינו אומר 'כי אני יי' רופאך' - שתהיה חולה וארפאך , דאם כן הוי קללה. ומשום רבי עובדיה ז"ל שמעתי: "והסירותי מחלה" (שם) - כלומר: אני אברך לחמך ומימיך , שאתן לך בשיפוע מאכל ומשתה , וגם אסיר מחלה מקרביך - שתהיה בריא ותוכל לאוכלו; כי מה יועיל שיפוע המאכל אם לא תוכל לאכלו? [הגה"ה].

רמב"ן:

שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו - במרה נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם: שבת , פרה אדמה ודינין; ושם נסהו - לעם; לשון רבנו שלמה , והוא דעת רבותינו (סנה' נו , ב). ואני תמה , למה לא פירש כאן החקים האלה והמשפטים , ויאמר: 'וידבר יי' אל משה צו את בני ישראל' כאשר אמר בפרשיות הנזכרות למעלה: "דברו אל כל עדת בני (בנוסחנו ללא 'בני') ישראל" וגו' (שמ' יב , ג) , וכן יעשה בכל המצות באהל מועד (ראה וי' א , ב) וערבות מואב (ראה במ' לה , א - ב) ופסח מדבר (ראה במ' ט , א - ב). ולשון רבנו שלמה שאמר 'פרשיות שיתעסקו בהם' , משמע שהודיעם החקים ההם ולמד אותם: עתיד הקדוש ברוך הוא לצוות אתכם בכך - על הדרך שלמד אברהם אבינו את התורה; והיה זה להרגילם במצות , ולדעת אם יקבלו אותם בשמחה ובטוב לבב (ע"פ דב' כח , מז) , והוא הנסיון שאמר: ושם נסהו , והודיעם שעוד יצום במצות רבות; זהו שאמר "אם שמוע תשמע לקול יי' אלהיך... והאזנת למצותיו" (להלן , כו) - אשר יצוה אותך בהם. ועל דרך הפשט: כאשר החלו לבא במדבר הגדול והנורא וצמאון אשר אין מים (ע"פ דב' ח , טו) , שם להם במחיתם וצרכיהם מנהיגים אשר יתנהגו בהם עד בואם אל ארץ נושבת (ע"פ שמ' טז , לה); כי המנהג יקרא 'חק' , כענין "הטריפני לחם חקי" (מש' ל , ח); "חקות שמים וארץ" (יר' לג , כה); ויקרא 'משפט' - בהיותו משוער כהוגן , וכן "כה יעשה (בנוסחנו: עשה) דוד וכה משפטו כל הימים" (ש"א כז , יא); "כמשפט הראשון אשר היית משקהו" (בר' מ , יג) - כמנהג; "וארמון על משפטו ישב" (יר' ל , יח) - על מדתו. או: שייסרם בחקי המדבר , לסבול הרעב והצמא ולקרוא בהם אל יי' , לא דרך תלונה , ומשפטים שיחיו בהם (ע"פ יח' כ , כה) , לאהוב איש את רעהו ולהתנהג בעצת הזקנים , והצנע לכת (ע"פ מי' ו , ח) באהליהם בענין הנשים והילדים , ושינהגו שלום עם הבאים במחנה למכור להם דבר , ותוכחות מוסר , שלא יהיו כמחנות השוללים אשר יעשו כל תועבה ולא יתבוששו , וכענין שצוה בתורה "כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע" (דב' כג , י); וכן ביהושע נאמר "ויכרת להם יהושע ברית לעם ביום ההוא וישם לו חק ומשפט בשכם" (ראה יהו' כד , כה) - אינם חקי התורה והמשפטים , אבל הנהגות וישוב המדינות , כגון תנאין שהתנה יהושע שהזכירו חכמים (ב"ק פ , ב ואי') וכיוצא בהם. ואמר ושם נסהו , להודיע כי הוליכם בדרך הזה שאין שם מים , והביאם אל מקום המים המרים לנסיון , כמו שאמר "ויענך וירעיבך" (דב' ח , ג) , ל"נסותך להיטיבך באחריתך" (שם , טז). וטעם ויורהו יי' עץ - שהראה אותו עץ ואמר לו: השלך העץ הזה אל המים וימתקו! ובעבור שלא מצאתי לשון 'מורה' אלא בענין למוד: "ויורני ויאמר לי" (מש' ד , ד) - למדני , וכן כולם , נראה בדרך הפשט כי העץ ההוא ימתיק המים בְּטבע , והוא סגולה בו , ולימד אותה למשה. ורבותינו אמרו (תנח' בשלח כד) , שהיה עץ מר , והוא נס בתוך נס , כענין המלח שנתן אלישע במים (ראה מ"ב ב , כ - כב). ואם כן , אמר ויורהו כי לא היה העץ נמצא במקום ההוא , והקדוש ברוך הוא הורהו את מקומו , או שהמציאו אליו בנס. ושוב מצאתי בילמדנו (תנח' בשלח כד): ראה מה כתיב שם: ויורהו יי' עץ - 'ויראהו' לא נאמר , אלא ויורהו , הורהו דרכו; כלומר , שהורהו ולמדהו דרכו של הקדוש ברוך הוא , שהוא ממתיק המר במר.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

ויצעק אל יי' - וזה לאות , כי המופתים יתחדשו על יד הנביא באמצעות התפלה , כמו שזכרנו במה שקדם (בה"מ שמ' יד , טו). ויורהו יי' עץ - אמרו במכילתא (בשלח ויסע א) , שעץ מר היה; והנה אמרו זה , להורות שעל דרך המופת שבו המים המרים מתוקים , לא בדרך הטבע. וזהו האמת בעצמו , רוצה לומר , שזה הענין היה על דרך המופת; והנה יורה על זה מה שאמר: ויאמר אם שמוע תשמע וגו' , כמו שנבאר. והנראה לנו , שלזה העץ היה מבוא מה בענין מתיקות המים , אלא שלא היה באופן שיוכל להגיע ממנו זה הפועל הנפלא; רוצה לומר , שימתיק כל מי המעיין ההוא , אבל אם היה שימתיק המים , ימתיק מהם שעור מועט מאד. וכזה תמצא בענין דבלת תאנים שצוה ישעיה למרוח על שחין חזקיהו (ראה מ"ב כ , ז); וזה , כי בדבלת התאנים ימצא מבוא מה בבשול המורסות , אבל לא יתכן שיגיע ממנו כמו זה הפועל , רוצה לומר , שיחי השחין כשימרחו עליו דבלת תאנים. וכן תמצא במה שצוה אלישע לנעמן , שירחץ שבע פעמים במי הירדן (ראה מ"ב ה , י); וזה , כי הרחיצה במים קרים ימצא בה תועלת מה בענין הצרעת , אבל לא ימצא בה כמו זה התועלת הנפלא. ובכלל הנה כל המופתים שיעשה השם יתעלה , יחבר להם מהסבות מה שיהיה בו יותר מעט מהזרוּת אצל הטבע; כבר בארנו הסבה בזה בששי מ'ספר מלחמות יי''. שם שם לו חק ומשפט - בארו רבותינו ז"ל , ששם צוה להם השם יתעלה ענין השבת והדינין הנזכרים ב'אלה המשפטים' (שמ' כא , א ואי'); אמרו (סנה' נו , ב): שבת ודינין במרה אפקוד. ולפי הפשט , הנה נצטוו במשפטים ההם אחר ששמעו עשרת הדברים , כי אתה תמצא בסוף פרשת 'יתרו': "ויאמר יי' אל משה כה תאמר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם" (שמ' כ , יט) , וזה היה בלי ספק אחר ששמעו עשרת הדברים , כי אז דבר השם יתעלה עמהם מן השמים , ואמר אחר זה "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (שמ' כא , א); וזה לאות , כי כל הספור הזה הוא נמשך קצתו לקצתו ; ולזה יתבאר , שכבר נצטוו במשפטים האלו אחר ששמעו עשרת הדברים. והנה הרצון בזה , לפי מה