תנ"ך - ויאמר
ה'
אל־משה
פסל־לך
שני־לחת
אבנים
כראשנים
וכתבתי
על־הלחת
את־הדברים
אשר
היו
על־הלחת
הראשנים
אשר
שברת:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֤אמֶר
יְהוָה֙
אֶל־מֹשֶׁ֔ה
פְּסָל־לְךָ֛
שְׁנֵֽי־לֻחֹ֥ת
אֲבָנִ֖ים
כָּרִאשֹׁנִ֑ים
וְכָֽתַבְתִּי֙
עַל־הַלֻּחֹ֔ת
אֶ֨ת־הַדְּבָרִ֔ים
אֲשֶׁ֥ר
הָי֛וּ
עַל־הַלֻּחֹ֥ת
הָרִאשֹׁנִ֖ים
אֲשֶׁ֥ר
שִׁבַּֽרְתָּ:
(שמות פרק לד פסוק א)
וַיֹּאמֶר
יְהוָה
אֶל־מֹשֶׁה
פְּסָל־לְךָ
שְׁנֵי־לֻחֹת
אֲבָנִים
כָּרִאשֹׁנִים
וְכָתַבְתִּי
עַל־הַלֻּחֹת
אֶת־הַדְּבָרִים
אֲשֶׁר
הָיוּ
עַל־הַלֻּחֹת
הָרִאשֹׁנִים
אֲשֶׁר
שִׁבַּרְתָּ:
(שמות פרק לד פסוק א)
ויאמר
ה'
אל־משה
פסל־לך
שני־לחת
אבנים
כראשנים
וכתבתי
על־הלחת
את־הדברים
אשר
היו
על־הלחת
הראשנים
אשר
שברת:
(שמות פרק לד פסוק א)
ויאמר
יהוה
אל־משה
פסל־לך
שני־לחת
אבנים
כראשנים
וכתבתי
על־הלחת
את־הדברים
אשר
היו
על־הלחת
הראשנים
אשר
שברת:
(שמות פרק לד פסוק א)
תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר
יְיָ
לְמֹשֶׁה
פְּסוֹל
לָך
תְּרֵין
לוּחֵי
אַבנַיָא
כְּקַדמָאֵי
וְאֶכתּוֹב
עַל
לוּחַיָא
יָת
פִּתגָמַיָא
דַּהֲווֹ
עַל
לוּחַיָא
קַדמָאֵי
דְּתַבַּרתָּא
:
עין המסורה:
אל
-
י"ט
פסוקים
'אל
על
על':
ראה
שמ'
כח
,
ל.
כראשנים
-
ד':
*שמ'
לד
,
א
,
ד;
דב'
י
,
א
,
ג.
הראשנים
-
כ"י
(חסר
ומלא):
שמ'
לד
,
א;
במ'
ו
,
יב;
דב'
י
,
ב
,
י;
מ"ב
א
,
יד;
יז
,
לד;
יר'
יא
,
י;
לד
,
ה;
לו
,
כח;
זכ'
א
,
ד;
ז
,
ז
,
יב;
ח
,
יא;
תה'
פט
,
נ;
קה'
ז
,
י;
דנ'
י
,
יג;
נחמ'
ה
,
טו;
דה"א
ט
,
ב;
יח
,
יז;
כט
,
כט;
דה"ב
ט
,
כט;
יב
,
טו;
טז
,
יא;
יז
,
ג;
כ
,
לד;
כב
,
א;
כה
,
כו;
כו
,
כב;
כח
,
כו;
לה
,
כז.
מסורה גדולה:
כראשנים
ד'
וסימנהון
ויאמר
יי'
אל
משה
ויפסל
שני
לחת
בעת
ההיא
ואעש
ארון.
רש"י:
פסל
לך
-
הראהו
מחצב
של
סנפירינון
מתוך
אהלו
ואמר
לו:
הפסולת
יהי
שלך
(ראה
תנח'
כי
תשא
כט);
ומשם
נתעשר
משה
הרבה.
פסל
לך
-
אתה
שברת
את
הראשונות
,
אתה
פסל
לך
אחרות.
משל
למלך
שהלך
למדינת
הים
והניח
ארוסתו
עם
השפחות.
מתוך
קלקול
השפחות
יצא
עליה
שם
רע;
עמד
שושבינה
וקרע
כתובתה
,
אמר:
אם
יאמר
המלך
להורגה
,
אומר
לו
עדיין
אינה
אשתך.
בדק
המלך
ומצא
,
שלא
היה
הקלקול
אלא
מן
השפחות;
ונתרצה
לה.
אמר
לו
שושבינה:
כתוב
לה
כתובה
אחרת
,
שנקרעה
הראשונה;
אמר
לו
המלך:
אתה
קרעת
אותה
,
אתה
קנה
לך
נייר
אחרת
,
ואני
כותב
בכתב
ידי.
