תנ"ך - ועשית
את
חצר
המשכן
לפאת
נגב־תימנה
קלעים
לחצר
שש
משזר
מאה
באמה
ארך
לפאה
האחת:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְעָשִׂ֕יתָ
אֵ֖ת
חֲצַ֣ר
הַמִּשְׁכָּ֑ן
לִפְאַ֣ת
נֶֽגֶב־תֵּ֠ימָנָה
קְלָעִ֨ים
לֶחָצֵ֜ר
שֵׁ֣שׁ
מָשְׁזָ֗ר
מֵאָ֤ה
בָֽאַמָּה֙
אֹ֔רֶךְ
לַפֵּאָ֖ה
הָאֶחָֽת:
(שמות פרק כז פסוק ט)
וְעָשִׂיתָ
אֵת
חֲצַר
הַמִּשְׁכָּן
לִפְאַת
נֶגֶב־תֵּימָנָה
קְלָעִים
לֶחָצֵר
שֵׁשׁ
מָשְׁזָר
מֵאָה
בָאַמָּה
אֹרֶךְ
לַפֵּאָה
הָאֶחָת:
(שמות פרק כז פסוק ט)
ועשית
את
חצר
המשכן
לפאת
נגב־תימנה
קלעים
לחצר
שש
משזר
מאה
באמה
ארך
לפאה
האחת:
(שמות פרק כז פסוק ט)
ועשית
את
חצר
המשכן
לפאת
נגב־תימנה
קלעים
לחצר
שש
משזר
מאה
באמה
ארך
לפאה
האחת:
(שמות פרק כז פסוק ט)
תרגום אונקלוס:
וְתַעֲבֵיד
יָת
דָּרַת
מַשׁכְּנָא
לְרוּחַ
עֵיבַר
דָּרוֹמָא
סְרָדֵי
לְדָרְתָא
דְּבוּץ
שְׁזִיר
מְאָה
אַמִין
אֻרכָּא
לְרוּחָא
חֲדָא
:
רש"י:
קלעים
-
עשויים
כמין
קלע
ספינה
,
נקבים
נקבים
מעשה
קליעה
,
ולא
מעשה
אורג;
ותרגומו:
"סרדין"
,
כתרגומו
של
"מכבר"
(לעיל
,
ד)
המתורגם:
"סרדא"
,
לפי
שהם
מנוקבים
ככברה.
לפאה
האחת
-
כל
הרוח
קרוי
'פיאה'
(ראה
שמ'
כו
,
יח).
רשב"ם:
קלעים
-
פירש
מנחם
(מחברת:
'קלע'):
עניין
יריעות
המה;
ומחלוקת
שנייה
פירש:
"וקלע
עליהם
מקלעות
כרובים"
(מ"א
ו
,
לב)
,
"מקלעות
(בנוסחנו:
מקלעת)
פקעים"
(שם
,
יח)
-
עניין
פיתוח
המה.
ואני
אומר
כי
יש
לומר
,
שאף
קלעים
של
חצר
המשכן
היו
עשויין
בעניין
מקלעות
וציורין.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ועשית.
מצאנו
כתוב
"קדמה
מזרחה"
(להלן
,
יג)
,
וידענו
,
כי
ראשי
כל
המזרחים
שלשה:
האחד
כנגד
נקודת
ראש
מזל
גדי
,
שהוא
סוף
נטות
השמש
בפאת
דרום
,
והשני
כנגד
הקו
השוה
,
שהוא
ראש
טלה
ומאזנים
,
והשלישי
כנגד
ראש
סרטן
,
שהוא
סוף
נטות
השמש
לצפון.
וככה
"נגבה
תימנה"
(שמ'
כו
,
יח)
-
דרום
הדרום.
ותימנה
-
מגזרת
ימין:
"צפון
וימין
אתה
בראתם"
(תה'
פט
,
יג).
ר' יוסף בכור שור:
ועשית
את
חצר
המשכן
-
כשתדקדק
בעמודי
החצר
ליישבם
,
צריך
אתה
לומר
שמצד
אחד
של
מסך
פתח
החצר
ראש
היריעות
שבכתף
תלויה
בעמוד
שבראש
המסך
,
ובצד
השני
המסך
תלוי
בעמוד
שבראש
היריעה
שבכתף;
ובין
עמוד
לעמוד
,
עם
עובי
העמוד
-
חמש
אמות;
ודוק
ותשכח.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ועשית
את
חצר
המשכן
-
רוצה
לומר:
החצר
שהיה
מקיף
במשכן.
והנה
אורך
המשכן
היה
שלשים
אמה
ורחבו
עשר
אמות
(ראה
במ"ה
א;
פירושו
לשמ'
כו
,
יב)
,
והחצר
היה
ארכו
מאה
אמה
ורחבו
חמשים
אמה
(ראה
להלן
,
יח);
וכאשר
תשים
רוחב
המשכן
באמצע
רוחב
החצר
,
ישארו
עשרים
אמה
לפאת
צפון
ועשרים
אמה
לפאת
דרום.
וידמה
שעשרים
אמה
גם
כן
היו
נשארים
לחצר
המשכן
לפאת
מערב
,
בדרך
שיהיה
רוחב
החצר
לשלש
צדדיו
שוה
,
וישארו
חמשים
אמה
לפאת
מזרח
,
שהיה
בהם
המזבח
החיצון;
ולזה
היה
מקום
המזבח
החיצון
מרובע
,
ורחבו
חמשים
אמה
בחמשים
אמה
אורך.
וזה
הוציאו
רבותינו
ז"ל
(עירובין
כג
,
ב)
ממה
שאמר
"ורוחב
חמשים
בחמשים"
(להלן
,
יח)
-
רוצה
לומר
,
שבחמשים
אמה
מאורך
החצר
היה
כלה
המשכן;
שאם
לא
היה
הענין
כן
,
לא
היה
ראוי
שיאמר
כי
אם
'ורוחב
חמשים'.
קלעים
-
הם
כדמות
יריעות
,
ולא
היו
כי
אם
מששה
חוטין
והיו
מן
הפשתן
,
שנאמר:
שש
משזר.