תנ"ך - לך ואספת את־זקני ישראל ואמרת אלהם ה' אלהי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת־העשוי לכם במצרים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לֵ֣ךְ וְאָסַפְתָּ֞ אֶת־זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְאָמַרְתָּ֤ אֲלֵהֶם֙ יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י אֲבֹֽתֵיכֶם֙ נִרְאָ֣ה אֵלַ֔י אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם יִצְחָ֥ק וְיַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֤ד פָּקַ֙דְתִּי֙ אֶתְכֶ֔ם וְאֶת־הֶעָשׂ֥וּי לָכֶ֖ם בְּמִצְרָֽיִם: (שמות פרק ג פסוק טז)

טקסט וניקוד:

לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵאמֹר פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת־הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם: (שמות פרק ג פסוק טז)

טקסט בלבד:

לך ואספת את־זקני ישראל ואמרת אלהם ה' אלהי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת־העשוי לכם במצרים: (שמות פרק ג פסוק טז)

תיקון קוראים:

לך ואספת את־זקני ישראל ואמרת אלהם יהוה אלהי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת־העשוי לכם במצרים: (שמות פרק ג פסוק טז)

תרגום אונקלוס:
אִיזֵיל וְתִכנוֹשׁ יָת סָבֵי יִשׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן יְיָ אֱלָהָא דַאֲבָהָתְכוֹן אִתגְּלִי לִי אֱלָהֵיהּ דְּאַברָהָם יִצחָק וְיַעֲקֹב לְמֵימַר מִדכָר דְּכִרנָא יָתְכוֹן וְיָת דְּאִתעֲבֵיד לְכוֹן בְּמִצרָיִם :

עין המסורה:
אברהם יצחק ויעקב - ב': שמ' ג , טז; מ"ב יג , כג. ויעקב - י"ד: *בר' כה , כז , לד; ל , לו; לא , כה , מז; לב , ב; לג , יז; לד , ה; לה , כט; שמ' ג , טז; יהו' כד , ד; מ"ב יג , כג; יר' לג , כו; תה' קה , כג. פקד - ה' וחסר: בר' נ , כד , כה; *שמ' ג , טז; יג , יט; ש"א כ , ו. העשוי - ב': שמ' ג , טז; לח , כד.

מסורה גדולה:
פקד ה' וחס' ואלהים פקד יפקד אתכם פקד פקדתי אתכם וישבע יוסף את בני ישראל ויקח משה את עצמות יוסף אם פקד יפקדני אביך.

מסורה קטנה:
ויעקב - י"ד; פקד - ה'; העשוי - ב' כל הזהב.

רש"י:
את זקני ישראל - זקנים מיוחדים לישיבה היו (ראה יומא כח , ב). ואם תאמר זקנים סתם , היאך איפשר לו לאסוף זקנים של ששים רבוא?

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
לך. טעם אלהי אברהם - שכרת ברית אתו , לתת לו ארץ כנען (ע"פ נחמ' ט , ח). וטעם פקד - באה עת פקֻדתם.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ויאמר אלהים אל משה: הנה תדע , ששמי הוא אהיה אשר אהיה - רוצה לומר , שהיותי ומציאותי הוא תמיד בענין אחד , ואיננו לי מזולתי , אבל אהיה מעצמי מזולת סבה קודמת. ואמר השם יתעלה לו עוד: כה תאמר אל בני ישראל: אהיה שלחני אליכם , והוא מי שמציאותו מעצמו , מזולת סבה קודמת. והשמיט מזה השם אשר אהיה , כי די בזה ציור לישראל בשם יתעלה; ועוד , שהדרך בזאת החקירה , שיתבאר ממנה שיש בכאן נמצא בזה התואר , הוא מזה המקום; רוצה לומר , שכבר יתבאר תחלה שבכאן נמצא בלתי משתנה כלל - כמו שהתבאר בשמיני מ'השמע' , ואחר יתבאר שזה הנמצא הוא נמצא תמיד , ושמציאותו הוא מעצמותו. וזה אמנם אמר לו השם יתעלה , שיאמר אותו למי שיתכן שיבין דבריו , והם זקני ישראל , שהם חכמי ישראל; והנה יהיה מאמר משה זה להם , בשיבאר להם מדרך המחקר העיוני שהענין הוא כן בלי ספק , ולזה צוהו השם יתעלה שיאסוף זקני ישראל , לאמר להם אלו הדברים. ולפי שכבר ישאר עדיין ספק לישראל , אם אפשר בזה הנמצא הנכבד שתדבק השגחתו באישי האדם , שהם פחותים מאד ביחס אל עוצם מעלתו יתעלה , הוסיף לאמר לו השם יתעלה שיבאר להם , שהשגחת זה הנמצא הנכבד , אשר הוא נמצא מעצמותו , יתכן שתדבק באנשים הטובים , להטיב להם ולהצילם מיד עושקיהם; ולזה אמר אליו: כה תאמר אל בני ישראל: יי' שהוא אלהי אבותיכם , אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב , שלחני אליכם , ומפני השגחתו בהם התעורר להוציא אתכם מארץ מצרים. הנה זה שמי תמיד , רוצה לומר: יי'; וזה זכרי ישראל ופקדי אותם - בעבור דור דור מאבותיהם , והם אברהם יצחק ויעקב , שאני אלהיהם , כי בעבורם אני משגיח תמיד בישראל. ואפשר שיהיה הרצון באמרו זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור , שזה הוא שמו לעולם - רוצה לומר , שהוא יי' אלהי האבות , כי תמיד יהיה משגיח בזרעם לזאת הסבה; וזה השם בעינו הוא זכרי לדור דור מבני ישראל , כי תמיד אני יי' אלהי אבותם; והנה כפל המאמר במלות שונות. והנה צוהו , שיאמר זה המאמר לזקני ישראל , והם חכמיהם , ושיאמר להם , שזה השם הנכבד נראה אליו ושלחו אליהם , שיאמר להם בשמו: פקד פקדתי אתכם והחמס העשוי לכם במצרים , ולראותי כי צר לכם , אמרתי: אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני והחתי והאמורי והפריזי והחוי והיבוסי - והם משפחות הכנעני - אל ארץ שמנה מאד , עד שכבר ימצא בה החלב והדבש בשפע נפלא. ואולם אמר להם זה , כי לא יתכן שישמעו אליו לצאת ממצרים , אם לא ידעו שכבר תמָּצא להם ארץ ישבו בה. והנה מבואר במעט עיון , שהשם יתעלה הישירם אל השלמות בהשתדלותו להוציאם ממצרים; ואחר שהוציאם ממצרים גם כן באופן שיהיו מוכנים בתכלית מה שאפשר אל שתדבק בהם כמו זאת ההשגחה - רוצה לומר , שיירשו ארץ כנען - ואם לא הגיע העת עדיין. וזה , שהוא חִדש מופתים גדולים בהוציאו אותם משם , יתבאר להם מהם , שהוא השליט על כל הנמצאות; ונתן להם אחר צאתם ממצרים זאת התורה השלימה , המישרת אל השלמות בתכלית מה שאפשר.
ריכוז קישורים