תנ"ך - ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין־אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְעָשִׂ֜יתָ כִּיּ֥וֹר נְחֹ֛שֶׁת וְכַנּ֥וֹ נְחֹ֖שֶׁת לְרָחְצָ֑ה וְנָתַתָּ֣ אֹת֗וֹ בֵּֽין־אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֔חַ וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָֽיִם: (שמות פרק ל פסוק יח)

טקסט וניקוד:

וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת לְרָחְצָה וְנָתַתָּ אֹתוֹ בֵּין־אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ וְנָתַתָּ שָׁמָּה מָיִם: (שמות פרק ל פסוק יח)

טקסט בלבד:

ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין־אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים: (שמות פרק ל פסוק יח)

תיקון קוראים:

ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין־אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים: (שמות פרק ל פסוק יח)

תרגום אונקלוס:
וְתַעֲבֵיד כִּיוֹרָא דִנחָשָׁא וּבסִיסֵיהּ דִּנחָשָׁא לְקִדּוּשׁ וְתִתֵּין יָתֵיהּ בֵּין מַשׁכַּן זִמנָא וּבֵין מַדבְּחָא וְתִתֵּין תַּמָן מַיָא :

עין המסורה:
כיור - ג' מלא בתורה (בלישנא): *שמ' ל , יח; לא , ט; לח , ח. וכל נביאייא דכותהון בר מן ב' (חסר , בלישנא): מ"א ז , ל; מ"ב טז , יז. לרחצה - ד': *שמ' ל , יח; מ , ל; דה"ב ד , ו (פעמיים). ונתת - כ"ח חסר (בלישנא): ראה שמ' כה , טז. ונתת שמה מים - ב' (בלישנא): שמ' ל , יח; מ , ז.

מסורה גדולה:
כיור ג' מל' בתור' ועשית כיור נחשת ואת מזבח העלה דראה קראתי בשם ויעש את הכיור נחשת. וכל נביא' דכות' ב' מ' ב' מתחת לכיר ויקצץ המלך אחז.

מסורה קטנה:
כיור - ג' מל' בתור'; לרחצה - ד'.

רש"י:
כיור - כמין דוד גדולה , ולה דדים המריקים בפיהם מים. וכנו - כתרגומו: "בסיסיה" - מושב מתוקן לכיור. לרחצה - מוסב על הכיור. ובין המזבח - מזבח העולה , שכתוב בו שהוא לפני פתח אהל מועד; והיה הכיור משוך קימעא , ועומד כנגד אויר שבין המזבח והמשכן , ואינו מפסיק כלל בנתים , משום שנאמר "ואת מזבח העולה שם פתח משכן אהל מועד" (שמ' מ , כט) - מזבח לפני אהל מועד , ואין כיור לפני אהל מועד; הא כיצד? משוך קימעא כלפי הדרום; כך שנויה בזבחים (נט , א).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
כיור נחשת - צורתו ידועה. ומלת כנו - מגזרת "על כנך" (בר' מ , יג); והוא מקום לכיור , וגדול ממנו. ופירוש 'כַּן' - כמו "מכונה" (מ"א ז , כז) , כי כן בבנין הבית (ראה שם). ולא הזכיר ארכו ורחבו , רק יעשה כדי המראות , כאשר אפרש (שמ' לח , ח). והושם בין האהל ובין המזבח , שישמר , שלא יכנס באהל עד שירחץ.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ועשית. כנו - כמו 'מכונתו' , והעד: מכונות שלמה (מ"א ז , לח). והנה , בעבור שהוא כתוב בין אהל מועד ובין המזבח - לאות כי המזבח איננו סמוך אל פתח האהל , רק הוא קרוב אליו; והיה באמצע לנכח מזבח הקטרת , והיה הכיור בין האהל ובין המזבח , נוטה לאחד הצדדים. ולא הזכירו הכתוב , כי על דרך הסברא אין הדעת נוטה להיות הכיור נכח מזבח הקטרת , שהוא לנכח מקום הכפורת (ראה שמ' מ , כו).

ר' יוסף בכור שור:
כיור - לפי שאינו אלא להכשר מצוה , לא מנה עשייתו למעלה (בפרשת תרומה) עם שאר כלים. ולא היה אלא לרחוץ הכהנים ידיהם , ומנאו אחר בגדי הכהנים ותקונם.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
הנה היה מנחשת הכיור , וכנו שהיו שמים אותו עליו , כמשפט שאר הדברים שהיו בחוץ מאהל מועד; וכבר זכרנו הסבה בזה במה שקדם (ראה התועלת בדעות בעניין המקדש וכליו , בקובץ תועלות לרלב"ג , שמ' כה , א - כז , יט). ונתת אותו בין אהל מועד ובין המזבח - ראוי שתדע , שלא היה הכיור כנגד פתח אוהל מועד , ואמנם היה משוך ממנו לדרום (ראה משנה מידות ג , ו); וזה , כי לפאת דרום היה כבשׁ המזבח , באופן שכאשר יעלו בו להזות על קרנות המזבח , ילכו לפאת ימין; כי זהו ההֵעָתֵק הטבעי לאדם , כי התחלת התנועה היא מהימין , כמו שנזכר ב'טבעיות'. וזאת הרחיצה היתה "בגשתם אל המזבח לשרת" , כמו שיאמר אחר זה (להלן , כ) , ולזה ראוי שיהיה הכיור אצל כבשׁ המזבח. ונתת שמה מים - ראוי שתדע , שכבר יחוייב בזה המשקה אשר ישימו בכיור , אשר ידבק בו גדר המים; ולזה יתכן שיהיה ממים חיים או מי מקוה , כי אין מתנאי המים שיהיו חיים. ויתכן גם כן שיהיו צלולים או עכורים , כי בכל אחד מהם יפול שֵם המים , כשלא יהיה עכירותם באופן שיצאו מגדר המים (ראה זבחים כב , א - ב). ולזאת הסבה גם כן ראוי שלא יתערב בהן דבר יְשנה מראיהן , כי אז יסתלק מהן שֵם המים (ראה משנה מקוואות ז , ג); וזה מבואר בנפשו.
ריכוז קישורים