כך
המלך
זה
הקדוש
ברוך
הוא
,
השפחות
אילו
'עֵרֶב
רב'
,
השושבין
זה
משה
,
[ארוסתו
של
הקדוש
ברוך
הוא
-
ישראל;]
לכך
נאמר:
פסל
לך
(ראה
תנח'
כי
תשא
ל).
ראב"ע פירוש א - הקצר:
פסל
לך
שני
לוחות
אבנים
כראשונים
-
במנין
ובמידה.
ויאמר
הגאון
(רס"ג
שמות
ע'
רכב)
,
כי
השנִיים
נכבדים
מהראשונים
בשבעה
דברים:
האחד
-
שתקן
להם
ארון
,
ששׁם
שׂם
הלוחות.
והשני
-
כי
בשנִיים
כתוב
"למען
ייטב
לך"
(דב'
ה
,
טז)
,
שהוא
טוּב
העולם
הבא.
והשלישי
-
כי
יש
עליהם
שלש
בריתות
,
והם:
"הנה
אנכי
כורת
ברית"
(להלן
,
י);
"כרתי
אתך
ברית"
(להלן
,
כז);
"ויכתוב
על
הלוחות
את
דברי
הברית"
(להלן
,
כח).
והרביעי
-
כי
בם
חלק
מהשמים
ומהארץ
כגוף
בן
אדם
,
כמו
"העדותי
בכם
היום..."
(דב'
ל
,
יט).
והחמישי
-
שהראשונים
הורידם
ביום
חול.
והששי
-
כי
בעבורם
קרן
עור
פניו
(ראה
להלן
,
כט).
והשביעי
-
שקבלום
ישראל
,
כי
התאבלו
על
הראשונים.
ואין
צורך
להשיב
על
דברי
זה
הגאון
,
כי
ראיותיו
הם
כדברי
חלום
,
לא
מעלין
ולא
מורידין
(ע"פ
גיטין
נב
,
א)
,
רק
יצא
עתק
מפיו
(ע"פ
ש"א
ב
,
ג);
והאומר
כן
-
חייב
שילקה.
כי
ידוע
,
כי
מכתב
האחרונים
כמכתב
הראשונים
,
מכתב
אלהים
הוא
(ראה
שמ'
לב
,
טז)
,
והנה
הם
במכתב
שוים.
והראשונים
,
על
דעתו
-
בראם
השם
(ראה
שם)
,
והשנִיים
-
פסלם
משה
מאבן
נבראת;
והנה
מעשה
משה
נכבד
ממעשה
אלהים?!
ולפי
דעתי
,
שבראשונים
נכתבו
עשרת
הדברים
כאשר
הם
כתובים
בפרשת
'וישמע'
(שמ'
כ
,
א
-
יד)
,
ובשניים
-
כאשר
הם
כתובים
בפרשת
'ואתחנן'
(דב'
ה
,
ו
-
יח);
ושם
אפרש.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויאמר.
פסל
לך
-
כמו:
"לך
לך"
(בר'
יב
,
א);
"ואתה
קח
לך"
(ל
,
כג).
וטעם
כראשונים
-
כמדתם.
אמר
הגאון
,
כי
השנִיִים
נכבדים
מן
הראשונים
―
כי
השנִיִים
נתנו
ביום
קדש
,
יום
הכפורים
,
ולא
כן
הראשונים;
ויש
עם
השנִיים
זכר
שלש
בריתות
(ראה
להלן
,
י
,
כז
,
כח);
ובשנִיים
כתוב
"למען
ייטב
לך"
(דב'
ה
,
טז);
הראשונים
נשברו
―
אלה
כדברי
חלום
,
לא
מעלין
ולא
מורידין
(ע"פ
גיטין
נב
,
א)
,
כי
מכתב
אלהים
(ע"פ
שמ'
לב
,
טז)
היו
שניהם.
ועוד
,
כי
הראשונים
הם
מעשה
אלהים
,
והשנִיים
-
מעשה
משה.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה
,
על
הענין
השלישי
ששאל
משה
-
והוא:
שיראה
השם
יתעלה
כי
עמו
הגוי
הזה
(ראה
שמ'
לג
,
יג)
-
אמר
אליו
שיפסול
לו
שני
לוחות
כראשונים
,
ויכתוב
השם
יתעלה
על
דרך
מופת
הדברים
שהיו
על
הלוחות
הראשונים
ששבר
,
ובהם
יכרות
ברית
עם
ישראל
באופן
שיהיו
עמו.
וזה
אמנם
היה
אחר
שנשלמו
הארבעים
יום
שהתנפל
משה
לפני
השם
יתעלה
בעד
ישראל
(ראה
דב'
ט
,
יח);
וצוה
לקדש
ההר
באופן
שעשה
בעת
מתן
תורה
(ראה
שמ'
יט
,
יב
-
יג).