תנ"ך - וארד להצילו׀ מיד מצרים ולהעלתו מן־הארץ ההוא אל־ארץ טובה ורחבה אל־ארץ זבת חלב ודבש אל־מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וָאֵרֵ֞ד לְהַצִּיל֣וֹ׀ מִיַּ֣ד מִצְרַ֗יִם וּֽלְהַעֲלֹתוֹ֘ מִן־הָאָ֣רֶץ הַהִוא֒ אֶל־אֶ֤רֶץ טוֹבָה֙ וּרְחָבָ֔ה אֶל־אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ אֶל־מְק֤וֹם הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהָאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי: (שמות פרק ג פסוק ח)

טקסט וניקוד:

וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ׀ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן־הָאָרֶץ הַהִוא אֶל־אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל־אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֶל־מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי: (שמות פרק ג פסוק ח)

טקסט בלבד:

וארד להצילו׀ מיד מצרים ולהעלתו מן־הארץ ההוא אל־ארץ טובה ורחבה אל־ארץ זבת חלב ודבש אל־מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי: (שמות פרק ג פסוק ח)

תיקון קוראים:

וארד להצילו׀ מיד מצרים ולהעלתו מן־הארץ ההוא אל־ארץ טובה ורחבה אל־ארץ זבת חלב ודבש אל־מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי: (שמות פרק ג פסוק ח)

תרגום אונקלוס:
וְאִתגְּלִיתִי לְשֵׁיזָבוּתְהוֹן מִיְדָא דְמִצרָאֵי וּלאַסָקוּתְהוֹן מִן אַרעָא הַהִיא לַאֲרַע טָבָא וּפַתיָא לַאֲרַע עָבְדָא חֲלָב וּדבָשׁ לַאֲתַר כְּנַעֲנָאֵי וְחִתָּאֵי וֶאֱמוֹרָאֵי וּפרִזָאֵי וְחִיוָאֵי וִיבוּסָאֵי :

מסורה קטנה:
ולהעלתו - ל'.

רש"י:
[(תר"ש - מ"ר:) וארד להצילו... ולהעלותו - על מנת כן יצאו , שיעלו מיד , אלא שגרם החטא.]

רשב"ם:
וארד כאן לדבר אליך , כדי להצילו מיד מצרים.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
וארד - בעבור היות השמים נכבדים מן הארץ , והשם - מלא כבודו הכל; רק בעבור כי כל הגזרות באות מהשמים , על כן מלת וארד. ועוד , כי מעלת המלאך עצומה , ואין יכולת במשה עלות אל השמים; על כן מלת וארד - להציל עמי. ולהעלותו - כנגד וארד; כי כאשר אני דר במקום עליון - ואלה דברי המלאך - כן אשכנם במקום שהוא עליון בכל הארץ; וככה כתוב: "ירכיבהו על במותי ארץ" (דב' לב , יג). והנה יֵצאו מארץ , שהם בעוני , אל ארץ טובה. ולא הזכיר הגרגשי (ראה בר' טו , כא) , כי הוא קטן מהשבעה. והנה שאלה: אחר שהששה גוים בני כנען (ראה בר' י , טו - יז) , למה יזכור הכנעני? והתשובה , כי כל הארץ תקרא "ארץ כנען" (בר' יז , ח) , כי הוא השם הכולל , שהוא המין. והפריזי - הוא צידון. ושאר הבנים הנזכרים (ראה בר' י , טו - יח) מעטים , וכללם הכתוב במלת כנעני.

ר' יוסף בכור שור:
וארד להצילו - מן השיעבוד , כי רחמתי עליהם. ולהעלותו... אל הארץ (בנוסחנו: ארץ) - לקיים נדרי שנדרתי לאבות.

