תנ"ך - כי
ענן
ה'
על־המשכן
יומם
ואש
תהיה
לילה
בו
לעיני
כל־בית־ישראל
בכל־מסעיהם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּי֩
עֲנַ֨ן
יְהוָ֤ה
עַֽל־הַמִּשְׁכָּן֙
יוֹמָ֔ם
וְאֵ֕שׁ
תִּהְיֶ֥ה
לַ֖יְלָה
בּ֑וֹ
לְעֵינֵ֥י
כָל־בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל
בְּכָל־מַסְעֵיהֶֽם:
(שמות פרק מ פסוק לח)
כִּי
עֲנַן
יְהוָה
עַל־הַמִּשְׁכָּן
יוֹמָם
וְאֵשׁ
תִּהְיֶה
לַיְלָה
בּוֹ
לְעֵינֵי
כָל־בֵּית־יִשְׂרָאֵל
בְּכָל־מַסְעֵיהֶם:
(שמות פרק מ פסוק לח)
כי
ענן
ה'
על־המשכן
יומם
ואש
תהיה
לילה
בו
לעיני
כל־בית־ישראל
בכל־מסעיהם:
(שמות פרק מ פסוק לח)
כי
ענן
יהוה
על־המשכן
יומם
ואש
תהיה
לילה
בו
לעיני
כל־בית־ישראל
בכל־מסעיהם:
(שמות פרק מ פסוק לח)
תרגום אונקלוס:
אֲרֵי
עֲנַן
יְקָרָא
דַייָ
עַל
מַשׁכְּנָא
בִּימָמָא
וְחֵיזוּ
אִישָׁתָא
הָוֵי
בְלֵיליָא
בֵּיהּ
לְעֵינֵי
כָל
בֵּית
יִשׂרָאֵל
בְּכָל
מַטְלָנֵיהוֹן
:
עין המסורה:
ענן
-
ד':
שמ'
מ
,
לח;
*וי'
טז
,
יג;
יח'
ח
,
יא;
איוב
לז
,
יא.
(ואחד:
וענן
-
במ'
י
,
לד).
בית
-
ישראל
-
ד'
בתורה:
שמ'
טז
,
לא;
מ
,
לח;
וי'
י
,
ו;
במ'
כ
,
כט.
בית
-
ישראל
-
כ':
שמ'
טז
,
לא;
מ
,
לח;
וי'
י
,
ו;
*במ'
כ
,
כט;
יהו'
כא
,
מג;
ש"א
ז
,
ב
,
ג;
ש"ב
א
,
יב;
ו
,
ה
,
טו;
יב
,
ח;
טז
,
ג;
מ"א
יב
,
כא;
כ
,
לא;
יש'
ה
,
ז;
יד
,
ב;
מו
,
ג;
תה'
קטו
,
יב;
קלה
,
יט;
רות
ד
,
יא.
(וכל
ירמיה
ויחזקאל
דכותיה
בר
מן
י"ח
'בני
ישראל'.
ומן
ראש
דתרי
עשר
עד
'צר
וסביב
הארץ'
(עמ'
ג
,
יא)
דכותהון
בר
מן
ד'
'בית
ישראל':
הו'
א
,
ד
,
ו;
ה
,
א;
יב
,
א.
ומן
'צר
וסביב
הארץ'
עד
סוף
הספר
דכותהון
בר
מן
ד'
'בני
ישראל':
עמ'
ג
,
יב;
ד
,
ה;
ט
,
ז;
מי'
ה
,
ב).
מסורה קטנה:
ענן
-
ד';
בית
-
ישראל
-
ד'
בתור'.
סכום
הפסוקים
שלספר
אלף
ומאתים
ותשעה
רש"י:
לעיני
כל
בית
ישראל
בכל
מסעיהם
-
בכל
מסע
שהיו
נוסעים
היה
הענן
שוכן
במקום
אשר
יחנו
שם.
מקום
חנייתן
-
אף
הוא
קרוי
'מסע'
,
וכן
"וילך
למסעיו"
(בר'
יג
,
ג)
,
וכן
"אלה
מסעי"
(במ'
לג
,
א)
,
לפי
שממקום
החניה
חזרו
ונסעו
,
לכך
נקראו
כולן
'מסעות'.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
יומם
-
לעולם
יום
,
בלא
לילה
(ראה
פירושו
לשמ'
לה
,
ג);
והמ"ם
האחרון
נוסף.
ואש
תהיה
לילה
בו
-
בענן
או
במשכן;
והראשון
נכון.