שאחשוב , שהעם שזכר שהלינו על משה , שׂם לשם יתעלה חק ומשפט - רוצה לומר , שהם חשבו עליו שאין מדרכו שיגיעו ממנו זולת רעות , ושזה חק השם יתעלה ומשפטו; כמו שהיה מאמין פרעה באמרו "ראו כי רעה נגד פניכם" (בה"מ שמ' י , י) , לפי מה שבארנו במה שקדם. והנה הביאם להאמין זה , כי הם ראו שכל הנפלאות שהגיעו מהשם יתעלה , היה בהם רע מה; כאלו תאמר , שקריעת ים סוף היתה כדי שיטבעו המצרים בים , וכן הענין בכל המכות והנפלאות שנתחדשו ממנו. והנה עמוד האש והענן , לא היה במציאותו טוב מורגש , ולזה נסה זה העם השם יתעלה , אם יוכל להשפיע להם טובות , לא יהיה בהם רע לְדָבר; והשפיע להם השם יתעלה אז על יד נביאו זה המופת , שהיה בו טוב בזולת רע , ואמר להם השם יתעלה על יד משה: לא תיראו שיהיה מדרכי להגיע הרעות לבד , מפני מה שהבאתי למצרים מן הרעות; כי אם תשמעו בקול השם יתעלה ותעשו הישר בעיניו ותאזינו למצותיו ותשמרו כל חקיו , הנה לא אשים עליך כל המחלה אשר שמתי במצרים , כי אין מדרכי להגיע הרעות כמו שחשבתם. וזה , כי אני יי' רופאך - רוצה לומר , שמדרכי להסיר המחלה מהדבקים בי , לא שאביאה עליהם. הלא תראו , שכבר רפאתי המים המרים והשבתי אותם מתוקים; וזה לאות , כי אין מדרכי להגיע הרעות לבד , כמו שחשבתם. או יהיה הרצון באמרו שם שם לו חק ומשפט , ששם , במקום ההוא , סדר השם יתעלה לישראל חק ומשפט - רוצה לומר , ששם הודיע אותם שהוא יסדר להם חקים ומשפטים יתנהגו בהם , במה שאמר להם: אם שמוע תשמע בקול יי' אלהיך וגו'. ושם נסה ישראל ורומם אותם על שאר האומות , במה שייעד אותם , שיתן להם מצות וחקים , ינצלו מכל רע בשמרם אותם; כל שכן שלא יהיה להם לירא שיביא עליהם כמו הרעות שהביא על המצרים , כי אין מדרך השם יתעלה להביא הרעות לבד , כמו שהיה אומר פרעה , כי הוא יסיר הרע מהאנשים הדבקים בו; והראיה על זה , שכבר המתיק המים המרים. ויהיה נסהו מענין רוממות , וכן מה שאמר "כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים" (שמ' כ , יז) , וכן "נסה עלינו אור פניך יי'" (תה' ד , ז). או יהיה ושם נסהו מענין 'נסיון'; והרצון בזה , שהשם יתעלה נסה ישראל בזה המופת , אם יאמין בו בדרך שילך בתורתו , כמו שאמר בענין המן "למען אנסנו הילך בתורתי אם לא" (שמ' טז , ד); וזה , כי כשיראו עניין אלו המופתים הנפלאים , אשר לא היה בהם כי אם השפעת הטוב , היה ראוי שיכנעו ללכת בדרכי השם יתעלה. והנה השמיעה בקול השם יתעלה הוא , שיקבלו עליהם לקיים דבריו; והישר בעיניו תעשה - שתקיים המצות אשר צוה לעשות , אשר להם תועלת בעצמותם , כמו השבת האבדה ואהבת הריעים ומה שידמה להם. והאזנת למצותיו - רוצה לומר , שתאזין למצותיו ותתבונן בהם ותקיימם; והם מצות 'לא תעשה' אשר יחייבם השכל. ושמרת כל חקיו - הם מצות 'עשה' ו'לא תעשה' שאין בענינם טעם מבואר. וענין השמירה הזאת הוא לזכור עניינם ולקיימם , ושלא לעבור עליהם.