תנ"ך - ויאמר
משה
אל־יהושע
בחר־לנו
אנשים
וצא
הלחם
בעמלק
מחר
אנכי
נצב
על־ראש
הגבעה
ומטה
האלהים
בידי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֨אמֶר
מֹשֶׁ֤ה
אֶל־יְהוֹשֻׁעַ֙
בְּחַר־לָ֣נוּ
אֲנָשִׁ֔ים
וְצֵ֖א
הִלָּחֵ֣ם
בַּעֲמָלֵ֑ק
מָחָ֗ר
אָנֹכִ֤י
נִצָּב֙
עַל־רֹ֣אשׁ
הַגִּבְעָ֔ה
וּמַטֵּ֥ה
הָאֱלֹהִ֖ים
בְּיָדִֽי:
(שמות פרק יז פסוק ט)
וַיֹּאמֶר
מֹשֶׁה
אֶל־יְהוֹשֻׁעַ
בְּחַר־לָנוּ
אֲנָשִׁים
וְצֵא
הִלָּחֵם
בַּעֲמָלֵק
מָחָר
אָנֹכִי
נִצָּב
עַל־רֹאשׁ
הַגִּבְעָה
וּמַטֵּה
הָאֱלֹהִים
בְּיָדִי:
(שמות פרק יז פסוק ט)
ויאמר
משה
אל־יהושע
בחר־לנו
אנשים
וצא
הלחם
בעמלק
מחר
אנכי
נצב
על־ראש
הגבעה
ומטה
האלהים
בידי:
(שמות פרק יז פסוק ט)
ויאמר
משה
אל־יהושע
בחר־לנו
אנשים
וצא
הלחם
בעמלק
מחר
אנכי
נצב
על־ראש
הגבעה
ומטה
האלהים
בידי:
(שמות פרק יז פסוק ט)
תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר
מֹשֶׁה
לִיהוֹשֻׁעַ
בְּחַר
לַנָא
גֻברִין
וּפוֹק
אֲגִיחַ
קְרָבָא
בַעֲמָלֵק
מְחַר
אֲנָא
קָאֵים
עַל
רֵישׁ
רָמְתָא
וְחֻטרָא
דְאִתעֲבִידוּ
בֵיהּ
נִסִין
מִן
קֳדָם
יְיָ
בִּידִי
:
עין המסורה:
וצא
-
ב':
בר'
כז
,
ג;
שמ'
יז
,
ט.
ומטה
האלהים
-
ב'
(בלישנא):
שמ'
ד
,
כ;
יז
,
ט.
רש"י:
בחר
לנו
אנשים
-
לי
ולך;
השוָהו
לו.
מכאן
אמרו
חכמים
(מכיל'
בשלח
עמלק
א):
יהי
כבוד
תלמידך
חביב
עליך
כשלך.
כבוד
חברך
כמורא
רבך
מניין?
שנאמר
"ויאמר
אהרן
אל
משה
בי
אדני"
(במ'
יב
,
יא)
-
והלא
אהרן
גדול
באחים
היה
,
ועשה
את
חברו
כרבו.
ומורא
רבך
כמורא
שמים
,
שנאמר
"אדני
משה
כלאם"
(במ'
יא
,
כח)
-
כַּלֵּם
מן
העולם;
חייבים
הם
כלייה
,
המורדים
בך
,
כאילו
פשעו
בהקדוש
ברוך
הוא.
וצא
הלחם
-
צא
מן
הענן
והלחם
בו
(ראה
מכיל'
בשלח
עמלק
א).
מחר
,
בעת
המלחמה
,
אנכי
נצב.
בחר
לנו
אנשים
-
גבורים
ויראי
חטא
(ראה
שם)
,
שתהא
זכותם
מסייעתם.
דבר
אחר:
בחר
לנו
אנשים
שיודעים
לבטל
כשפים
,
לפי
שבני
עמלק
מכשפים
היו
(ראה
ירוש'
ר"ה
ג
,
ח
[נט
,
א]).
ראב"ע פירוש א - הקצר:
אנשים
-
אנשי
מלחמה.
מחר
-
דבק
עם
הלחם
ועם
אנכי
נצב
(ראה
יומא
נב
,
א).