וטעם
בכל
מסעיהם
-
בכל
מסעים
שנסעו
עד
בואם
אל
הארץ.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
וזכר
מה
שנתחדש
מהמופת
אחר
שהוקם
המשכן
,
שהיה
עליו
ענן
יי'
יומם
והיה
בו
אש
בלילה
,
והיו
רואים
זה
כל
ישראל
,
לפרסם
להם
נפלאות
השם
יתעלה
כדי
שילכו
אחריו
באופן
שיהיו
ראויים
שתדבק
בהם
ההשגחה
האלהית
הפרטית.
(חקירה
בענין
כפל
ומוֹתר
בתורה)
וראוי
שנעיין
בהתרת
ספק
עמוק
,
יִקרה
בזה
הספור
וברבים
מספורי
התורה;
וזה
,
שהוא
ראוי
בתורה
מצד
שלמותה
שלא
יהיה
בדבריה
כפל
ומוֹתר
,
ואנחנו
רואים
בזה
המקום
הכפל
,
ידמה
שיהיה
לבלתי
צורך
:
כי
היה
די
בשיאמר
'ויעש
בצלאל
בן
אורי
בן
חור
את
כל
מלאכת
המשכן
כאשר
צוה
יי'
את
משה
ואתו
אהליאב
בן
אחיסמך'
וגו'.
וכבר
מצאנו
כמו
זה
ההכפל
במקומות
רבים
מן
התורה
,
ולא
מצאנו
עד
היום
בזה
סבה
כוללת
מספקת.
ואפשר
שנאמר
,
שכבר
היה
מנהג
האנשים
בזמן
מתן
תורה
שיהיו
ספוריהם
בזה
האופן
,
והנביא
ידבר
לפי
מנהג!
או
נאמר
,
כי
מפני
שקצרה
התורה
במקומות
העמוקים
,
האריכה
זה
האריכות
במקומות
האחרים
אשר
האריכות
בהם
בלתי
מזיק
,
כדי
שלא
נחשוב
,
כי
הקצור
היה
במקומות
ההם
לפי
שמנהג
התורה
הוא
לדבר
בקצור;
וזה
,
שכבר
נראה
ממנהגה
לדבר
באריכות
,
וזה
ממה
שיביאנו
לבקש
הסבה
מפני
מה
קצרה
התורה
במקומות
ההם
,
ונעמוד
מפני
זה
על
טבע
הנושא
אשר
בו
הדברים
ההם
,
כי
הוא
הסבה
בקצור
ההוא
,
ונעמוד
מפני
זה
על
כונות
התורה
באותם
הדברים
הקצרים
,
כשיעיין
בהם
בכל
הצדדים
שאפשר
לעמוד
מהם
על
כונותיהם.
ואפשר
שנתן
בזה
המקום
סבה
מיוחדת;
וזה
,
שכבר
למדנו
בזה
ההכפל
,
שכל
הדברים
שנזכרו
בזאת
המלאכה
הם
מכוונים
,
ולזה
לא
השמיט
עושה
המלאכה
אחד
מהם;
וזה
ממה
שיעירנו
לחקור
למה
היו
אלו
הדברים
בזה
האופן
,
ונעמוד
מפני
זה
על
כונת
התורה
בזאת
המלאכה.
ועוד
,
כי
מפני
שלא
היה
הסדור
במלאכה
(ראה
שמ'
לו
-
לח)
הוא
הסדור
אשר
היה
בדברי
השם
עם
משה
(ראה
שמ'
כה
-
כו)
,
למדנו
כי
הסדור
ההוא
שבא
בדברי
השם
יתעלה
למשה
הוא
לפי
טבע
הענין
בעצמו
אשר
העירה
עליו
המלאכה
ההיא;
ואולם
הסדור
שבא
בעשיית
המלאכה
הוא
לפי
טבע
המלאכה
,
כי
יחוייב
שתקדם
עשיית
האהל
לעשיית
הכלים
שישימו
בו;
וזה
ממה
שיישיר
אותנו
על
העמידה
על
כונת
התורה
בזאת
המלאכה
הנפלאה.
(שש
תועלות
לפרשת
'ויקהל'
,
חלק
ראשון
-
בקובץ
תועלות
לרלב"ג).
ובכאן
נשלם
הבאור
בזה
הספר
,
והנה
היתה
השלמתו
בראש
אלול
של
שנת
תשעים
לפרט
האלף
הששי
ליצירה.
יתעלה
ויתברך
יוצר
הכל
,
אשר
עזרנו
כרב
רחמיו
וחסדיו
,
על
כל
ברכה
ותהלה
,
אמן
אמן
סלה.