תנ"ך - ויאמר משה אל־יהושע בחר־לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על־ראש הגבעה ומטה האלהים בידי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֤ה אֶל־יְהוֹשֻׁעַ֙ בְּחַר־לָ֣נוּ אֲנָשִׁ֔ים וְצֵ֖א הִלָּחֵ֣ם בַּעֲמָלֵ֑ק מָחָ֗ר אָנֹכִ֤י נִצָּב֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַגִּבְעָ֔ה וּמַטֵּ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים בְּיָדִֽי: (שמות פרק יז פסוק ט)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר־לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל־רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי: (שמות פרק יז פסוק ט)

טקסט בלבד:

ויאמר משה אל־יהושע בחר־לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על־ראש הגבעה ומטה האלהים בידי: (שמות פרק יז פסוק ט)

תיקון קוראים:

ויאמר משה אל־יהושע בחר־לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על־ראש הגבעה ומטה האלהים בידי: (שמות פרק יז פסוק ט)

תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ בְּחַר לַנָא גֻברִין וּפוֹק אֲגִיחַ קְרָבָא בַעֲמָלֵק מְחַר אֲנָא קָאֵים עַל רֵישׁ רָמְתָא וְחֻטרָא דְאִתעֲבִידוּ בֵיהּ נִסִין מִן קֳדָם יְיָ בִּידִי :

עין המסורה:
וצא - ב': בר' כז , ג; שמ' יז , ט. ומטה האלהים - ב' (בלישנא): שמ' ד , כ; יז , ט.

מסורה קטנה:
וצא - ב'; ומטה האלהים - ב'.

רש"י:
בחר לנו אנשים - לי ולך; השוָהו לו. מכאן אמרו חכמים (מכיל' בשלח עמלק א): יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך. כבוד חברך כמורא רבך מניין? שנאמר "ויאמר אהרן אל משה בי אדני" (במ' יב , יא) - והלא אהרן גדול באחים היה , ועשה את חברו כרבו. ומורא רבך כמורא שמים , שנאמר "אדני משה כלאם" (במ' יא , כח) - כַּלֵּם מן העולם; חייבים הם כלייה , המורדים בך , כאילו פשעו בהקדוש ברוך הוא. וצא הלחם - צא מן הענן והלחם בו (ראה מכיל' בשלח עמלק א). מחר , בעת המלחמה , אנכי נצב. בחר לנו אנשים - גבורים ויראי חטא (ראה שם) , שתהא זכותם מסייעתם. דבר אחר: בחר לנו אנשים שיודעים לבטל כשפים , לפי שבני עמלק מכשפים היו (ראה ירוש' ר"ה ג , ח [נט , א]).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
אנשים - אנשי מלחמה. מחר - דבק עם הלחם ועם אנכי נצב (ראה יומא נב , א). על דעתי , כי זאת הגבעה הוא הצור שהכה , והוא הר סיני. ואל יקשה עליך שאמר הכתוב שנסעו מרפידים ובאו אל מדבר סיני (ראה שמ' יט , ב) , כי מחנה גדול היה , וראש מסע שיני בסוף מסע ראשון או קרוב ממנו. או הר סיני קרוב משניהם.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויאמר. זה יהושע - הוא נין הנשיא אלישמע בן עמיהוד (ראה דה"א ז , כו - כז) , שהיה בעל דגל אפרים (ראה במ' ב , יח); וקראו הכתוב עתה יהושע , בשם שקראו משה בדבר המרגלים (ראה במ' יג , טז). בחר לנו - דרך הלשון לומר "לך לך" (בר' יב , א); "בחר לך" (ש"ב כד , יב); "שבו לנו בזה" (שמ' כד , יד). אנשים - ידועים (ע"פ דב' א , יג) , בעלי גבורה; כמו "כלם אנשים" (במ' יג , ג). וצא הלחם מחר ממחנה ישראל , להלחם בעמלק , ואנכי אהיה נצב על ראש הגבעה , שהיא חורב. ומטה האלהים בידי - שארים בו ידי להתפלל.

ר' יוסף בכור שור:
ומטה האלהים בידי - במקום נס , שקורין 'אנשיינא' (בלעז) , שדרך לזקוף במלחמה; וכשמתגברין זוקפין אותה - ויודעין שהם נוצחין , וכשאין מתגברין משפילין אותה , כדי שידעו אותם של אחֹריהם , שאותם שבתוך המלחמה צריכין סיועא. וכן כתב כאן: "והיה כאשר ירים משה" (להלן , יא) - והיה משה על הגבעה , ואם היו צריכין בני המלחמה , היה מראה לעם שבמחנה , ויבאו לסייען.