על
דעתי
,
כי
זאת
הגבעה
הוא
הצור
שהכה
,
והוא
הר
סיני.
ואל
יקשה
עליך
שאמר
הכתוב
שנסעו
מרפידים
ובאו
אל
מדבר
סיני
(ראה
שמ'
יט
,
ב)
,
כי
מחנה
גדול
היה
,
וראש
מסע
שיני
בסוף
מסע
ראשון
או
קרוב
ממנו.
או
הר
סיני
קרוב
משניהם.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויאמר.
זה
יהושע
-
הוא
נין
הנשיא
אלישמע
בן
עמיהוד
(ראה
דה"א
ז
,
כו
-
כז)
,
שהיה
בעל
דגל
אפרים
(ראה
במ'
ב
,
יח);
וקראו
הכתוב
עתה
יהושע
,
בשם
שקראו
משה
בדבר
המרגלים
(ראה
במ'
יג
,
טז).
בחר
לנו
-
דרך
הלשון
לומר
"לך
לך"
(בר'
יב
,
א);
"בחר
לך"
(ש"ב
כד
,
יב);
"שבו
לנו
בזה"
(שמ'
כד
,
יד).
אנשים
-
ידועים
(ע"פ
דב'
א
,
יג)
,
בעלי
גבורה;
כמו
"כלם
אנשים"
(במ'
יג
,
ג).
וצא
הלחם
מחר
ממחנה
ישראל
,
להלחם
בעמלק
,
ואנכי
אהיה
נצב
על
ראש
הגבעה
,
שהיא
חורב.
ומטה
האלהים
בידי
-
שארים
בו
ידי
להתפלל.
ר' יוסף בכור שור:
ומטה
האלהים
בידי
-
במקום
נס
,
שקורין
'אנשיינא'
(בלעז)
,
שדרך
לזקוף
במלחמה;
וכשמתגברין
זוקפין
אותה
-
ויודעין
שהם
נוצחין
,
וכשאין
מתגברין
משפילין
אותה
,
כדי
שידעו
אותם
של
אחֹריהם
,
שאותם
שבתוך
המלחמה
צריכין
סיועא.
וכן
כתב
כאן:
"והיה
כאשר
ירים
משה"
(להלן
,
יא)
-
והיה
משה
על
הגבעה
,
ואם
היו
צריכין
בני
המלחמה
,
היה
מראה
לעם
שבמחנה
,
ויבאו
לסייען.
רמב"ן:
ויאמר
משה
אל
יהושע
-
נראה
מכאן
,
כי
משה
מיום
היותו
לפניו
היה
קורא
אותו
יהושע
,
וכן
כתוב
"וישמע
יהושע
את
קול
העם
ברעה"
(שמ'
לב
,
יז);
והכתוב
שאמר
בענין
המרגלים
"ויקרא
משה
להושע
בן
נון
יהושע"
(במ'
יג
,
טז)
-
למבראשונה
ידבר:
הודיענו
,
כי
זה
הושע
בן
נון
אשר
בחרו
במרגלים
הוא
אשר
קראו
משה
'יהושע'.
וכדברי
רבותינו
(סוטה
לד
,
ב)
,
שאמרו:
'יה
יושיעך
מעצת
המרגלים'
-
להגיד
כי
בעבור
זה
המעשה
,
שהיה
משה
יודע
שהוא
עתיד
ללכת
עם
המרגלים
,
קרא
לו
השם
הזה;
או
נאמר
,
כי
אז
קבע
לו
משה
אותו
השם
בפני
העדה
,
שלא
יִקָּרֵא
שמו
עוד
'הושע'
,
ויהיה
שמו
'יהושע'.
והטעם
שצוה
משה
את
יהושע
להלחם
בעמלק
,
בעבור
שיתפלל
הוא
בנשיאות
כפים
על
ראש
הגבעה;
ועלה
שם
,
כדי
שיראה
את
ישראל
הנלחמים
,
וישים
עינו
עליהם
לטובה
,
וגם
הם
יראו
אותו
פורש
כפיו
השמימה
ומרבה
בתפלה
,
ויבטחו
בו
ויוסיפו
אומץ
וגבורה.