רמב"ן:
וארד להצילו - שנתגליתי על ההר הזה באש , כטעם "וירד יי' על הר סיני" (שמ' יט , כ) , כי "ירד עליו יי' באש" (שם , יח); או הוא כמו "ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו" וגו' (בר' יח , כא) , וכבר פרשתי סודו (שם , כ). אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני והחתי - יזכיר בכאן ששה עממים ויניח השביעי , אולי לא היתה ארצו זבת חלב ודבש כאלה , וכן בפסוק "כי ילך מלאכי לפניך" (שמ' כג , כג) הזכיר אלה הששה; ואולי הוא רמז שאלה כבשו תחלה , כי הם אשר נקבצו על יהושע ויתנם יי' בידו (ראה יהו' ט , א). ורבותינו אמרו (ירוש' שביעית ו , א [לו , ג]): הגרגשי פנה והלך לו , ולכך לא נזכר עם הנכרתים שנאמר בהם "והכחדתיו" (שמ' כג , כג); וכן בכאן ירמוז אל הנלחמים שכבשו , ועוד אדבר על זה בעזרת האל (שמ' כג , כה). וטעם זבת חלב ודבש , כי שבח תחלה את הארץ שהיא טובה , לומר שהאויר טוב ויפה לבני האדם וכל טוב ימצא בה , ושהיא רחבה , שיעמדו בה כל ישראל במרחב; או טעם רחבה - שיש בה רחבות , שפלה ועמק ומישור גדולים וטובים , ואין רובה הרים וגאיות. וחזר ושבח אותה שהיא ארץ מקנה , שיש בה מרעה טוב , והמים יפים , ויגדל החלב בבהמות , כי אין הבהמות בריאות וטובות ומרבות החלב רק באויר טוב ועשב רב ומים טובים. ובעבור שימצא זה באחו ובמרום ההרים , ואין הפירות שם שמנים ויפים , אמר כי היא עוד שמנה , שפירותיה שמנים ומתוקים עד שתזוב כולה בדבש מהם. והנה שבח אותה על כל "טוב יי' על דגן ועל תירוש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר" (יר' לא , יא) , וזהו "צבי... לכל הארצות" (יח' כ , ו). וטעם אל מקום הכנעני , ולא אמר 'אל ארץ הכנעני' כאשר יאמר בשאר המקומות , לרמוז שיירשו אותם ויכריתום וישבו במקומם , לא שיהיו יושבים בקרבם כאבותם.

רלב"ג - ביאור המילות:
כי ידעתי את מכאוביו - הוא דבק עם וארד להצילו; והרצון בו: הנה מפני שידעתי את מכאוביו , שהם באופן מהחוזק שלא יוכלו לסבלם , ירדה השגחתי בהם להשתדל להצילם מעני מצרים , ואעפ"י שלא הגיע הקץ , ולהורישם ארץ כנען .

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ויאמר יי': ראיתי את עני עמי והתענותו במצרים , ובאה לפני הצעקה אשר צעקו לי מפני נוגשיהם ולוחציהם; ולפי שידעתי את מכאובי עמי ועוצם צרתם , שהיא באופן שלא יוכלו לסבלה , ירדה השגחתי בהם להצילם מיד מצרים ולהעלותם אחר זה אל הארץ הטובה , שהיא ארץ כנען , ואע"פי שלא שלם עון אנשי הארץ ההיא (ראה בר' טו , טז); וזה יהיה , אם היו ישראל באופן מהשלמות שיהיו ראויים שתדבק בהם כמו זאת ההשגחה. ולזה תמצא , שאחר מתן תורה היו יורשים הארץ על יד משה רבינו , לולא חסרונם; וזה מבואר מענין המרגלים בפרשת 'שלח לך' (במ' יג). והנה עתה אשתדל להוציא עמי ממצרים , ואחר כן אשתדל להוריש להם ארץ כנען , ולא אמתין שיגיע העת אשר היה ראוי שיצאו בו מארץ מצרים , כי באה אלי צעקת בני ישראל וראיתי הלחץ הנפלא אשר מצרים לוחצים אותם; ואם לא אוציאם משם עתה , כמעט שתופר בריתי עם האבות , כי לא יוכלו ישראל לסבול זאת העבודה הקשה וזה הלחץ הנפלא.
ריכוז קישורים