רמב"ן:
ויאמר משה אל יהושע - נראה מכאן , כי משה מיום היותו לפניו היה קורא אותו יהושע , וכן כתוב "וישמע יהושע את קול העם ברעה" (שמ' לב , יז); והכתוב שאמר בענין המרגלים "ויקרא משה להושע בן נון יהושע" (במ' יג , טז) - למבראשונה ידבר: הודיענו , כי זה הושע בן נון אשר בחרו במרגלים הוא אשר קראו משה 'יהושע'. וכדברי רבותינו (סוטה לד , ב) , שאמרו: 'יה יושיעך מעצת המרגלים' - להגיד כי בעבור זה המעשה , שהיה משה יודע שהוא עתיד ללכת עם המרגלים , קרא לו השם הזה; או נאמר , כי אז קבע לו משה אותו השם בפני העדה , שלא יִקָּרֵא שמו עוד 'הושע' , ויהיה שמו 'יהושע'. והטעם שצוה משה את יהושע להלחם בעמלק , בעבור שיתפלל הוא בנשיאות כפים על ראש הגבעה; ועלה שם , כדי שיראה את ישראל הנלחמים , וישים עינו עליהם לטובה , וגם הם יראו אותו פורש כפיו השמימה ומרבה בתפלה , ויבטחו בו ויוסיפו אומץ וגבורה. ובפירקי רבי אליעזר (פר"א מד) עוד: כל ישראל יצאו חוץ לאהליהם , וראו את משה כורע על ברכיו - והם כורעים על ברכיהם , נופל על פניו ארצה - והם נופלים על פניהם ארצה , פורש את ידיו לשמים - והם פורשים את ידיהם לשמים; כשם ששליח צבור מתפלל , כך כל העם עונים אחריו. והפיל הקדוש ברוך הוא את עמלק ואת עמו ביד יהושע. ואם כן , יהיה טעם ומטה האלהים בידי - לומר , כי כאשר עלה אל ראש הגבעה וירא את עמלק , נטה ידו במטה עליהם , להביא עליהם מכות דבר וחרב ואבדן (ע"פ אס' ט , ה) , כענין שכתוב ביהושע "נטה בכידון אשר בידך אל העי כי בידך אתננה" (יהו' ח , יח); כי בעת היותו מתפלל וכפיו פרושות השמים (ע"פ מ"א ח , נד) , לא יתפוס בידו דבר. והיה כל הענין הזה שעשה משה רבנו , מפני שהיה עמלק גוי איתן (ע"פ יר' ה , טו) וחזק מאד , וישראל אינם מלומדי מלחמה ולא ראו אותה מעולם , כאשר אמר "פן ינחם העם בראותם מלחמה" (שמ' יג , יז) , והיה "עיף ויגע" , ככתוב במשנה תורה (דב' כה , יח) , על כן פחד מהם והוצרך לכל התפלה הזאת והַתְחִנה. ויתכן שפחד משה פן יתגבר בחרבו , מפני היותו עם נוחל חרב , מברכת הזקן שאמר לו "ועל חרבך תחיה" (בר' כז , מ). כי המלחמה מן המשפחה הזאת היא הראשונה והאחרונה לישראל , כי עמלק מזרע עשו (ראה בר' לו , יב) , וממנו באה אלינו המלחמה בראשית הגוים (ע"פ במ' כד , כ) , ומזרעו של עשו היה לנו הגלות והחרבן האחרון , כאשר יאמרו רבותינו (ראה גיטין נז , ב) , שאנחנו היום בגלות אדום; וכאשר ינוצח הוא ויחלש , הוא ועמים רבים אשר אתו (ע"פ יח' לח , כב) , ממנו נִוָּשע לעולם , כאשר אמר "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה ליי' המלוכה" (עו' א , כא). והנה , כל אשר עשו משה ויהושע עמהם בראשונה , יעשו אליהו ומשיח בן יוסף עם זרעם; על כן התאמץ משה בדבר.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
בחר לנו אנשים - רוצה לומר: אנשי מדות , שיהיו ראויים למלחמה. או יהיה הרצון בזה: אנשי מעלה , כדי שיהיו יותר ראויים שיֵעשה להם נס. אנכי נצב על ראש הגבעה - הנה עשה משה כן , כדי שיראוהו ישראל ויתברר להם , כי בהרימו ידיו יגבר ישראל , ובהניחו ידיו יגבר עמלק. ולזאת הסבה לקח המטה בידו , כדי שיתברר להם , כי השם יתעלה יחדש להם זה המופת באמצעות המטה , ובאמצעות תפלת משה והרמתו ידו לשם יתעלה .
ריכוז קישורים