תנ"ך - כל־הזהב
העשוי
למלאכה
בכל
מלאכת
הקדש
ויהי׀
זהב
התנופה
תשע
ועשרים
ככר
ושבע
מאות
ושלשים
שקל
בשקל
הקדש:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כָּל־הַזָּהָ֗ב
הֶֽעָשׂוּי֙
לַמְּלָאכָ֔ה
בְּכֹ֖ל
מְלֶ֣אכֶת
הַקֹּ֑דֶשׁ
וַיְהִ֣י׀
זְהַ֣ב
הַתְּנוּפָ֗ה
תֵּ֤שַׁע
וְעֶשְׂרִים֙
כִּכָּ֔ר
וּשְׁבַ֨ע
מֵא֧וֹת
וּשְׁלֹשִׁ֛ים
שֶׁ֖קֶל
בְּשֶׁ֥קֶל
הַקֹּֽדֶשׁ:
(שמות פרק לח פסוק כד)
כָּל־הַזָּהָב
הֶעָשׂוּי
לַמְּלָאכָה
בְּכֹל
מְלֶאכֶת
הַקֹּדֶשׁ
וַיְהִי׀
זְהַב
הַתְּנוּפָה
תֵּשַׁע
וְעֶשְׂרִים
כִּכָּר
וּשְׁבַע
מֵאוֹת
וּשְׁלֹשִׁים
שֶׁקֶל
בְּשֶׁקֶל
הַקֹּדֶשׁ:
(שמות פרק לח פסוק כד)
כל־הזהב
העשוי
למלאכה
בכל
מלאכת
הקדש
ויהי׀
זהב
התנופה
תשע
ועשרים
ככר
ושבע
מאות
ושלשים
שקל
בשקל
הקדש:
(שמות פרק לח פסוק כד)
כל־הזהב
העשוי
למלאכה
בכל
מלאכת
הקדש
ויהי׀
זהב
התנופה
תשע
ועשרים
ככר
ושבע
מאות
ושלשים
שקל
בשקל
הקדש:
(שמות פרק לח פסוק כד)
תרגום אונקלוס:
כָּל
דַּהבָּא
דְּאִתעֲבֵיד
לַעֲבִידְתָא
בְּכֹל
עֲבִידַת
קֻדשָׁא
וַהֲוָה
דְּהַב
אֲרָמוּתָא
עֶסרִין
וּתשַׁע
כַּכּרִין
וּשׁבַע
מְאָה
וּתלָתִין
סִלעִין
בְּסִלעֵי
קֻדשָׁא
:
עין המסורה:
העשוי
-
ב':
שמ'
ג
,
טז;
לח
,
כד.
מלאכת
הקדש
-
ב':
שמ'
לו
,
ד;
לח
,
כד.
זְהַב
-
ד':
שמ'
לח
,
כד;
במ'
ז
,
פו;
לא
,
נב;
דה"א
ג
,
ו.
רש"י:
הככר
-
ששים
מָנֶה
,
וּמָנֶה
של
קדש
כפול
היה
(ראה
בכורות
ה
,
א)
,
הרי
הככר
-
מאה
ועשרים
מנה;
והמנה
-
עשרים
וחמשה
סלעים
,
הרי
ככר
של
קדש
-
שלשת
אלפים
שקלים;
לפיכך
הוא
מונה
בפרוטרוט
כל
השקלים
שפחותין
במניינן
משלשת
אלפים
,
שאין
מגיעין
לככר.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
כל.
אמר
הגאון:
למה
הזכיר
מה
עשו
בכסף
(ראה
להלן
,
כז
,
כח)
,
ולא
הזכיר
מה
עשו
בזהב
התנופה?
והוא
השיב:
הנה
הזכיר
,
כי
המנורה
היתה
ככר
זהב
(ראה
שמ'
לז
,
כד);
גם
ככה
הכפרת
(ראה
שם
,
ו)
,
וזהב
הארון
(ראה
שמ'
כה
,
י
-
יג)
ומזבח
הקטרת
(ראה
שמ'
ל
,
א
-
ד).
ואין
זה
נכון;
כי
המנורה
כולה
היתה
זהב
,
ולא
כן
הארון
,
רק
צפוי
זהב
מבית
ומחוץ
(ראה
שמ'
כה
,
יא)
,
וכן
מזבח
הקטרת
(ראה
שמ'
לז
,
כו)
,
והשלחן
(ראה
שמ'
כה
,
כד)
והבדים
(ראה
שם
,
כח)
,
והקרשים
והבריחים
(ראה
שמ'
כו
,
כט)
מצופים
זהב
הם
כלם.
והכפרת
היתה
זהב
כולה.
וכפי
שקבלנו
מאבותינו:
ככר
אחת
היתה
,
כי
ארכה
רב
ורחבה
רב.
ולפי
דעתי
,
שהזכיר
מה
עשו
בכסף
,
שהוא
כסף
הכפורים
(ראה
שמ'
ל
,
טז);
והנה
הזכיר
כי
על
כסף
החיוב
היה
עומד
המשכן
,
שהוא
כולל
כל
הכלים.
וזה
לזכרון
לבני
ישראל
(ראה
שם).
ומי
יוכל
לשער
כמה
זהב
צפוי
כל
כלי?