ובפירקי
רבי
אליעזר
(פר"א
מד)
עוד:
כל
ישראל
יצאו
חוץ
לאהליהם
,
וראו
את
משה
כורע
על
ברכיו
-
והם
כורעים
על
ברכיהם
,
נופל
על
פניו
ארצה
-
והם
נופלים
על
פניהם
ארצה
,
פורש
את
ידיו
לשמים
-
והם
פורשים
את
ידיהם
לשמים;
כשם
ששליח
צבור
מתפלל
,
כך
כל
העם
עונים
אחריו.
והפיל
הקדוש
ברוך
הוא
את
עמלק
ואת
עמו
ביד
יהושע.
ואם
כן
,
יהיה
טעם
ומטה
האלהים
בידי
-
לומר
,
כי
כאשר
עלה
אל
ראש
הגבעה
וירא
את
עמלק
,
נטה
ידו
במטה
עליהם
,
להביא
עליהם
מכות
דבר
וחרב
ואבדן
(ע"פ
אס'
ט
,
ה)
,
כענין
שכתוב
ביהושע
"נטה
בכידון
אשר
בידך
אל
העי
כי
בידך
אתננה"
(יהו'
ח
,
יח);
כי
בעת
היותו
מתפלל
וכפיו
פרושות
השמים
(ע"פ
מ"א
ח
,
נד)
,
לא
יתפוס
בידו
דבר.
והיה
כל
הענין
הזה
שעשה
משה
רבנו
,
מפני
שהיה
עמלק
גוי
איתן
(ע"פ
יר'
ה
,
טו)
וחזק
מאד
,
וישראל
אינם
מלומדי
מלחמה
ולא
ראו
אותה
מעולם
,
כאשר
אמר
"פן
ינחם
העם
בראותם
מלחמה"
(שמ'
יג
,
יז)
,
והיה
"עיף
ויגע"
,
ככתוב
במשנה
תורה
(דב'
כה
,
יח)
,
על
כן
פחד
מהם
והוצרך
לכל
התפלה
הזאת
והַתְחִנה.
ויתכן
שפחד
משה
פן
יתגבר
בחרבו
,
מפני
היותו
עם
נוחל
חרב
,
מברכת
הזקן
שאמר
לו
"ועל
חרבך
תחיה"
(בר'
כז
,
מ).
כי
המלחמה
מן
המשפחה
הזאת
היא
הראשונה
והאחרונה
לישראל
,
כי
עמלק
מזרע
עשו
(ראה
בר'
לו
,
יב)
,
וממנו
באה
אלינו
המלחמה
בראשית
הגוים
(ע"פ
במ'
כד
,
כ)
,
ומזרעו
של
עשו
היה
לנו
הגלות
והחרבן
האחרון
,
כאשר
יאמרו
רבותינו
(ראה
גיטין
נז
,
ב)
,
שאנחנו
היום
בגלות
אדום;
וכאשר
ינוצח
הוא
ויחלש
,
הוא
ועמים
רבים
אשר
אתו
(ע"פ
יח'
לח
,
כב)
,
ממנו
נִוָּשע
לעולם
,
כאשר
אמר
"ועלו
מושיעים
בהר
ציון
לשפוט
את
הר
עשו
והיתה
ליי'
המלוכה"
(עו'
א
,
כא).
והנה
,
כל
אשר
עשו
משה
ויהושע
עמהם
בראשונה
,
יעשו
אליהו
ומשיח
בן
יוסף
עם
זרעם;
על
כן
התאמץ
משה
בדבר.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
בחר
לנו
אנשים
-
רוצה
לומר:
אנשי
מדות
,
שיהיו
ראויים
למלחמה.
או
יהיה
הרצון
בזה:
אנשי
מעלה
,
כדי
שיהיו
יותר
ראויים
שיֵעשה
להם
נס.
אנכי
נצב
על
ראש
הגבעה
-
הנה
עשה
משה
כן
,
כדי
שיראוהו
ישראל
ויתברר
להם
,
כי
בהרימו
ידיו
יגבר
ישראל
,
ובהניחו
ידיו
יגבר
עמלק.
ולזאת
הסבה
לקח
המטה
בידו
,
כדי
שיתברר
להם
,
כי
השם
יתעלה
יחדש
להם
זה
המופת
באמצעות
המטה
,
ובאמצעות
תפלת
משה
והרמתו
ידו
לשם
יתעלה
.